שינויים

החשש העיקרי שמיל מביע בספר הוא החשש מפני "עריצות הרוב"- כפייה שיפעיל הרוב על מיעוט קטן תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים. מענה חלקי לנושא זה הוצג מאוחר יותר על ידי הכלכלן [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] שבו טען כי החשש הנפוץ יותר בדמוקרטיה הוא דווקא היכולת של קבוצות חזקות וקטנות לכפות את רצונן על הרוב.  

החשש העיקרי שמיל מביע בספר הוא החשש מפני "עריצות הרוב"- כפייה שיפעיל הרוב על מיעוט קטן תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים. מענה חלקי לנושא זה הוצג מאוחר יותר על ידי הכלכלן [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] שבו טען כי החשש הנפוץ יותר בדמוקרטיה הוא דווקא היכולת של קבוצות חזקות וקטנות לכפות את רצונן על הרוב.  

אחד הקשיים שעולים כיום מבחינה [[קיימות]] ואקולוגיה ביחס לספר היא להבין מתי הפרט גורם נזק לאחרים. במקרים מסויימים כמו רצח, גניבה או אונס הדבר ברור. אולם המושגים של [[מערכת אקולוגית]] מאפשרים השפעה של פרט אחד על פרט אחר דרך השפעה על גורם שלישי ויצירת נזק סמוי בפערים של מרחב וזמן. [[זיהום]], או [[השפעה סביבתית]] אחרת כמו [[דילדול משאבים]] יכולים לגרום לכך שפרט אחד גורם נזק לאחרים מבלי שהוא יודע שהוא מזיק ו/או מבלי שהם יודעים שהוא גורם להם נזק. שאלה נוספת שעולה מכאן היא מי צריך להוכיח את הנזק שנגרם ומתי יש להוכיח אותו. לפעמים עד שמוכח מעבר לכל ספק שאכן בוצע נזק, מי ניזוק ממנו ומי הגורם המזיק, כבר מאוחר מדי ולפעמים מדובר ב[[תהליך בלתי הפיך]] או ב[[תהליך ארוך טווח]]. מסיבה זו, מול עקרון ההיזק עולה [[עקרון הזהירות המונעת]]. כמו כן ראייה מודרנית יותר של [[מוסדות חברתיים]] ומגבלות אקולוגיות מצביעה על כך שהממשלה אינה הגוף היחיד שעלול לגרור כפייה או לפגוע בפרט. הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] מעיר כי הזכות הבסיסית ביותר - הזכות לחיות - אינה מובטחת מראש וכי השפעות אקולוגיות עלולות לפגוע בזכות זו. דיילי מציין זאת בהקשר של הויכוח על הנושא של זכויות אדם, [[גידול אוכלוסין]] ומדיניות [[ייצוב אוכלוסין]] בסין. <ref name="daly96">[[הרמן דיילי]], [[מעבר לצמיחה (ספר)]]</ref>  

אחד הקשיים שעולים כיום מבחינה [[קיימות]] ואקולוגיה ביחס לספר היא להבין מתי הפרט גורם נזק לאחרים. במקרים מסויימים כמו רצח, גניבה או אונס הדבר ברור. אולם המושגים של [[מערכת אקולוגית]] מאפשרים השפעה של פרט אחד על פרט אחר דרך השפעה על גורם שלישי ויצירת נזק סמוי בפערים של מרחב וזמן. [[זיהום]], או [[השפעה סביבתית]] אחרת כמו [[דילדול משאבים]] יכולים לגרום לכך שפרט אחד גורם נזק לאחרים מבלי שהוא יודע שהוא מזיק ו/או מבלי שהם יודעים שהוא גורם להם נזק. שאלה נוספת שעולה מכאן היא מי צריך להוכיח את הנזק שנגרם ומתי יש להוכיח אותו. לפעמים עד שמוכח מעבר לכל ספק שאכן בוצע נזק, מי ניזוק ממנו ומי הגורם המזיק, כבר מאוחר מדי ולפעמים מדובר ב[[תהליך בלתי הפיך]] או ב[[תהליך ארוך טווח]]. מסיבה זו, מול עקרון ההיזק עולה [[עקרון הזהירות המונעת]]. כמו כן ראייה מודרנית יותר של [[מוסדות חברתיים]] ומגבלות אקולוגיות מצביעה על כך שהממשלה אינה הגוף היחיד שעלול לגרור כפייה או לפגוע בפרט. הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] מעיר כי הזכות הבסיסית ביותר - הזכות לחיות - אינה מובטחת מראש וכי השפעות אקולוגיות עלולות לפגוע בזכות זו. דיילי מציין זאת בהקשר של הוויכוח על הנושא של זכויות אדם, [[גידול אוכלוסין]] ומדיניות [[ייצוב אוכלוסין]] בסין. <ref name="daly96">[[הרמן דיילי]], [[מעבר לצמיחה (ספר)]]</ref>  

זהותם של "האחרים" שלהם נגרם נזק גם היא עניין שאינו מובן מאליו - הכוונה יכולה להיות אנשים שחיים באותה חברה או מדינה, כלל האנשים שחיים באותה תקופה (גם במדינות אחרות), פעילי [[קיימות]] מתייחסים תדירות גם לדורות העתיד. פעילי זכויות בעלי חיים מתייחסים גם למיני בעלי חיים אחרים ולכלל המינים האחרים כאל אחרים.  

זהותם של "האחרים" שלהם נגרם נזק גם היא עניין שאינו מובן מאליו - הכוונה יכולה להיות אנשים שחיים באותה חברה או מדינה, כלל האנשים שחיים באותה תקופה (גם במדינות אחרות), פעילי [[קיימות]] מתייחסים תדירות גם לדורות העתיד. פעילי זכויות בעלי חיים מתייחסים גם למיני בעלי חיים אחרים ולכלל המינים האחרים כאל אחרים.