שורה 118: |
שורה 118: |
| | | |
| | | |
− | ==ליברליזם וניאו-ליברליזם== | + | ==ליברליזם ונאו-ליברליזם== |
| | | |
| | | |
− | ליברליזם וניאו-ליברליזם | + | ליברליזם ונאו-ליברליזם |
| | | |
| • ליברליזם רוצה במינימום מעורבות ממשלה בתחום הכלכלי | | • ליברליזם רוצה במינימום מעורבות ממשלה בתחום הכלכלי |
− | • ניאו-ליברליזם רוצה שהממשלה תפעל בכל התחומים לפי עקרונות עסקיים. | + | • נאו-ליברליזם רוצה שהממשלה תפעל בכל התחומים לפי עקרונות עסקיים. |
− | • ניאו-ליברליזם תומך בתוכניות להקטנת מחסומי מסחר ומגבלות בשוק המקומי, תוך שימוש בעצמה השלטונית לפתיחת שווקי חוץ. הליברליזם מתנגד לכך תוך העדפת שוק ומסחר חופשי | + | • נאו-ליברליזם תומך בתוכניות להקטנת מחסומי מסחר ומגבלות בשוק המקומי, תוך שימוש בעצמה השלטונית לפתיחת שווקי חוץ. הליברליזם מתנגד לכך תוך העדפת שוק ומסחר חופשי |
− | • גם הליברליזם וגם הניאו-ליברליזם מאמינים שהיבטים חשובים של החברה צריכים להיקבע ע"י כוחות השוק, במיוחד חלוקת ההכנסות וחלוקת העושר. | + | • גם הליברליזם וגם הנאו-ליברליזם מאמינים שהיבטים חשובים של החברה צריכים להיקבע ע"י כוחות השוק, במיוחד חלוקת ההכנסות וחלוקת העושר. |
| • שתי התפיסות מאמינות שכוחות השוק יביאו למצב המיטבי בחברה האנושית ומאמינות שזה יהייה שגוי להחליף כוחות נעלמים אלו בכל תכנון או תכנית אחרת. | | • שתי התפיסות מאמינות שכוחות השוק יביאו למצב המיטבי בחברה האנושית ומאמינות שזה יהייה שגוי להחליף כוחות נעלמים אלו בכל תכנון או תכנית אחרת. |
| | | |
שורה 135: |
שורה 135: |
| ===אידיאולוגיה פוליטית - חברתית=== | | ===אידיאולוגיה פוליטית - חברתית=== |
| | | |
− | * ניאו-ליברליזם אינו רק פילוסופיה כלכלית, זו אידיאולוגיה (philosophy) כוללת עם רכיבים פוליטיים, כלכליים, וחברתיים, השונה בהרבה תחומים בצורה מהותית מליברליזם. | + | * נאו-ליברליזם אינו רק פילוסופיה כלכלית, זו אידיאולוגיה (philosophy) כוללת עם רכיבים פוליטיים, כלכליים, וחברתיים, השונה בהרבה תחומים בצורה מהותית מליברליזם. |
− | * ניאו-ליברליזם היא אידיאולוגיה חברתית ערכית המגדירה את כל הפעילות האנושית במינוחים ובאמות מידה כלכליים. | + | * נאו-ליברליזם היא אידיאולוגיה חברתית ערכית המגדירה את כל הפעילות האנושית במינוחים ובאמות מידה כלכליים. |
− | * בניאו-ליברליזם הקיום והפעילות של השוק הם ערך מכונן שיכול וצריך להנחות כל פעילות אנושית ולהחליף כל אתיקה קודמת. | + | * בנאו-ליברליזם הקיום והפעילות של השוק הם ערך מכונן שיכול וצריך להנחות כל פעילות אנושית ולהחליף כל אתיקה קודמת. |
− | * התפיסה הניאו-ליברלית מאמינה שנתן להרחיב את עקרונות ורציונל ה'שוק' לפעילות האנושית ולחברה כולה ובכלל זה חיי המשפחה, עבודה, בריאות, חינוך, תרבות, וכו' | + | * התפיסה הנאו-ליברלית מאמינה שנתן להרחיב את עקרונות ורציונל ה'שוק' לפעילות האנושית ולחברה כולה ובכלל זה חיי המשפחה, עבודה, בריאות, חינוך, תרבות, וכו' |
| | | |
| | | |
| ה'שוק' הוא המסר | | ה'שוק' הוא המסר |
| | | |
− | • ניאו-ליברליזם מרחיב את תפיסת ה'שוק' מעבר ליצור ומכירת מוצרים ושרותים, לכל מסלול החיים האנושי. מגמה זו בולטת בגישה וביחס לפרט, לחברה, ולתעסוקה | + | • נאו-ליברליזם מרחיב את תפיסת ה'שוק' מעבר ליצור ומכירת מוצרים ושרותים, לכל מסלול החיים האנושי. מגמה זו בולטת בגישה וביחס לפרט, לחברה, ולתעסוקה |
− | • ניאו-ליברליזם מתייחס לתפיסת השוק ובעיקר לזרימה החופשית של מוצרים והון כערכים אתיים. | + | • נאו-ליברליזם מתייחס לתפיסת השוק ובעיקר לזרימה החופשית של מוצרים והון כערכים אתיים. |
− | • תכונה בולטת של הניאו-ליברליזם היא השאיפה להרחיב ולהעצים את השוק ע"י הגדלת מספר, תכיפות, וההדירות, של העסקאות | + | • תכונה בולטת של הנאו-ליברליזם היא השאיפה להרחיב ולהעצים את השוק ע"י הגדלת מספר, תכיפות, וההדירות, של העסקאות |
| | | |
| | | |
שורה 166: |
שורה 166: |
| | | |
| • התאגידים העסקיים הגדולים שהיקף עסקיהם גדול מהתל"ג של הרבה מדינות, מתכננים את פעילותם במטרה להשיג כוח מונופולי, לשלוט בהיצע ובביקוש ולקבוע מחירים. | | • התאגידים העסקיים הגדולים שהיקף עסקיהם גדול מהתל"ג של הרבה מדינות, מתכננים את פעילותם במטרה להשיג כוח מונופולי, לשלוט בהיצע ובביקוש ולקבוע מחירים. |
− | • פעולות אלו מייתרות ומחסלות את ההנחות הבסיסיות של המודל הכלכלי הקלסי והן בניגוד לאידיאולוגיה הכלכלית הליברלית והניאו-ליברלית | + | • פעולות אלו מייתרות ומחסלות את ההנחות הבסיסיות של המודל הכלכלי הקלסי והן בניגוד לאידיאולוגיה הכלכלית הליברלית והנאו-ליברלית |
| | | |
| | | |
שורה 212: |
שורה 212: |
| • כלכלת הבועה, הספקולציה בבורסה והמשבר בתחילת 2000. | | • כלכלת הבועה, הספקולציה בבורסה והמשבר בתחילת 2000. |
| • המשבר הגדול של 1929 שבא אחרי עשור של משוב כלכלי מעצים בו יותר ויותר עושר נצבר אצל פחות ופחות אנשים הוא דוגמה להרס עצמי במערכת חברתית. | | • המשבר הגדול של 1929 שבא אחרי עשור של משוב כלכלי מעצים בו יותר ויותר עושר נצבר אצל פחות ופחות אנשים הוא דוגמה להרס עצמי במערכת חברתית. |
− | • האידיאולוגיה הניאו-ליברלית מביאה להצטברות העושר בידי מעטים כאשר הרוב הגדול נידון לעוני – זהו משוב מעצים שיביא בסופו של דבר למשבר. | + | • האידיאולוגיה הנאו-ליברלית מביאה להצטברות העושר בידי מעטים כאשר הרוב הגדול נידון לעוני – זהו משוב מעצים שיביא בסופו של דבר למשבר. |
| | | |
| | | |