שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "רציונאלי" ב־"רציונלי"
שורה 41: שורה 41:     
===א.משאבים עם גישה חופשית- לא בלבדיים אך יריביים===
 
===א.משאבים עם גישה חופשית- לא בלבדיים אך יריביים===
שימוש ציבורי במשאבים אליהם הגישה חופשית מוביל למה שגארט הארדין (Garret Hardin) כינה [[נחלת הכלל|הטרגדיה של נחלת הכלל]]. נניח שטח מרעה ציבורי היכול לתמוך ב-100 פרות. בכפר שלו שייך השטח יש 100 משפחות ולכ"א פרה אחת והכול טוב. אדם אחד מוסיף עוד פרה שגורמת לרעיית יתר, דילול משאבים ולכך שכל הפרות קצת יותר רזות. למרות שזו התנהגות רציונאלית של הפרט, אם כולם ינהגו כך, לכולם יהיה רע יותר. מקסום תועלות אישיות ע"י פרטים רציונאליים, לא מוביל ליד נעלמה, שמביאה הכי הרבה טוב להכי הרבה אנשים, אלא לרגל נעלמה שבועטת בנחלת הכלל לעזאזל.  
+
שימוש ציבורי במשאבים אליהם הגישה חופשית מוביל למה שגארט הארדין (Garret Hardin) כינה [[נחלת הכלל|הטרגדיה של נחלת הכלל]]. נניח שטח מרעה ציבורי היכול לתמוך ב-100 פרות. בכפר שלו שייך השטח יש 100 משפחות ולכ"א פרה אחת והכול טוב. אדם אחד מוסיף עוד פרה שגורמת לרעיית יתר, דילול משאבים ולכך שכל הפרות קצת יותר רזות. למרות שזו התנהגות רציונלית של הפרט, אם כולם ינהגו כך, לכולם יהיה רע יותר. מקסום תועלות אישיות ע"י פרטים רציונליים, לא מוביל ליד נעלמה, שמביאה הכי הרבה טוב להכי הרבה אנשים, אלא לרגל נעלמה שבועטת בנחלת הכלל לעזאזל.  
    
לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי (the tragedy of the commons)". רכוש ציבורי מנוהל ע"י הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים מוסדות שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית".
 
לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי (the tragedy of the commons)". רכוש ציבורי מנוהל ע"י הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים מוסדות שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית".
שורה 90: שורה 90:  
נניח עיר שיעלה 100 מליון ש"ח להקים שם פארק גדול לרווחת התושבים. החברה כולה מוכנה לשלם עבור הפארק 150 מיליון ולכן כדאי שהפארק יקום, כי מספיק שכ"א ייתן 2/3 ממה ששווה לו הפארק, ויגיעו ל- 100 מליון. הבעיה היא לאסוף מהאנשים את הכסף שהם מוכנים לשלם עבור הפארק. נניח תקום פירמה פרטית שתגבה 150 ש"ח מכ"א עבור כניסה לכל החיים. יהיו כאלו שזה לא יהיה להם שווה, והפירמה, תפסיד את כספם. כמו כן, יהיו כאלו שהפארק שווה להם יותר מ-150 ש"ח , וישמחו לתת רק 150, ושוב הפירמה תפסיד את כספם, ויתכן שלא תגיע לסכום המינימלי להקמת הפארק- 100 מליון ש"ח.  אז נניח שהפירמה תגבה שקל לכל כניסה. במקרה כזה, כולם ישתמשו בפארק פחות לו היו משתמשים בו אם הכניסה הייתה חופשית, והחברה מאבדת רווחה. אם הכניסה תהיה חופשית, הרווחה החברתית תהיה מקסימלית, אך אף פירמה לא תקים אותו.
 
נניח עיר שיעלה 100 מליון ש"ח להקים שם פארק גדול לרווחת התושבים. החברה כולה מוכנה לשלם עבור הפארק 150 מיליון ולכן כדאי שהפארק יקום, כי מספיק שכ"א ייתן 2/3 ממה ששווה לו הפארק, ויגיעו ל- 100 מליון. הבעיה היא לאסוף מהאנשים את הכסף שהם מוכנים לשלם עבור הפארק. נניח תקום פירמה פרטית שתגבה 150 ש"ח מכ"א עבור כניסה לכל החיים. יהיו כאלו שזה לא יהיה להם שווה, והפירמה, תפסיד את כספם. כמו כן, יהיו כאלו שהפארק שווה להם יותר מ-150 ש"ח , וישמחו לתת רק 150, ושוב הפירמה תפסיד את כספם, ויתכן שלא תגיע לסכום המינימלי להקמת הפארק- 100 מליון ש"ח.  אז נניח שהפירמה תגבה שקל לכל כניסה. במקרה כזה, כולם ישתמשו בפארק פחות לו היו משתמשים בו אם הכניסה הייתה חופשית, והחברה מאבדת רווחה. אם הכניסה תהיה חופשית, הרווחה החברתית תהיה מקסימלית, אך אף פירמה לא תקים אותו.
   −
בעיה זו נקראת אפקט הטרמפיסט- נניח שהפארק שווה לאדם 1000ש"ח. האדם הרציונאלי עושה חשבון שאם הוא לא ייתן כלום, וכל השאר יתנו את מה שהפארק שווה להם, עדיין יקום פארק אך טיפה קטן יותר. לכן יעדיף לא לשלם כלום ולקבל פארק טיפה קטן יותר, ולכן לא ישלם. האסטרטגיה העדיפה של אותו פרט היא לא לשלם כלום, אך אם כולם ינהגו כך, לא יקום פארק וכולם מפסידים.   
+
בעיה זו נקראת אפקט הטרמפיסט- נניח שהפארק שווה לאדם 1000ש"ח. האדם הרציונלי עושה חשבון שאם הוא לא ייתן כלום, וכל השאר יתנו את מה שהפארק שווה להם, עדיין יקום פארק אך טיפה קטן יותר. לכן יעדיף לא לשלם כלום ולקבל פארק טיפה קטן יותר, ולכן לא ישלם. האסטרטגיה העדיפה של אותו פרט היא לא לשלם כלום, אך אם כולם ינהגו כך, לא יקום פארק וכולם מפסידים.   
    
ניקח לדוגמא אריס עובד אדמה בברזיל. הבעלים גרש אותו מאדמתו כדי לגדל סויה ולייצא אותה לאירופה כמזון לבקר, כי זה משתלם יותר מלגדל מזון למקומיים. האריס יכול לתפוס חלקת יער אמזונס ולעבד אותה ואז להרוויח 10$ לדונם באופן חד פעמי עבור העץ, ועוד $3.3 לשנה מ[[חקלאות כרות והבער]] (Burn and Slash). לעומת זאת האנושות מעריכה את השירותים האקולוגיים של דונם ב-$166 לשנה (דיילי מביא את הנתונים ממאמר של קונסטנזה ואחרים שפורסם ב- Nature ב 1997). ברור שעדיף שהאנושות תשלם לאריס פחות מ- $166, ושהוא יקבל יותר מ $13.3 עבור זה שלא יכרות את היער.
 
ניקח לדוגמא אריס עובד אדמה בברזיל. הבעלים גרש אותו מאדמתו כדי לגדל סויה ולייצא אותה לאירופה כמזון לבקר, כי זה משתלם יותר מלגדל מזון למקומיים. האריס יכול לתפוס חלקת יער אמזונס ולעבד אותה ואז להרוויח 10$ לדונם באופן חד פעמי עבור העץ, ועוד $3.3 לשנה מ[[חקלאות כרות והבער]] (Burn and Slash). לעומת זאת האנושות מעריכה את השירותים האקולוגיים של דונם ב-$166 לשנה (דיילי מביא את הנתונים ממאמר של קונסטנזה ואחרים שפורסם ב- Nature ב 1997). ברור שעדיף שהאנושות תשלם לאריס פחות מ- $166, ושהוא יקבל יותר מ $13.3 עבור זה שלא יכרות את היער.
שורה 98: שורה 98:  
* אפקט הטרמפיסט יגרום לאנשים לשלם כלום או פחות מה שהם מקבלים באמת מאותו יער.
 
* אפקט הטרמפיסט יגרום לאנשים לשלם כלום או פחות מה שהם מקבלים באמת מאותו יער.
 
* אין לנו כרגע מוסדות שיעבירו כסף מהאנושות לאיכר עבור שמירת האקוסיסטמה.
 
* אין לנו כרגע מוסדות שיעבירו כסף מהאנושות לאיכר עבור שמירת האקוסיסטמה.
לכן האיכר הרציונאלי יעדיף לכרות את היער.
+
לכן האיכר הרציונלי יעדיף לכרות את היער.
    
==1.מחסור במוצרים ציבוריים==
 
==1.מחסור במוצרים ציבוריים==

תפריט ניווט