שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 10 בתים ,  13:43, 17 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "נורווגי" ב־"נורבגי"
שורה 36: שורה 36:  
על ידי שמירה של התמלוגים בהשקעות בנכסים מניבים, המדינה יכולה לשמור חלק מהעושר עבור הדורות הבאים, שכילוי המשאב הטבעי מבוצע על חשבונם. דבר זה קשה במיוחד ליישום במדינות עניות שבהן יש לחץ להשתמש בתמלוגים מהמשאב הטבעי בצורה מיידית כדי להקל על העוני.  
 
על ידי שמירה של התמלוגים בהשקעות בנכסים מניבים, המדינה יכולה לשמור חלק מהעושר עבור הדורות הבאים, שכילוי המשאב הטבעי מבוצע על חשבונם. דבר זה קשה במיוחד ליישום במדינות עניות שבהן יש לחץ להשתמש בתמלוגים מהמשאב הטבעי בצורה מיידית כדי להקל על העוני.  
   −
דוגמה לקרנות השקעה לאומיות שמקבלות מימון מתמלוגים מסקטור של ניצול משאב טבעי, כוללות את קרן הפנסיה הממשלתית ב[[נורווגיה]] ( the Government Pension Fund) את הקרן לייצוב (Stabilization Fund) של הפדרציה הרוסית,  הקרן הנפט הממשלתית (State Oil Fund) באייזרביג'ן, ואת הקרן למען הדורות הבאים ( Future Generations Fund) בכווית, שהוקמה בשנת 1976. קרנות השקעה כאלה לא תמיד מצליחות להשיג את מטרתן, שכן השקעות בתחום הפיננסי יכולות להכשל מסיבות שונות. דוגמה בולטת לכישלון כזה היא הקרן של האי [[נאורו]] שלא הצליחה להציל את כלכלת האי מקריסה עקב אזילת משאבי ה[[פוספט|גואנו]] שהוא ייצא.  
+
דוגמה לקרנות השקעה לאומיות שמקבלות מימון מתמלוגים מסקטור של ניצול משאב טבעי, כוללות את קרן הפנסיה הממשלתית ב[[נורבגיה]] ( the Government Pension Fund) את הקרן לייצוב (Stabilization Fund) של הפדרציה הרוסית,  הקרן הנפט הממשלתית (State Oil Fund) באייזרביג'ן, ואת הקרן למען הדורות הבאים ( Future Generations Fund) בכווית, שהוקמה בשנת 1976. קרנות השקעה כאלה לא תמיד מצליחות להשיג את מטרתן, שכן השקעות בתחום הפיננסי יכולות להכשל מסיבות שונות. דוגמה בולטת לכישלון כזה היא הקרן של האי [[נאורו]] שלא הצליחה להציל את כלכלת האי מקריסה עקב אזילת משאבי ה[[פוספט|גואנו]] שהוא ייצא.  
    
תת-גישה אחרת, קרובה יותר לתפיסה של [[כלכלה אקולוגית]] היא להאט את קצב הפקת המשאב הטבעי ולפתח אותו בהדרגה. לדוגמה חלוקה הדרגתית ואיטית של זכיונות חיפוש למשאבים, או האטת פיתוח משאבים על ידי מעורבות של חברה ממשלתית בהפקה. הפיתוח האיטי של המשאב גורר מצב שבו התמלוגים וההכנסות ממנו מתרחשים בקצב איטי על פני זמן ממושך במקום בקצב מהיר במשך זמן קצר. האטת קצב הפקת המשאב הטבעי גוררת לכך שייסוף המטבע המקומי קטנה יותר וכן השלכות נוספות כמו תת-השקעה בהון אנושי ובפיתוח טכנולוגי הן חלשות יותר. גישה זו נהוגה על ידי מספר מדינות בעלות משאבים שמגבילות במודע את הייצוא שלן. לדוגמה סעודיה, שיש לה עתודות ניכרות של [[גז טבעי]] לא מייצאת משאב זה ומתמקדת בייצוא נפט. יתרונה של שיטה זו היא בפשטות שלה ובכך שהיא פחות רגישה למשברי מטבע, ספקולציות ו[[שחיתות]]. חסרונה של שיטה זו היא שהמחירים של משאב טבע יכולים להשתנות עקב גילויים של מרבצים חדשים, טכנולוגיות חדשות וכו'. עם זאת, בשנים האחרונות מסתבר שלשיטה זו יתרון נוסף שכן בטווח הארוך מחירם של משאבי טבע רבים עולה, כך לדוגמה, ב 40 השנים האחרונות עלו מחירי הגז, הפחם והנפט, ובעשור האחרון מחירם עלה פי 3.5. מחירי הסחורות עלו פי 3 ומחירי התבואה עלו פי 2. מדינות שייצוא משאבים אלה כמו לדוגמה בריטניה, שייצאה [[גז טבעי]], נאלצו להתמודד גם עם המחלה ההולנדית, וגם עם אובדן הכנסות וגם עם צורך לייבא את המשאב הטבעי במחיר גבוה פי כמה מהמחיר שבו ייצאו אותו.  
 
תת-גישה אחרת, קרובה יותר לתפיסה של [[כלכלה אקולוגית]] היא להאט את קצב הפקת המשאב הטבעי ולפתח אותו בהדרגה. לדוגמה חלוקה הדרגתית ואיטית של זכיונות חיפוש למשאבים, או האטת פיתוח משאבים על ידי מעורבות של חברה ממשלתית בהפקה. הפיתוח האיטי של המשאב גורר מצב שבו התמלוגים וההכנסות ממנו מתרחשים בקצב איטי על פני זמן ממושך במקום בקצב מהיר במשך זמן קצר. האטת קצב הפקת המשאב הטבעי גוררת לכך שייסוף המטבע המקומי קטנה יותר וכן השלכות נוספות כמו תת-השקעה בהון אנושי ובפיתוח טכנולוגי הן חלשות יותר. גישה זו נהוגה על ידי מספר מדינות בעלות משאבים שמגבילות במודע את הייצוא שלן. לדוגמה סעודיה, שיש לה עתודות ניכרות של [[גז טבעי]] לא מייצאת משאב זה ומתמקדת בייצוא נפט. יתרונה של שיטה זו היא בפשטות שלה ובכך שהיא פחות רגישה למשברי מטבע, ספקולציות ו[[שחיתות]]. חסרונה של שיטה זו היא שהמחירים של משאב טבע יכולים להשתנות עקב גילויים של מרבצים חדשים, טכנולוגיות חדשות וכו'. עם זאת, בשנים האחרונות מסתבר שלשיטה זו יתרון נוסף שכן בטווח הארוך מחירם של משאבי טבע רבים עולה, כך לדוגמה, ב 40 השנים האחרונות עלו מחירי הגז, הפחם והנפט, ובעשור האחרון מחירם עלה פי 3.5. מחירי הסחורות עלו פי 3 ומחירי התבואה עלו פי 2. מדינות שייצוא משאבים אלה כמו לדוגמה בריטניה, שייצאה [[גז טבעי]], נאלצו להתמודד גם עם המחלה ההולנדית, וגם עם אובדן הכנסות וגם עם צורך לייבא את המשאב הטבעי במחיר גבוה פי כמה מהמחיר שבו ייצאו אותו.  
שורה 44: שורה 44:  
השקעות שונות בהשכלה בחינוך ובתשתיות יכולות להגדיל את כושר התחרות של הסקטור התעשייתי. חלופה אחרת , בעיקר למדינות גדולות, היא שהמדינה תבצע מדיניות פרוטקציוניסטית לגבי סקטור זה על ידי הגדלת סובסידיות או מכסים. עם זאת, מדיניות זו מסוכנת ועלולה להחריף את המחלה ההולנדית על ידי ניוון נוסף של התעשייה.  
 
השקעות שונות בהשכלה בחינוך ובתשתיות יכולות להגדיל את כושר התחרות של הסקטור התעשייתי. חלופה אחרת , בעיקר למדינות גדולות, היא שהמדינה תבצע מדיניות פרוטקציוניסטית לגבי סקטור זה על ידי הגדלת סובסידיות או מכסים. עם זאת, מדיניות זו מסוכנת ועלולה להחריף את המחלה ההולנדית על ידי ניוון נוסף של התעשייה.  
   −
===הקרן הנורווגית===
+
===הקרן הנורבגית===
בנורווגיה לדוגמה נתגלו מרבצים גדולים של נפט בתחילת שנות ה-70. התמלוגים הגבוהים מנפט גרמו ל"מחלה הולנדית" בכלכלה שבאו לידי ביטוי באמצע שנות ה-80. כדי להתמודד עם המחלה ההולנדית הקימה הממשלה קרן גדולה "קרן הנפט" ששמה שונה לאחר מכן ל"קרן הפנסיה הממשלתית-עולמית" בשנת 1996. הקרן שנהנית מהתמלוגים הגדולים - מעל 80% שמגיעים לממשלה, אינה מעבירה את הכסף ישירות לממשלה. כדי למנוע בעיות שונות, הקרן משקיעה את הכסף באפיקים שונים במדינות שונות.  
+
בנורבגיה לדוגמה נתגלו מרבצים גדולים של נפט בתחילת שנות ה-70. התמלוגים הגבוהים מנפט גרמו ל"מחלה הולנדית" בכלכלה שבאו לידי ביטוי באמצע שנות ה-80. כדי להתמודד עם המחלה ההולנדית הקימה הממשלה קרן גדולה "קרן הנפט" ששמה שונה לאחר מכן ל"קרן הפנסיה הממשלתית-עולמית" בשנת 1996. הקרן שנהנית מהתמלוגים הגדולים - מעל 80% שמגיעים לממשלה, אינה מעבירה את הכסף ישירות לממשלה. כדי למנוע בעיות שונות, הקרן משקיעה את הכסף באפיקים שונים במדינות שונות.  
    
תשואת הקרן נעמדת על כ-440 מיליארד דולר נכון להיום, וכ-4% מתשואות הקרן בממוצע, עוברות לממשלה כדי להבטיח גרעון תקציבי אפסי. בשנים גרועות יותר הקרן מספקת סכום מעט גדול יותר של כ-5-6% ובשנים שבהן יש הכנסות טובות יותר החזרי הקרן קטנים יותר. בשנת 2010 עמדה הקרן על כ-100% מהתוצר השנתי הנרווגי, בשנת 2020 צפויה הקרן להגיע לכ-200% מהתוצר.  
 
תשואת הקרן נעמדת על כ-440 מיליארד דולר נכון להיום, וכ-4% מתשואות הקרן בממוצע, עוברות לממשלה כדי להבטיח גרעון תקציבי אפסי. בשנים גרועות יותר הקרן מספקת סכום מעט גדול יותר של כ-5-6% ובשנים שבהן יש הכנסות טובות יותר החזרי הקרן קטנים יותר. בשנת 2010 עמדה הקרן על כ-100% מהתוצר השנתי הנרווגי, בשנת 2020 צפויה הקרן להגיע לכ-200% מהתוצר.  
   −
מחלקת ניהול הכספים של משרד האוצר הנורבגי מנהלת את הקרן. על פי הכלכלן הנורווגי, מרטין סקנק שבשנת 2010 ניהל את המחלקה, הקרן מיועדת להתמודד עם 3 בעיות מרכזיות שנובעות מפריחת הכלכלה בעקבות המשאב הטבעי:
+
מחלקת ניהול הכספים של משרד האוצר הנורבגי מנהלת את הקרן. על פי הכלכלן הנורבגי, מרטין סקנק שבשנת 2010 ניהל את המחלקה, הקרן מיועדת להתמודד עם 3 בעיות מרכזיות שנובעות מפריחת הכלכלה בעקבות המשאב הטבעי:
 
* המשאב הטבעי המתכלה צפוי לאזול בסופו של דבר, ואיתו גם זרם התמלוגים שבא איתו.  
 
* המשאב הטבעי המתכלה צפוי לאזול בסופו של דבר, ואיתו גם זרם התמלוגים שבא איתו.  
 
* המשאב הטבעי המכלה הוא בעל תנודות גבוהות במחיר, דבר שגורם לכך שקשה להסתמך עליו בפרוייקטים שדורשים זרם יציב של השקעה - כמו מימון בתי ספר או בתי חולים.  
 
* המשאב הטבעי המכלה הוא בעל תנודות גבוהות במחיר, דבר שגורם לכך שקשה להסתמך עליו בפרוייקטים שדורשים זרם יציב של השקעה - כמו מימון בתי ספר או בתי חולים.  
שורה 63: שורה 63:  
פישר הציע להתמודד עם המחלה ההולנדית על ידי קניית מטבע חוץ ונכסים בחו"ל ועל ידי כך הקטנת ייסוף השקל. פישר ופרופסורים אחרים בצוות המאקרו של הפורום הכלכלי בקיסריה להתמודדות עם תסמיני "המחלה ההולנדית" בישראל הציעו להקים קרן השקעות ממלכתית, שתנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, שמרבית רוכשיהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. השקעות אלה ינטרלו חלק מההשפעה של זרם המט"ח שיגיע לישראל. עם זאת, החשב הכללי באוצר שוקי אורן, יצא בחריפות נגד ההצעות שהעלו הפרופסורים בכינוס בטענה שאין לקדש את המלחמה בייסוף השקל וכי הדבר ממילא מתרחש בגלל בעקבות הייצוא של  ענף ההייטק. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408547,00.html]
 
פישר הציע להתמודד עם המחלה ההולנדית על ידי קניית מטבע חוץ ונכסים בחו"ל ועל ידי כך הקטנת ייסוף השקל. פישר ופרופסורים אחרים בצוות המאקרו של הפורום הכלכלי בקיסריה להתמודדות עם תסמיני "המחלה ההולנדית" בישראל הציעו להקים קרן השקעות ממלכתית, שתנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, שמרבית רוכשיהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. השקעות אלה ינטרלו חלק מההשפעה של זרם המט"ח שיגיע לישראל. עם זאת, החשב הכללי באוצר שוקי אורן, יצא בחריפות נגד ההצעות שהעלו הפרופסורים בכינוס בטענה שאין לקדש את המלחמה בייסוף השקל וכי הדבר ממילא מתרחש בגלל בעקבות הייצוא של  ענף ההייטק. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408547,00.html]
   −
אמנון פורטוגלי תומך בהצעה זו, וקורא גם להגדיל את התמלוגים מהגז. ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות הראל ממליץ לקיים קרן דומה לקרן הנורווגית, אבל קודם כל להשתמש בתמלוגי הגז כדי להקטין את החוב הלאומי של המדינה שעמד בשנת 2010 על כ-60% מהתמ"ג.  
+
אמנון פורטוגלי תומך בהצעה זו, וקורא גם להגדיל את התמלוגים מהגז. ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות הראל ממליץ לקיים קרן דומה לקרן הנורבגית, אבל קודם כל להשתמש בתמלוגי הגז כדי להקטין את החוב הלאומי של המדינה שעמד בשנת 2010 על כ-60% מהתמ"ג.  
    
רונן סולומון לעומת זאת טוען שממילא יש כיום בתחום הביטוח כשל שוק של השקעה גדולה מידי בשוק המקומי. הוא מציע להוסיף צעדים נוספים כמו קרן השקעות ממלכתית בחו"ל והורדת שיעור המס להשקעה בחו"ל.
 
רונן סולומון לעומת זאת טוען שממילא יש כיום בתחום הביטוח כשל שוק של השקעה גדולה מידי בשוק המקומי. הוא מציע להוסיף צעדים נוספים כמו קרן השקעות ממלכתית בחו"ל והורדת שיעור המס להשקעה בחו"ל.

תפריט ניווט