שורה 42: |
שורה 42: |
| {{ציטוט|תוכן=צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משולש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה שונים. |מקור=[[פרנק אקרמן]],<ref>The Consumer Society, בעריכת [[נאווה גודווין]], [[פרנק אקרמן]] ו[[דיוויד קירון]], (1997 Island Press) p149</ref>}} | | {{ציטוט|תוכן=צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משולש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה שונים. |מקור=[[פרנק אקרמן]],<ref>The Consumer Society, בעריכת [[נאווה גודווין]], [[פרנק אקרמן]] ו[[דיוויד קירון]], (1997 Island Press) p149</ref>}} |
| | | |
− | [[קיינס]] ו[[מארקס]] מהווים דוגמאות מאלפות. קיינס פרסם את ספרו בשנת 1936. ב-1937 הציע היקס את [[מודל IS-LM]] כדרך לשלב את קיינס בתוך התיאוריה הניאו-קלאסית (המודל נלמד עד היום בקורסים ל[[מאקרו כלכלה]] בתואר הראשון. המודל נדחה עם עליית ה[[מוניטריזם]] עקב ההשפעות "הקיינסיאניות" שיש בו) . הדבר גרם לכך שחלק גדול מהניסיון של קיינס לשנות את המתודיקה של המחקר הכלכלי עלה בתוהו. בנוסף, האכזבה מקיינס היא במידה רבה דחיית מודל IS-LM ולאו דווקא דחיית רעיונותיו של קיינס עצמו <ref>"[http://cepa.newschool.edu/het/home.htm ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית]" ראו פרק על נאו-קיינסיאנים</ref>. | + | [[קיינס]] ו[[מארקס]] מהווים דוגמאות מאלפות. קיינס פרסם את ספרו בשנת 1936. ב-1937 הציע היקס את [[מודל IS-LM]] כדרך לשלב את קיינס בתוך התיאוריה הנאו-קלאסית (המודל נלמד עד היום בקורסים ל[[מאקרו כלכלה]] בתואר הראשון. המודל נדחה עם עליית ה[[מוניטריזם]] עקב ההשפעות "הקיינסיאניות" שיש בו) . הדבר גרם לכך שחלק גדול מהניסיון של קיינס לשנות את המתודיקה של המחקר הכלכלי עלה בתוהו. בנוסף, האכזבה מקיינס היא במידה רבה דחיית מודל IS-LM ולאו דווקא דחיית רעיונותיו של קיינס עצמו <ref>"[http://cepa.newschool.edu/het/home.htm ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית]" ראו פרק על נאו-קיינסיאנים</ref>. |
| | | |
| מארקס מעניין עוד יותר. במשך ארבעים שנה הכלכלנים התעלמו לחלוטין מקיומו. למעשה, מתעורר החשד כי חלק נכבד מהנכונות לאימוץ התיאוריה הנאו-קלאסית, היה ניסיון להתחמק ממענה למארקס במסגרת הדיון של הכלכלה הקלאסית ותורת הערך של העבודה. | | מארקס מעניין עוד יותר. במשך ארבעים שנה הכלכלנים התעלמו לחלוטין מקיומו. למעשה, מתעורר החשד כי חלק נכבד מהנכונות לאימוץ התיאוריה הנאו-קלאסית, היה ניסיון להתחמק ממענה למארקס במסגרת הדיון של הכלכלה הקלאסית ותורת הערך של העבודה. |
שורה 53: |
שורה 53: |
| לאחר התנצחות ארוכה עם [[פיירו סראפה]] ב'[[מחלוקת קיימברידג' על ההון]], נאלץ [[פול סמואלסון]], אחד הכלכלנים הבולטים במאה העשרים, להודות בפה מלא שתיאורית ההון ותיאורית פונקצית הייצור הנאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית; אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב"משלים" parables)) שנועדו להדגים את המציאות <ref> Smauelson, P.A.(1962) 'Parable and Realism in Capital Theory: The Surrogate Production Function,' Review of Economic Studies, 29 (3): pp. 193-206.</ref> | | לאחר התנצחות ארוכה עם [[פיירו סראפה]] ב'[[מחלוקת קיימברידג' על ההון]], נאלץ [[פול סמואלסון]], אחד הכלכלנים הבולטים במאה העשרים, להודות בפה מלא שתיאורית ההון ותיאורית פונקצית הייצור הנאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית; אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב"משלים" parables)) שנועדו להדגים את המציאות <ref> Smauelson, P.A.(1962) 'Parable and Realism in Capital Theory: The Surrogate Production Function,' Review of Economic Studies, 29 (3): pp. 193-206.</ref> |
| . | | . |
− | כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתיאוריה הניאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתיאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." <ref>(Ferguson 1969; pp xvii-xviii).</ref><ref>עוד בנושא הפריון השולי של ההון ומחלוקת קיימבריג': שמשון ביכלר יהונתן ניצן, [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] (כרמל 2001) עמ' 45-53. כמו כן ראו מחלוקת קיימבריג' באתר להיסטוריה של חשיבה כלכלית.</ref> | + | כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתיאוריה הנאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתיאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." <ref>(Ferguson 1969; pp xvii-xviii).</ref><ref>עוד בנושא הפריון השולי של ההון ומחלוקת קיימבריג': שמשון ביכלר יהונתן ניצן, [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] (כרמל 2001) עמ' 45-53. כמו כן ראו מחלוקת קיימבריג' באתר להיסטוריה של חשיבה כלכלית.</ref> |
| | | |
| ==האם הכלכלה התנתקה מהמציאות?== | | ==האם הכלכלה התנתקה מהמציאות?== |
שורה 63: |
שורה 63: |
| | | |
| ==מתמטיקה קדושה== | | ==מתמטיקה קדושה== |
− | "לפני שהכלכלה תוכל להתקדם היא חייבת לנטוש את הפורמליזם ההתאבדותי שלה", כתב רוברט היילברונר <ref name="lasen"/>. אין טעם בניתוח מתמטי כל עוד מושגי היסוד מעורפלים כל-כך. נסו לדמיין לדוגמא, כמה עלוב היה מדע הבוטניקה, אם לפני שלב המיון והסיווג בין עצים לעשבים, ולפני הבנת מנגנונים חשובים כמו פוטוסינתזה או [[מחזור החנקן]] - בוטנאים "ניאו-קלאסיים" היו פונים למדידות מדויקות של פרמטרים נצפים. יש צורך בסיווג והבחנות איכותית קודם למידול ומדידת כמויות. | + | "לפני שהכלכלה תוכל להתקדם היא חייבת לנטוש את הפורמליזם ההתאבדותי שלה", כתב רוברט היילברונר <ref name="lasen"/>. אין טעם בניתוח מתמטי כל עוד מושגי היסוד מעורפלים כל-כך. נסו לדמיין לדוגמא, כמה עלוב היה מדע הבוטניקה, אם לפני שלב המיון והסיווג בין עצים לעשבים, ולפני הבנת מנגנונים חשובים כמו פוטוסינתזה או [[מחזור החנקן]] - בוטנאים "נאו-קלאסיים" היו פונים למדידות מדויקות של פרמטרים נצפים. יש צורך בסיווג והבחנות איכותית קודם למידול ומדידת כמויות. |
| | | |
| מתמטיקה היא שפה כמו כל שפה אחרת. אפשר לשקר או לטעות בה כפי שאפשר לטעות באנגלית או בעברית. היסוד לשקר או לטעות מוצלחים, הינו אמת חלקית: "כל עצם נוטה להישאר במקום" <ref>"כל עצם נוטה להישאר במקומו" – זו הנחת יסוד הגיונית של פיזיקה אריסטוטלית. מובן שניתן ל"הוכיח" אותה על ידי ניסויים מדעיים ברי חזרה – כל עצם בתנועה שלכאורה לא מופעל עליו כוח - יעצור.</ref>, "מצבו של צרכן משתפר ככל שהוא צורך יותר", "צמיחה כלכלית טובה לכולם", וכיו"ב. הבעיה היא לרוב לא במבנה הלוגי (המתמטי או המילולי) אלא במושגי היסוד ובהנחות היסוד. | | מתמטיקה היא שפה כמו כל שפה אחרת. אפשר לשקר או לטעות בה כפי שאפשר לטעות באנגלית או בעברית. היסוד לשקר או לטעות מוצלחים, הינו אמת חלקית: "כל עצם נוטה להישאר במקום" <ref>"כל עצם נוטה להישאר במקומו" – זו הנחת יסוד הגיונית של פיזיקה אריסטוטלית. מובן שניתן ל"הוכיח" אותה על ידי ניסויים מדעיים ברי חזרה – כל עצם בתנועה שלכאורה לא מופעל עליו כוח - יעצור.</ref>, "מצבו של צרכן משתפר ככל שהוא צורך יותר", "צמיחה כלכלית טובה לכולם", וכיו"ב. הבעיה היא לרוב לא במבנה הלוגי (המתמטי או המילולי) אלא במושגי היסוד ובהנחות היסוד. |
שורה 88: |
שורה 88: |
| * כלכלה ותקשורת – הנחת "ידע מושלם" מייתרת הן את גופי התקשורת והן את המחקר התקשורתי. | | * כלכלה ותקשורת – הנחת "ידע מושלם" מייתרת הן את גופי התקשורת והן את המחקר התקשורתי. |
| * כלכלה וסוציולוגיה – ניתן היה לצפות שמחקר בין-תחומי בין תחומים קרובים אלה יהיה מקובל מאוד. בפועל אפשר להצביע על איבה הדדית והתעלמות מצד כלכלנים מממצאים מרכזיים בסוציולוגיה- כוח, מוסדות, מעמדות וכו'. | | * כלכלה וסוציולוגיה – ניתן היה לצפות שמחקר בין-תחומי בין תחומים קרובים אלה יהיה מקובל מאוד. בפועל אפשר להצביע על איבה הדדית והתעלמות מצד כלכלנים מממצאים מרכזיים בסוציולוגיה- כוח, מוסדות, מעמדות וכו'. |
− | * כלכלה ושיווק – רצונות הפרטים בשוק אינם אוטונומיים והם מושפעים מפעילות כלכלית. זו ההנחה הראשונית בשיווק ואנשי עסקים לפחות מאמינים לה, אלא שהנחה זו שומטת את הבסיס מתחת לתורת הצרכן הניאו-קלאסית. | + | * כלכלה ושיווק – רצונות הפרטים בשוק אינם אוטונומיים והם מושפעים מפעילות כלכלית. זו ההנחה הראשונית בשיווק ואנשי עסקים לפחות מאמינים לה, אלא שהנחה זו שומטת את הבסיס מתחת לתורת הצרכן הנאו-קלאסית. |
| * כלכלה ואקולוגיה, פיזיקה – התעלמות מהכלת הכלכלה והחברה בתוך מערכת ביוספרית מתפקדת. משוואת הייצור (או התוצר) עומדות בסתירה לחוק השני של התרמודינמיקה (הרחבה בהמשך). | | * כלכלה ואקולוגיה, פיזיקה – התעלמות מהכלת הכלכלה והחברה בתוך מערכת ביוספרית מתפקדת. משוואת הייצור (או התוצר) עומדות בסתירה לחוק השני של התרמודינמיקה (הרחבה בהמשך). |
| | | |
שורה 113: |
שורה 113: |
| ב-1974 [[ריצ'ארד איסטרלין]] בחן את השאלה "האם אנחנו מאושרים יותר כשכל המשק צומח" [25]. המסקנה שלו ושל עוד מחקרים רבים הייתה שלא בהכרח. במחקרים אלו נשאלו אנשים עד כמה הם מאושרים ותשובותיהם נבחנו על פני זמן. אלא שכלכלנים אינם מוכנים להאמין למתאם בין תשובות אלו לבין "האושר האמיתי" (כלומר אנשים הם בעלי ידע מושלם ורציונליות מופלאה, למעט כשהדבר נוגע ליכולת שלהם לתאר את מידת האושר שלהם): מאתיים מחקרים נעשו בנושא מדידה סובייקטיבית של רווחה אך רק שניים מתוכם הופיעו בעיתונות הכלכלית. | | ב-1974 [[ריצ'ארד איסטרלין]] בחן את השאלה "האם אנחנו מאושרים יותר כשכל המשק צומח" [25]. המסקנה שלו ושל עוד מחקרים רבים הייתה שלא בהכרח. במחקרים אלו נשאלו אנשים עד כמה הם מאושרים ותשובותיהם נבחנו על פני זמן. אלא שכלכלנים אינם מוכנים להאמין למתאם בין תשובות אלו לבין "האושר האמיתי" (כלומר אנשים הם בעלי ידע מושלם ורציונליות מופלאה, למעט כשהדבר נוגע ליכולת שלהם לתאר את מידת האושר שלהם): מאתיים מחקרים נעשו בנושא מדידה סובייקטיבית של רווחה אך רק שניים מתוכם הופיעו בעיתונות הכלכלית. |
| | | |
− | גם השוואה בין מדינות, אינה תומכת ב"פטיש" שנוצר סביב ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה]]: לדוגמא, אחוז יודעי קרוא וכתוב בערב הסעודית נמוך מזה של סרי לנקה למרות שההכנסה לנפש בערב הסעודית גבוהה פי 15 מזו שבסרי לנקה. תמותת הילדים בברזיל גבוהה פי ארבע מבג'מאייקה, למרות שההכנסה שלה לנפש גבוהה פי שניים. [26] תוחלת החיים של אזרח ממוצע בארצות הברית נמוכה בשנתיים מזו של אזרח ישראלי למרות שהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש בארצות הברית גבוה פי 1.74 (במונחי PPP) [27]. האם זה מעיד על חוסר רלוונטיות של התמ"ג לנפש בנוגע לבריאות? על כישלון מערכת הבריאות הפרטית? על כך ש[[אי שוויון כלכלי|פערי הכנסות]] חשובים יותר מגודל התוצר? על "אי רציונליות" של אנשים בעת קניית מזון? על "העדפת הווה" חזקה יותר של תושבי ארצות הברית? על חשיבות המנוחה לרווחה? בכל מקרה, מצב התיאוריה הניאו-קלאסית (וההמלצות המוסוות שלה) אינו מעודד. | + | גם השוואה בין מדינות, אינה תומכת ב"פטיש" שנוצר סביב ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה]]: לדוגמא, אחוז יודעי קרוא וכתוב בערב הסעודית נמוך מזה של סרי לנקה למרות שההכנסה לנפש בערב הסעודית גבוהה פי 15 מזו שבסרי לנקה. תמותת הילדים בברזיל גבוהה פי ארבע מבג'מאייקה, למרות שההכנסה שלה לנפש גבוהה פי שניים. [26] תוחלת החיים של אזרח ממוצע בארצות הברית נמוכה בשנתיים מזו של אזרח ישראלי למרות שהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש בארצות הברית גבוה פי 1.74 (במונחי PPP) [27]. האם זה מעיד על חוסר רלוונטיות של התמ"ג לנפש בנוגע לבריאות? על כישלון מערכת הבריאות הפרטית? על כך ש[[אי שוויון כלכלי|פערי הכנסות]] חשובים יותר מגודל התוצר? על "אי רציונליות" של אנשים בעת קניית מזון? על "העדפת הווה" חזקה יותר של תושבי ארצות הברית? על חשיבות המנוחה לרווחה? בכל מקרה, מצב התיאוריה הנאו-קלאסית (וההמלצות המוסוות שלה) אינו מעודד. |
| | | |
| ===אם התמ"ג עולה מדוע אמריקה יורדת?=== | | ===אם התמ"ג עולה מדוע אמריקה יורדת?=== |
שורה 136: |
שורה 136: |
| בתהליך הכלכלי, מלבד ניצול של "מאגרים" (נראה בהמשך שגם מינוח זה אינו מדויק), ישנם שני זרמים חשובים: חומר בעל אנטרופיה נמוכה שמעוצב, נצרך ולבסוף "מתקלקל" ונזרק כשיש לו אנטרופיה גבוהה יותר, וזרם שני של אנרגיה ההופכת לחום. התעלמות מכך גורמת באופן אבסורדי לכך שהכלכלה העכשווית היא "אידאלית" – במובן שאין לה נגיעה לעולם החומרי. מי שעוסק בעולם החומרי חייב להיתקל במגבלות החוק הראשון והשני של התרמודינמיקה (בהתאמה - שימור החומר והגדלת האנטרופיה במערכת סגורה). | | בתהליך הכלכלי, מלבד ניצול של "מאגרים" (נראה בהמשך שגם מינוח זה אינו מדויק), ישנם שני זרמים חשובים: חומר בעל אנטרופיה נמוכה שמעוצב, נצרך ולבסוף "מתקלקל" ונזרק כשיש לו אנטרופיה גבוהה יותר, וזרם שני של אנרגיה ההופכת לחום. התעלמות מכך גורמת באופן אבסורדי לכך שהכלכלה העכשווית היא "אידאלית" – במובן שאין לה נגיעה לעולם החומרי. מי שעוסק בעולם החומרי חייב להיתקל במגבלות החוק הראשון והשני של התרמודינמיקה (בהתאמה - שימור החומר והגדלת האנטרופיה במערכת סגורה). |
| | | |
− | המערכת הכלכלית הניאו-קלאסית היא מערכת ניוטונית סגורה – עבודה מוחלפת במוצרים בין שני "מעגלים" סגורים של שוק העבודה והסחורות. אם לדוגמא, נכבה את השמש, המערכת הזאת תמשיך לייצר תפוזים ולצרוך אותם ללא הפרעה (בחושך, ובטמפרטורה של 3 מעלות מעל לאפס המוחלט). ברור שזה מצב קיצוני, אולם גם התחממות גלובלית, חור באוזון או הרס הביוספירה, הינם בעלי השפעה כלכלית חזקה – גם אם נחליט שלא מתחשק לנו למדוד השפעה זו. | + | המערכת הכלכלית הנאו-קלאסית היא מערכת ניוטונית סגורה – עבודה מוחלפת במוצרים בין שני "מעגלים" סגורים של שוק העבודה והסחורות. אם לדוגמא, נכבה את השמש, המערכת הזאת תמשיך לייצר תפוזים ולצרוך אותם ללא הפרעה (בחושך, ובטמפרטורה של 3 מעלות מעל לאפס המוחלט). ברור שזה מצב קיצוני, אולם גם התחממות גלובלית, חור באוזון או הרס הביוספירה, הינם בעלי השפעה כלכלית חזקה – גם אם נחליט שלא מתחשק לנו למדוד השפעה זו. |
| | | |
| העולם שלנו מהווה מערכת חצי סגורה בעלת זרם אנרגיה נתון (אור שמש), וכמות חומר סופית. "הגדלת הייצור" פרושה בעצם, האצת הקצב שבו חומרים הופכים לפסולת ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך - האנטרופיה גדלה. בשלב זה, מי שמייצר "סדר" על פני כדור הארץ (הקטנת האנטרופיה בתוך המערכת על-ידי שימוש באנרגיה) שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה - היא המערכת הביוספרית. | | העולם שלנו מהווה מערכת חצי סגורה בעלת זרם אנרגיה נתון (אור שמש), וכמות חומר סופית. "הגדלת הייצור" פרושה בעצם, האצת הקצב שבו חומרים הופכים לפסולת ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך - האנטרופיה גדלה. בשלב זה, מי שמייצר "סדר" על פני כדור הארץ (הקטנת האנטרופיה בתוך המערכת על-ידי שימוש באנרגיה) שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה - היא המערכת הביוספרית. |
שורה 151: |
שורה 151: |
| בשנת 1968 כתב קנת בולדינג על "כלכלת ספינת החלל כדור הארץ" והאשים את הכלכלנים בכך שהם מיישמים כלכלה של בוקרים (מרחב אינסופי, העדר השפעה הדדית, משאבים בלתי נדלים) במקום שהינו דומה יותר ויותר לספינת חלל (מלאים מוגבלים, השפעה הדדית, מערכות תומכות חיים). נראה לי שניתן להרחיב את ביקורתו של בולדינג בהיבט אחד – לא רק שקיימת ביוספרה שהיא מערכת תומכת חיים, אלא שאנו מוקפים במערכות כאלו שנבנו על ידי אבולוציה ביולוגית וחברתית: מערכות ביוספריות ופיזיות, מערכות חברתיות (כמו קהילות ומשפחות, תרבויות, דתות, מנהגים, חוקים), מערכות גוף ומערכות נפשיות. כוחות אבולוציוניים עיצבו את הגוף האנושי ואת המערכת הביוספרית, את התרבות ואת המערכת הנפשית – תרבויות שלא התאימו לביוספרה (כמו איי הפסחא) או ללחצים חברתיים - נכחדו. אנשים בעלי מבנה נפשי מעורער או מערכות גוף לקויות מתו לפני גיל הפוריות או שהתקשו למצוא בני זוג [34]. | | בשנת 1968 כתב קנת בולדינג על "כלכלת ספינת החלל כדור הארץ" והאשים את הכלכלנים בכך שהם מיישמים כלכלה של בוקרים (מרחב אינסופי, העדר השפעה הדדית, משאבים בלתי נדלים) במקום שהינו דומה יותר ויותר לספינת חלל (מלאים מוגבלים, השפעה הדדית, מערכות תומכות חיים). נראה לי שניתן להרחיב את ביקורתו של בולדינג בהיבט אחד – לא רק שקיימת ביוספרה שהיא מערכת תומכת חיים, אלא שאנו מוקפים במערכות כאלו שנבנו על ידי אבולוציה ביולוגית וחברתית: מערכות ביוספריות ופיזיות, מערכות חברתיות (כמו קהילות ומשפחות, תרבויות, דתות, מנהגים, חוקים), מערכות גוף ומערכות נפשיות. כוחות אבולוציוניים עיצבו את הגוף האנושי ואת המערכת הביוספרית, את התרבות ואת המערכת הנפשית – תרבויות שלא התאימו לביוספרה (כמו איי הפסחא) או ללחצים חברתיים - נכחדו. אנשים בעלי מבנה נפשי מעורער או מערכות גוף לקויות מתו לפני גיל הפוריות או שהתקשו למצוא בני זוג [34]. |
| | | |
− | שלא כמו הזרם הניאו-קלאסי, שמתאר את המערכת הכלכלית רק באופן צר דרך השוק הכספי (או מייצור המוצר ועד לקנייה שלו), תמונה כלכלית רחבה ומקיפה יותר, מתארת שילוב של בניה והרס בכל ארבעת התחומים שציינתי: חברה, סביבה פיזית, גוף ונפש. הסיבה היא שמערכת השוק שהיא כה יעילה באספקת זרם גדל של מוצרים (ותומכיה מציינים בצדק את התרומה שלה לאספקת מזון, ביגוד וטיפול רפואי לדוגמא), ממשיכה לעבוד כמו המטאטא של "שוליית הקוסם" או הגולם של המהר"ל מפראג – ולהרוס את המערכות הקיימות שמייצרות רווחה אישית וחברתית. | + | שלא כמו הזרם הנאו-קלאסי, שמתאר את המערכת הכלכלית רק באופן צר דרך השוק הכספי (או מייצור המוצר ועד לקנייה שלו), תמונה כלכלית רחבה ומקיפה יותר, מתארת שילוב של בניה והרס בכל ארבעת התחומים שציינתי: חברה, סביבה פיזית, גוף ונפש. הסיבה היא שמערכת השוק שהיא כה יעילה באספקת זרם גדל של מוצרים (ותומכיה מציינים בצדק את התרומה שלה לאספקת מזון, ביגוד וטיפול רפואי לדוגמא), ממשיכה לעבוד כמו המטאטא של "שוליית הקוסם" או הגולם של המהר"ל מפראג – ולהרוס את המערכות הקיימות שמייצרות רווחה אישית וחברתית. |
| | | |
− | היות והקונספט הנוכחי אינו מכיר בקיומן של המערכות, באספקט האיכותי (בניגוד לכמותי) או בתרומה שלהן לרווחה האנושית - איננו יודעים את המצב לאשורו, למעט כאשר המחקרים נערכים על ידי מדעים אחרים. הסימפטומים אינם מעודדים: האלימות והאדישות אשר מתפשטות ומניבות בתי כלא, ניכור וייאוש; העלייה המתמדת בדיכאון ובבעיות נפשיות אשר מקבלת "מענה" על-ידי תרופות; העלייה בתחלואה בסרטן, סוכרת ומחלות אחרות אשר מצליחה לבלום את העלייה בתוחלת החיים הנובעת מהתקדמות הרפואה; והמשבר הסביבתי החמור – כל אלו עומדים בניגוד גמור לתמונת העולם הניאו-קלאסית של גרף עולה. | + | היות והקונספט הנוכחי אינו מכיר בקיומן של המערכות, באספקט האיכותי (בניגוד לכמותי) או בתרומה שלהן לרווחה האנושית - איננו יודעים את המצב לאשורו, למעט כאשר המחקרים נערכים על ידי מדעים אחרים. הסימפטומים אינם מעודדים: האלימות והאדישות אשר מתפשטות ומניבות בתי כלא, ניכור וייאוש; העלייה המתמדת בדיכאון ובבעיות נפשיות אשר מקבלת "מענה" על-ידי תרופות; העלייה בתחלואה בסרטן, סוכרת ומחלות אחרות אשר מצליחה לבלום את העלייה בתוחלת החיים הנובעת מהתקדמות הרפואה; והמשבר הסביבתי החמור – כל אלו עומדים בניגוד גמור לתמונת העולם הנאו-קלאסית של גרף עולה. |
| | | |
| ==סיכום== | | ==סיכום== |
שורה 180: |
שורה 180: |
| | | |
| | | |
− | [22] Eiteman & Guthrie 1952 - מצוטטים על-ידי קין (כתמיכה בביקורת תיאורטית של סראפה), מתוך 334 מנהלים רק 18 מסכימים עם עקומת ייצור ניאו-קלאסית של תפוקה שולית פוחתת, והשאר תומכים במחיר יורד לכל יחידה נוספת בייצור- כלומר השפעה עיקרית של הוצאות קבועות ומקסימום מכירות. MC=MR - 68 מנהלים בעד, 1020 נגד . | + | [22] Eiteman & Guthrie 1952 - מצוטטים על-ידי קין (כתמיכה בביקורת תיאורטית של סראפה), מתוך 334 מנהלים רק 18 מסכימים עם עקומת ייצור נאו-קלאסית של תפוקה שולית פוחתת, והשאר תומכים במחיר יורד לכל יחידה נוספת בייצור- כלומר השפעה עיקרית של הוצאות קבועות ומקסימום מכירות. MC=MR - 68 מנהלים בעד, 1020 נגד . |
| | | |
| [23] | | [23] |
שורה 210: |
שורה 210: |
| [31] GPI - Genuine Progress Indicator, see more in http://www.rprogress.org/ | | [31] GPI - Genuine Progress Indicator, see more in http://www.rprogress.org/ |
| | | |
− | [32]זו שאלה שלדעתי אי אפשר לשאול בכלל מסגרת הדיון הניאו-קלאסי. אם בני אדם הם רציונליים ושיווי המשקל קיים בכל, השאלה לגבי ייתכנות קיומו של אי-שיווי משקל כמו אסון אקולוגי, נענית עוד לפני שהיא נשאלת. | + | [32]זו שאלה שלדעתי אי אפשר לשאול בכלל מסגרת הדיון הנאו-קלאסי. אם בני אדם הם רציונליים ושיווי המשקל קיים בכל, השאלה לגבי ייתכנות קיומו של אי-שיווי משקל כמו אסון אקולוגי, נענית עוד לפני שהיא נשאלת. |
| עוד על כלכלה אקולוגית – www.bdidut.com/ee | | עוד על כלכלה אקולוגית – www.bdidut.com/ee |
| | | |