שינויים

בעיני שומפטר, תחרות מסוג זה היא זניחה בחשיבותה בהשוואה לתחרות מצד מוצרים, טכנולוגיות ושיטות ארגון חדשות. אלו, אינן מקזזות בשולי הרווח והתפוקה של החברות הקיימות אלא מערערות אותן מיסודן. חברות קיימות המבקשות לשמור מעמד דומיננטי בשוק, נאלצות להשקיע כסף במחקר ופיתוח, לחדש ולשפר את מוצריהן בהתמדה ולהפחית את מחירם, תהליך המתגמל את לקוחות אותן חברות. אם אינן עושות זאת הן נעלמות.  

בעיני שומפטר, תחרות מסוג זה היא זניחה בחשיבותה בהשוואה לתחרות מצד מוצרים, טכנולוגיות ושיטות ארגון חדשות. אלו, אינן מקזזות בשולי הרווח והתפוקה של החברות הקיימות אלא מערערות אותן מיסודן. חברות קיימות המבקשות לשמור מעמד דומיננטי בשוק, נאלצות להשקיע כסף במחקר ופיתוח, לחדש ולשפר את מוצריהן בהתמדה ולהפחית את מחירם, תהליך המתגמל את לקוחות אותן חברות. אם אינן עושות זאת הן נעלמות.  

המודל של שומפטר, [[תחרות שומפטריאנית]], הוא דינמי בניגוד למודל ה[[כלכלה נאו קלסית|נאו קלאסי]] הסטטי. בניגוד למודל הסטטי, היווצרותם של רווחים ושל שליטה של חברות מעטות על חלקים גדולים בשוק ([[מונופול|מונופוליזציה]] או מעבר ל[[אוליגופול]]), אינה נתפסת בהכרח כדבר הפוגע ברווחת הצרכנים או ברווחה הכלכלית - ללא חברות מובילות אלו, לא יהיה [[פיתוח טכנולוגי]] בתעשייה והרווחה על פני זמן תהיה קטנה יותר. מה שנראה טוב במודל סטטי, עשוי במודל דינמי להראות לא רצוי (בהנחה ששינוי טכנולוגי הוא אכן דבר טוב).

המודל של שומפטר, [[תחרות שומפטריאנית]], הוא דינמי בניגוד למודל ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסי]] הסטטי. בניגוד למודל הסטטי, היווצרותם של רווחים ושל שליטה של חברות מעטות על חלקים גדולים בשוק ([[מונופול|מונופוליזציה]] או מעבר ל[[אוליגופול]]), אינה נתפסת בהכרח כדבר הפוגע ברווחת הצרכנים או ברווחה הכלכלית - ללא חברות מובילות אלו, לא יהיה [[פיתוח טכנולוגי]] בתעשייה והרווחה על פני זמן תהיה קטנה יותר. מה שנראה טוב במודל סטטי, עשוי במודל דינמי להראות לא רצוי (בהנחה ששינוי טכנולוגי הוא אכן דבר טוב).

===שומפטר והתאוריה הדמוקרטית===

===שומפטר והתאוריה הדמוקרטית===

==מורשתו==

==מורשתו==

למשך זמן מה לאחר מותו, דעותיו של שומפטר היו בעלות השפעה רבה בקרב [[כלכלנים אפיקורסים]], במיוחד אירופאים, שהתעניינו ב[[ארגון תעשייתי]], [[כלכלה אבולוציונית]], ופיתוח כלכלי. כלכלנים אלו נטו להיות בקצה השני של הספקטרום הפוליטי מזה של שומפטר, והושפעו בדרך כלל מ[[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]], [[קרל מרקס|מרקס]], ו[[תורסטן ובלן]]. [[רוברט הילברונר]] היה אחד מתלמידיו המפורסמים ביותר, והוא כתב עליו באופן נרחב

למשך זמן מה לאחר מותו, דעותיו של שומפטר היו בעלות השפעה רבה בקרב [[כלכלנים אפיקורסים]], במיוחד אירופאים, שהתעניינו ב[[ארגון תעשייתי]], [[כלכלה אבולוציונית]], ופיתוח כלכלי. כלכלנים אלו נטו להיות בקצה השני של הספקטרום הפוליטי מזה של שומפטר, והושפעו בדרך כלל מ[[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]], [[קרל מרקס|מרקס]], ו[[תורסטן ובלן]]. [[רוברט הילברונר]] היה אחד מתלמידיו המפורסמים ביותר, והוא כתב עליו באופן נרחב

בספר "פילוסופים עולמיים". כיום, שומפטר נחשב אחת הדמויות הבולטות בזרם המרכזי של ההגות ,אך לא בכלכלה האקדמית המוקבלת ([[כלכלה נאו קלסית]]), אלא בתחומי המדיניות הכלכלית, לימודי ניהול, מדיניות תעשייתית, ובתחום החידושים וההמצאות. קשה להבין במלואו את הרעיון של [[יזמות עסקית]] ללא תרומותיו, בהיותו המלומד הראשון, כנראה, שפיתח את התאוריה בתחום זה. תוכנית ההמצאות של [[האיחוד האירופי]], ותוכנית הפיתוח העיקרית שלה, [[אסטרטגיית ליסבון]], מבוססות במידה רבה על רעיונותיו של שומפטר.

בספר "פילוסופים עולמיים". כיום, שומפטר נחשב אחת הדמויות הבולטות בזרם המרכזי של ההגות ,אך לא בכלכלה האקדמית המוקבלת ([[כלכלה נאו קלאסית]]), אלא בתחומי המדיניות הכלכלית, לימודי ניהול, מדיניות תעשייתית, ובתחום החידושים וההמצאות. קשה להבין במלואו את הרעיון של [[יזמות עסקית]] ללא תרומותיו, בהיותו המלומד הראשון, כנראה, שפיתח את התאוריה בתחום זה. תוכנית ההמצאות של [[האיחוד האירופי]], ותוכנית הפיתוח העיקרית שלה, [[אסטרטגיית ליסבון]], מבוססות במידה רבה על רעיונותיו של שומפטר.

==ספרים==

==ספרים==