שינויים

בני אדם מהמין הומו-סאפיינס לא המציאו את העקרון של שפה. שפה קיימת גם בקרב מינים אחרים כמו דבורים לדוגמה. גם השפה הוורבלית אינה דבר חדש והיא קיימת בקרב פילים וקופים לדוגמה. היכולות הוורבליות של האדם קטנות יותר יחסית ליצורים אחרים כמו ליוויתנים, או תוכים. אחד החידושים עם התרחשות המהפכה הלשונית היה עושר גדול יותר של מושגים ומילים. היבט אחד של השפה הזו הוא שהיא אפשרה רכילות, שאפשרה שיתופי פעולה בקבוצות גדולות יותר מ-50 איש. דבר זה היה חידוש שאפשר שיתופי פעולה של עד כ-150 איש.  

בני אדם מהמין הומו-סאפיינס לא המציאו את העקרון של שפה. שפה קיימת גם בקרב מינים אחרים כמו דבורים לדוגמה. גם השפה הוורבלית אינה דבר חדש והיא קיימת בקרב פילים וקופים לדוגמה. היכולות הוורבליות של האדם קטנות יותר יחסית ליצורים אחרים כמו ליוויתנים, או תוכים. אחד החידושים עם התרחשות המהפכה הלשונית היה עושר גדול יותר של מושגים ומילים. היבט אחד של השפה הזו הוא שהיא אפשרה רכילות, שאפשרה שיתופי פעולה בקבוצות גדולות יותר מ-50 איש. דבר זה היה חידוש שאפשר שיתופי פעולה של עד כ-150 איש.  

לאדם ממוצע יש יכולת לשמור על הכרות אינטימית עם כ-150 אנשים. יכולת זו משתנה בין אנשים שונים, אבל זה הממוצע. מתחת לכמות זו, ניתן לבנות קבוצות שבנויות סביב ההכרות האינטימית ללא קשר למוסדות שבהם הן נמצאות. דוגמאות שנחקרו הרבה הן מהתחומים של צבא ועסקים. ביחידות צבאיות של מחלקה ואפילו פלוגה יש יחסים חשובים שאינם קשורים ליחסים הרשמיים, לתפקידים, לחוקים הצבאיים ולסולם הדרגות הרשמי. יחידות כאלה יכולות לתפקד גם ללא דרגות. לעיתים סמל ותיק וכריזמטי יכול להיות חשוב יותר מאשר סג"מים או סרנים למרות שאלה הם בעלי דרגה גבוהה ממנו. כאשר עוברים ליחידה צבאית גדולה יותר כמו גדוד או חטיבה הדבר הזה כבר לא עובד ויש צורך בחוקים, תקנות ודרגות. באופן דומה לכך גם לפירמות עסקיות יש נקודת מעבר במספר דומה של 150 אנשים, וכשהן גדלות עליהן לעבור למבנה ארגוני פורמלי יותר אחרת הן לא מצליחות לתפקד. גם בקיבוצים, ייתכן ודבר זה השפיע. בתחילת דרכם היו הקיבוצים יחידות קטנות ששמרו על חיים משותפים ושוויוניים. כאשר התפתחו הקיבוצים גדל מספר החברים והקשה על הכרות אינטימית. בשנת 1928 היה הפילוג הראשון בתנועה הקיבוצית. פלג אחד ראה בקיבוצים גדולים יותר סימן להצלחה. ואילו הפלג האחר טען שהגודל האידיאלי של קיבוץ הוא 50 חברים וכי מעל זה העדר הכרות אינטימית תפגע ביכולת שלו לתפקד.

לאדם ממוצע יש יכולת לשמור על הכרות אינטימית עם כ-150 אנשים. יכולת זו משתנה בין אנשים שונים, אבל זה הממוצע. מתחת לכמות זו, ניתן לבנות קבוצות שבנויות סביב ההכרות האינטימית ללא קשר למוסדות שבהם הן נמצאות. דוגמאות שנחקרו הרבה הן מהתחומים של צבא ועסקים. ביחידות צבאיות של מחלקה ואפילו פלוגה יש יחסים חשובים שאינם קשורים ליחסים הרשמיים, לתפקידים, לחוקים הצבאיים ולסולם הדרגות הרשמי. יחידות כאלה יכולות לתפקד גם ללא דרגות. לעיתים סמל ותיק וכריזמטי יכול להיות חשוב יותר מאשר סג"מים או סרנים למרות שאלה הם בעלי דרגה גבוהה ממנו. כאשר עוברים ליחידה צבאית גדולה יותר כמו גדוד או חטיבה הדבר הזה כבר לא עובד ויש צורך בחוקים, תקנות ודרגות. באופן דומה לכך גם לפירמות עסקיות יש נקודת מעבר במספר דומה של 150 אנשים, וכשהן גדלות עליהן לעבור למבנה ארגוני פורמלי יותר אחרת הן לא מצליחות לתפקד. גם בקיבוצים, ייתכן ודבר זה השפיע. בתחילת דרכם היו הקיבוצים יחידות קטנות ששמרו על חיים משותפים ושוויוניים. כאשר התפתחו הקיבוצים גדל מספר החברים והקשה על הכרות אינטימית. בשנת 1928 היה הפילוג הראשון בתנועה הקיבוצית. פלג אחד ראה בקיבוצים גדולים יותר סימן להצלחה. ואילו הפלג האחר טען שהגודל האידאלי של קיבוץ הוא 50 חברים וכי מעל זה העדר הכרות אינטימית תפגע ביכולת שלו לתפקד.

הרכילות אפשרה לבני ההומו-סאפיינס ליצור קבוצות גדולות יותר יחסית למיני אדם אחרים ובכך לזכות ביתרון צבאי וארגוני מול מיני אדם אחרים שהיו מוגבלים יותר בגודל הקבוצה שלהם. עם זאת הרכילות עצמה לא מאפשרת לארגן שיתופי פעולה בקבוצות גדולות יותר.

הרכילות אפשרה לבני ההומו-סאפיינס ליצור קבוצות גדולות יותר יחסית למיני אדם אחרים ובכך לזכות ביתרון צבאי וארגוני מול מיני אדם אחרים שהיו מוגבלים יותר בגודל הקבוצה שלהם. עם זאת הרכילות עצמה לא מאפשרת לארגן שיתופי פעולה בקבוצות גדולות יותר.