שינויים

'''מיתון תנועה''' (Traffic calming ) הוא תכנון עירוני המכוון להאטה ולצמצום של תנועת מכוניות בעיר כדי לשפר את [[תאונות דרכים|הבטיחות]] של [[הולכי רגל]] ושל [[אופניים|רוכבי אופניים]] וכדי לשפר את ה[[אקולוגיה עירונית|אקולוגיה עירונית]] של תושבי השכונה. קיימות אסטרטגיות שונות בהן משתמשים מתכננים עירוניים ומהנדסי תנועה כדי לקדם איזורי מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני מסוג [[עירוניות מתחדשת]] והוא נפוץ באירופה ובאוסטרליה ופחות בצפון אמריקה.

'''מיתון תנועה''' (Traffic calming) הוא תכנון עירוני המכוון להאטה ולצמצום של תנועת מכוניות בעיר כדי לשפר את [[תאונות דרכים|הבטיחות]] של [[הולכי רגל]] ושל [[אופניים|רוכבי אופניים]] וכדי לשפר את ה[[אקולוגיה עירונית|אקולוגיה עירונית]] של תושבי השכונה. קיימות אסטרטגיות שונות בהן משתמשים מתכננים עירוניים ומהנדסי תנועה כדי לקדם איזורי מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני מסוג [[עירוניות מתחדשת]] והוא נפוץ באירופה ובאוסטרליה ופחות בצפון אמריקה.

[[תמונה:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|thumb|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש]]

[[תמונה:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|thumb|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש]]

'''אזור מיתון תנועה''' הוא אזור שלם כמו שכונה, שבהם יש מיתון תנועה. איזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של [[הולכי רגל]] כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך.  

'''אזור מיתון תנועה''' הוא אזור שלם כמו שכונה, שבהם יש מיתון תנועה. איזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של [[הולכי רגל]] כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך.  

==רקע==

==רקע==

במחצית השניה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של [[תכנון מוטה רכב פרטי|הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר]], תוך הזנחת תפקודים אחרים של הרחוב. הבסיס למיתון תנועה הוא הרחבת הנדסת התנועה כך שזו תכלול עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.  

במחצית השנייה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של [[תכנון מוטה רכב פרטי|הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר]], תוך הזנחת תפקודים אחרים של הרחוב. הבסיס למיתון תנועה הוא הרחבת הנדסת התנועה כך שזו תכלול עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.  

מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב הולכי הרגל והפחתת הכמות והעוצמה של [[תאונות דרכים]], וכן לשיפור התפקוד של הרחובות והשכונות בהיבטים חברתיים וכלכליים כמו שיפור הביטחון האישי, קשרים חברתיים טובים יותר ושיפור המסחר העירוני.

מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב הולכי הרגל והפחתת הכמות והעוצמה של [[תאונות דרכים]], וכן לשיפור התפקוד של הרחובות והשכונות בהיבטים חברתיים וכלכליים כמו שיפור הביטחון האישי, קשרים חברתיים טובים יותר ושיפור המסחר העירוני.

{{הפניה לערך מורחב|תאונות דרכים}}

{{הפניה לערך מורחב|תאונות דרכים}}

סיבה מרכזית להגבלת המהירות לפחות מ -30 קמ"ש היא שבמהירות זו הסיכוי לתאונה יורד. במקרה והתרחשה תאונה, יורדים גם הסיכויים למוות ולפציעה קשה.

סיבה מרכזית להגבלת המהירות לפחות מ-30 קמ"ש היא שבמהירות זו הסיכוי לתאונה יורד. במקרה והתרחשה תאונה, יורדים גם הסיכויים למוות ולפציעה קשה.

מהירות הנסיעה משפיעה בצורה דרסטית על הסיכוי להתרחשות התאונה. כל הורדה של 1.6 קמ"ש מורידה את הסיכוי להתנגשות ב-5%. נהג שנוהג במהירות של 64 קמ"ש (40 מייל לשעה) ורואה הולך רגל שנמצא מולו בכביש במרחק של 33 מטר, ינסה לעצור, אבל יפגע בהולך הרגל במהירות של 61 קמ"ש. במהירות של 40 קמ"ש (25 מייל לשעה) יש לנהג מספיק זמן כדי לעצור באופן מוחלט לפני הפגיעה בהולך הרגל.[http://trafficlogix.com/trafficcalming/trafficcalming#tctab_stats]  

מהירות הנסיעה משפיעה בצורה דרסטית על הסיכוי להתרחשות התאונה. כל הורדה של 1.6 קמ"ש מורידה את הסיכוי להתנגשות ב-5%. נהג שנוהג במהירות של 64 קמ"ש (40 מייל לשעה) ורואה הולך רגל שנמצא מולו בכביש במרחק של 33 מטר, ינסה לעצור, אבל יפגע בהולך הרגל במהירות של 61 קמ"ש. במהירות של 40 קמ"ש (25 מייל לשעה) יש לנהג מספיק זמן כדי לעצור באופן מוחלט לפני הפגיעה בהולך הרגל.[http://trafficlogix.com/trafficcalming/trafficcalming#tctab_stats]  

מהירות הנסיעה משפיעה בצורה חזקה גם על תוצאות התאונה במידה וזו התרחשה. לדוגמה, לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של-48 קמ"ש, עלול למות  בסיכוי של 45%. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל- 85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. <ref>[http://www.economist.com/node/21528302 Calm down], the economist, Sep 3rd 2011 </ref>

מהירות הנסיעה משפיעה בצורה חזקה גם על תוצאות התאונה במידה וזו התרחשה. לדוגמה, לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של 48 קמ"ש, עלול למות  בסיכוי של 45%. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל-85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. <ref>[http://www.economist.com/node/21528302 Calm down], the economist, Sep 3rd 2011 </ref>

לפי המתכנן העירוני יודן רופא, מחקרי מעקב באירופה הצביעו על כך שבאזורים שבהם יושם מיתון תנועה חלה ירידה בכמות התאונות הקטלניות כמעט ל –0, והתאונות בכלל צומצמו ב – 50-70 אחוזים.  

לפי המתכנן העירוני יודן רופא, מחקרי מעקב באירופה הצביעו על כך שבאזורים שבהם יושם מיתון תנועה חלה ירידה בכמות התאונות הקטלניות כמעט ל –0, והתאונות בכלל צומצמו ב – 50-70 אחוזים.  

* ירידה של 45% בתאונות קשות.

* ירידה של 45% בתאונות קשות.

* ירידה של 40% בפציעות קלות מתאונות.

* ירידה של 40% בפציעות קלות מתאונות.

* ירידה של 43% בתאונות שמוערבים בהן הולכי רגל.

* ירידה של 43% בתאונות שמעורבים בהן הולכי רגל.

* ירידה של 16% בתאונות של רוכבי אופניים.

* ירידה של 16% בתאונות של רוכבי אופניים.

* ירידה של 16% בעלות הכלכלית של תאונות דרכים.

* ירידה של 16% בעלות הכלכלית של תאונות דרכים.

מטה-אנליזה משנת 2001, שפורסמה בירחון Accident Analysis and Prevention וסיכמה 33 מחקרים שונים, מצאה כי מיתון תנועה הוביל לירידה של 15% בכמות הפציעות מתאונות דרכים, כאשר הירידה חזקה יותר בשכונות מגורים (25%) וחלשה יותר בעורקי תנועה (10%). ירידה דומה נרשמה בכמות התאונות שיש בהן רק נזק לרכוש. <ref>Rune Elvik (2001a), “[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0001457500000464 Area-Wide Urban Traffic Calming Schemes: A Meta-Analysis of Safety Effects]” Accident Analysis and Prevention, Vol. 33 (www.elsevier.com/locate/aap), pp. 327-336.</ref>

מטה-אנליזה משנת 2001, שפורסמה בירחון Accident Analysis and Prevention וסיכמה 33 מחקרים שונים, מצאה כי מיתון תנועה הוביל לירידה של 15% בכמות הפציעות מתאונות דרכים, כאשר הירידה חזקה יותר בשכונות מגורים (25%) וחלשה יותר בעורקי תנועה (10%). ירידה דומה נרשמה בכמות התאונות שיש בהן רק נזק לרכוש. <ref>Rune Elvik (2001a), “[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0001457500000464 Area-Wide Urban Traffic Calming Schemes: A Meta-Analysis of Safety Effects]” Accident Analysis and Prevention, Vol. 33 (www.elsevier.com/locate/aap), pp. 327-336.</ref>

שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם. ילדים שאינם חיים בקרבה לאמצעים להאטת מהירות כמו במפרים, צפויים להפגע פי 2 מאשר ילדים שבקרבתם יש אמצעים כאלה. הכנסה של במפמרים לאיזור משוייכת להורדה של 53-60% בסיכויים למוות או ופציעה מתאונות בקרב ילדים שנפגעים בשכונתם.מחקר שנערך על תוכניות מיתון תנועה ב-43 ערים ברחבי העולם, מצא שהן הורידו את תאונות הדרכים ב 8-100% [http://www.trafficlogix.com/statistics.asp]

שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם. ילדים שאינם חיים בקרבה לאמצעים להאטת מהירות כמו במפרים, צפויים להיפגע פי 2 מאשר ילדים שבקרבתם יש אמצעים כאלה. הכנסה של באמפרים לאיזור משוייכת להורדה של 53%-60% בסיכויים למוות או ופציעה מתאונות בקרב ילדים שנפגעים בשכונתם.מחקר שנערך על תוכניות מיתון תנועה ב-43 ערים ברחבי העולם, מצא שהן הורידו את תאונות הדרכים ב 8-100% [http://www.trafficlogix.com/statistics.asp]

===השפעות על נהגים===

===השפעות על נהגים===

===הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע mohabit  בברלין===  

===הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע mohabit  בברלין===  

רובע mohabit בברלין הוכן איזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש בשנות ה-1990. הפרוייקט משרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האיזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאד. [http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/HandasaMitunTnuah2.pdf]

רובע mohabit בברלין הוכן איזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש בשנות ה-1990. הפרוייקט משתרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האיזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאד. [http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/HandasaMitunTnuah2.pdf]

השפעת פרוייקט מיתון התנועה על האיזור כללה:

השפעת פרוייקט מיתון התנועה על האיזור כללה:

* כמות תאונות הדרכים בהם מעורבים ילדים ירדה ב-70%.  

* כמות תאונות הדרכים בהם מעורבים ילדים ירדה ב-70%.  

* כמות התאונות הקטלניות ירדה באופן מהותי, ותאונות ללא נפגעים שבהם רק הרכב נפגע, ירדו בשיעור של 30%.  

* כמות התאונות הקטלניות ירדה באופן מהותי, ותאונות ללא נפגעים שבהם רק הרכב נפגע, ירדו בשיעור של 30%.  

* רמת הרעש הופחתה מ 65 דציבלים ל-60 דציבלים, היות ומדובר בסולם לוגריתמי, פרוש הדבר ירידה של פי 4 בעוצמת הרעש. התושבים החלו להתלונן על רעש הילדים.

* רמת הרעש הופחתה מ-65 דציבלים ל-60 דציבלים, היות ומדובר בסולם לוגריתמי, פרוש הדבר ירידה של פי 4 בעוצמת הרעש. התושבים החלו להתלונן על רעש הילדים.

==מיתון תנועה בישראל==

==מיתון תנועה בישראל==