שינויים

בסין החברה היתה מחולקת ל-4 מעמדות - מדענים ואצולה, איכרים (בעלי אדמות), אומנים וסוחרים , שנחשבו למעמד הנחות ביותר משום שאינם מייצרים. בשלב מאוחר יותר נעשה נסיון לקדם מריטוקרטיה על ידי בחינות שוות לכל למעמד הפקידות שניהל את המדינה. <ref name="shechter0614"/>

בסין החברה היתה מחולקת ל-4 מעמדות - מדענים ואצולה, איכרים (בעלי אדמות), אומנים וסוחרים , שנחשבו למעמד הנחות ביותר משום שאינם מייצרים. בשלב מאוחר יותר נעשה נסיון לקדם מריטוקרטיה על ידי בחינות שוות לכל למעמד הפקידות שניהל את המדינה. <ref name="shechter0614"/>

בהודו היתה ועדיין מתקיימת במידה רבה חלוקה לקאסטות. קאסטות של סוחרים, של אומנים, שואבי מים וכו', ועד לקסטה הנמוכה ביותר של "כת הטמאים". פרופ' [[יובל נח הררי]] טוען בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] שעם הזמן הלכו והקצינו ההפרדות בין המעמדות השונים, והחלוקה לקאסטות הלכה והשתכללה עם עוד ועוד קאסטות שנוספו לה. בהודו ההפרדה בין מעמדות קשורה לאמונות דתיות כך שלדוגמה יש איסורי חיתון, איסורי מגע, איסורי ישיבה משותפת במקומות אכילה ואפילו איסורי מגע בצל ביחס לקאסטות שונות (במיוחד האיסורים הם מול כת הטמעים). חלק מהמהפכה שיזם [[מהטמה גנדי]] היתה לנסות להקטין את ההפרדה בין המעמדות השונים.  

בהודו היתה ועדיין מתקיימת במידה רבה חלוקה לקאסטות. קאסטות של סוחרים, של אומנים, שואבי מים וכו', ועד לקסטה הנמוכה ביותר של "כת הטמאים". פרופ' [[יובל נח הררי]] טוען בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] שעם הזמן הלכו והקצינו ההפרדות בין המעמדות השונים, והחלוקה לקאסטות הלכה והשתכללה עם עוד ועוד קאסטות שנוספו לה. בהודו ההפרדה בין מעמדות קשורה לאמונות דתיות כך שלדוגמה יש איסורי חיתון, איסורי מגע, איסורי ישיבה משותפת במקומות אכילה ואפילו איסורי מגע בצל ביחס לקאסטות שונות (במיוחד האיסורים הם מול כת הטמאים). חלק מהמהפכה שיזם [[מהטמה גנדי]] היתה לנסות להקטין את ההפרדה בין המעמדות השונים.  

באירופה של ימי הביניים היתה חברה מעמדית שהתחלקה לאצילים ואבירים, סוחרים ובנקאים, אומנים ואמנים, איכרים ולבסוף וואסלים או [[צמית|צמיתים]]. גם באירופה שלאחר [[המהפכה התעשייתית]] נמשכה החלוקה. באנגליה החלוקה היתה לאצילים ובני משפחת המלוכה, מתחתם לורדים ובעלי אדמות, קצינים ואבירים, פקידים בכירים ומשכילים, אנשי כמורה, איכרים עצמאים ומתחתם פועלים עובדי כפיים. גם במדינות אירופאיות אחרות היתה חלוקה למעמדות שונים שקשה להתנייד ביניהם ונקבעו גם קודי לבוש שנועדו למנוע ערבוב בין אנשים ממעמד שונה.<ref name="shechter0614"/>

באירופה של ימי הביניים היתה חברה מעמדית שהתחלקה לאצילים ואבירים, סוחרים ובנקאים, אומנים ואמנים, איכרים ולבסוף וואסלים או [[צמית|צמיתים]]. גם באירופה שלאחר [[המהפכה התעשייתית]] נמשכה החלוקה. באנגליה החלוקה היתה לאצילים ובני משפחת המלוכה, מתחתם לורדים ובעלי אדמות, קצינים ואבירים, פקידים בכירים ומשכילים, אנשי כמורה, איכרים עצמאים ומתחתם פועלים עובדי כפיים. גם במדינות אירופאיות אחרות היתה חלוקה למעמדות שונים שקשה להתנייד ביניהם ונקבעו גם קודי לבוש שנועדו למנוע ערבוב בין אנשים ממעמד שונה.<ref name="shechter0614"/>

גורם נוסף שמשפיע על הניידות החברתית הוא חתונות בין בני מעמד דומה -  "כסף נמשך לכסף" - לדוגמה כאשר בני משפחות מיליונרים מחפשים בני זוג בקרב מיליונרים אחרים. היבט דומה הוא שמשכילים מתחתנים עם משכילים. אם בעבר היו מקרים של נישואים בין אנשים ממעמדות שונים, לדוגמה בין מעסיקים לבין מזכירות, או בין רופאים ואחיות, כיום יש יותר נטיה לבחור בני זוג מתוך מעגלים חברתיים במעמד חברתי דומה ומתוך אוניברסיטאות. לפי צוות כלכלנים בראשות ג'רמי גרינווד מאוניברסיטת פנסילבניה, שערך מחקר על מאות אלפי משקי בית מארצות הברית. יחסית לשנות ה-60 יש עליה ניכרת באחוז הזוגות שבהם לשני בני הזוג יש אותה רמת השכלה. <ref name="cacalist2014">[http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3623359,00.html ההון נשאר רק במשפחה] אורי פסובסקי, 04.02.14</ref>  

גורם נוסף שמשפיע על הניידות החברתית הוא חתונות בין בני מעמד דומה -  "כסף נמשך לכסף" - לדוגמה כאשר בני משפחות מיליונרים מחפשים בני זוג בקרב מיליונרים אחרים. היבט דומה הוא שמשכילים מתחתנים עם משכילים. אם בעבר היו מקרים של נישואים בין אנשים ממעמדות שונים, לדוגמה בין מעסיקים לבין מזכירות, או בין רופאים ואחיות, כיום יש יותר נטיה לבחור בני זוג מתוך מעגלים חברתיים במעמד חברתי דומה ומתוך אוניברסיטאות. לפי צוות כלכלנים בראשות ג'רמי גרינווד מאוניברסיטת פנסילבניה, שערך מחקר על מאות אלפי משקי בית מארצות הברית. יחסית לשנות ה-60 יש עליה ניכרת באחוז הזוגות שבהם לשני בני הזוג יש אותה רמת השכלה. <ref name="cacalist2014">[http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3623359,00.html ההון נשאר רק במשפחה] אורי פסובסקי, 04.02.14</ref>  

לפי המחקר, היות וכיום השגת השכלה גבוהה כרוכה בכסף, התוצאה היא פערים גדלים והולכים. לפי גרינווד ב-2005, משק בית ובו אשה עם תארים מתקדמים וגבר בלי בגרות הרוויח 92% מההכנסה הממוצעת. לעומת זאת כאשר אשה משכילה מתחתנת עם גבר עם השכלה דומה לשלה, הם מרוויחים בממוצע יותר מפי שניים מההכנסה הממוצעת למשק בית (219%). לטענתו אם מגמות החתונה בין אנשים מרמות השכלה שונות היו נותרים כמו שנות ה-60 , כל העליה באי השוויון בארצות הברית היתה מתבטלת<ref name="cacalist2014"/>

לפי המחקר, היות וכיום השגת השכלה גבוהה כרוכה בכסף, התוצאה היא פערים גדלים והולכים. לפי גרינווד ב-2005, משק בית ובו אשה עם תארים מתקדמים וגבר בלי בגרות הרוויח 92% מההכנסה הממוצעת. לעומת זאת כאשר אשה משכילה מתחתנת עם גבר עם השכלה דומה לשלה, הם מרוויחים בממוצע יותר מפי שניים מההכנסה הממוצעת למשק בית (219%). לטענתו אם מגמות החתונה בין אנשים מרמות השכלה שונות היו נותרים כמו שנות ה-60, כל העליה באי השוויון בארצות הברית היתה מתבטלת<ref name="cacalist2014"/>

;פרבור וגישה למקומות עבודה:

;פרבור וגישה למקומות עבודה:

הכלכלן [[פול קרוגמן]] טוען במאמר משנת 2013 כי מחקר שנערך בהאוורד וברקלי מצא כי כאשר המרחק הגאוגרפי בין שכונות עשירות לשכונות עניות גדול הדבר מתואם בצורה חזקה עם ניידות חברתית נמוכה. דבר זה נגרם לדוגמה באטלנטה, שם ה[[פרבור]] חזק וקשה לקדם [[תחבורה ציבורית]] בגלל המבנה הפיזי של הפרברים. <ref name="nyt2013">[http://www.nytimes.com/2013/07/29/opinion/krugman-stranded-by-sprawl.html?_r=0 Stranded by Sprawl]  PAUL KRUGMAN, The New York Times, July 28, 2013</ref>

הכלכלן [[פול קרוגמן]] טוען במאמר משנת 2013 כי מחקר שנערך בהרווארד וברקלי מצא כי כאשר המרחק הגאוגרפי בין שכונות עשירות לשכונות עניות גדול הדבר מתואם בצורה חזקה עם ניידות חברתית נמוכה. דבר זה נגרם לדוגמה באטלנטה, שם ה[[פרבור]] חזק וקשה לקדם [[תחבורה ציבורית]] בגלל המבנה הפיזי של הפרברים. <ref name="nyt2013">[http://www.nytimes.com/2013/07/29/opinion/krugman-stranded-by-sprawl.html?_r=0 Stranded by Sprawl]  PAUL KRUGMAN, The New York Times, July 28, 2013</ref>

קרוגמן גם מזכיר את עבודתו של הסוציולוג [[ויליאם ג'וליאס וילסון]] שפרסם בשנות ה-80 תזה לפיה הפרבור בסוף מלחמת העולם השנייה היווה מכה כלכלית וחברתית קשה לשחורים בארצות הברית, משום שאלו התגוררו במרכזי הערים והפרבור גרם להרחקת מרכזי התעסוקה החוצה ורחוק יותר מהישג ידם, ובכך היווה הפלייה נגד השחורים (והעניים) ועודד תופעות של התפרקות משפחות ואמהות חד הוריות. גם המחקר החדש משנת 2013 מצא כי הגדלת המרחק למשרות והקטנת היכולת של העניים להגיע למשרות אלה ([[אי שוויון תחבורתי]]) פגע בשחורים ולבנים כאחד שהשתייכו למעמדות נמוכים יותר ובכך פגע בניידות החברתית..<ref name="nyt2013"/>

קרוגמן גם מזכיר את עבודתו של הסוציולוג [[ויליאם ג'וליאס וילסון]] שפרסם בשנות ה-80 תזה לפיה הפרבור בסוף מלחמת העולם השנייה היווה מכה כלכלית וחברתית קשה לשחורים בארצות הברית, משום שאלו התגוררו במרכזי הערים והפרבור גרם להרחקת מרכזי התעסוקה החוצה ורחוק יותר מהישג ידם, ובכך היווה הפלייה נגד השחורים (והעניים) ועודד תופעות של התפרקות משפחות ואמהות חד הוריות. גם המחקר החדש משנת 2013 מצא כי הגדלת המרחק למשרות והקטנת היכולת של העניים להגיע למשרות אלה ([[אי שוויון תחבורתי]]) פגע בשחורים ולבנים כאחד שהשתייכו למעמדות נמוכים יותר ובכך פגע בניידות החברתית..<ref name="nyt2013"/>

קלארק השתמש בשיטה יחודית של בחינת שמות משפחה, תוך ניצול העובדה שבחלק מהמקומות בעולם שמות משפחה היו אינדיקציה למעמד חברתי גבוה או נמוך. באופן זה הוא היה מסוגל לעקוב אחר מגמות ניידות חברתית על פני מאות שנים, בעוד שרוב המחקרים האחרים היו מוגבלים למעקב של ניידות חברתית רק משנת 1950, אז החלו להרשם נתונים מהימנים יותר של חלוקת הכנסות.<ref name="Clark1"/>

קלארק השתמש בשיטה יחודית של בחינת שמות משפחה, תוך ניצול העובדה שבחלק מהמקומות בעולם שמות משפחה היו אינדיקציה למעמד חברתי גבוה או נמוך. באופן זה הוא היה מסוגל לעקוב אחר מגמות ניידות חברתית על פני מאות שנים, בעוד שרוב המחקרים האחרים היו מוגבלים למעקב של ניידות חברתית רק משנת 1950, אז החלו להרשם נתונים מהימנים יותר של חלוקת הכנסות.<ref name="Clark1"/>

קלארק מצא כי הן במדינות הנחשבות [[אי שוויון כלכלי|אי-שיווניות]] והן במדינות השוויוניות יותר, הניידות החברתית הממוצעת היא נמוכה מאד. לדוגמה ב[[שבדיה]], קלארק מוצא כי אנשים עם שמות משפחה של אצולה עדיין נמצאים גם היום, מאות שנים לאחר מכן, בצמרת הכלכלית והחברתית של המדינה ואילו צאצי העניים מלפני מאות שנים עדיין נמצאים בתחתית.  

קלארק מצא כי הן במדינות הנחשבות [[אי שוויון כלכלי|אי-שיוויוניות]] והן במדינות השוויוניות יותר, הניידות החברתית הממוצעת היא נמוכה מאד. לדוגמה ב[[שבדיה]], קלארק מוצא כי אנשים עם שמות משפחה של אצולה עדיין נמצאים גם היום, מאות שנים לאחר מכן, בצמרת הכלכלית והחברתית של המדינה ואילו צאצי העניים מלפני מאות שנים עדיין נמצאים בתחתית.  

קלארק בחן 3 קבוצות - הקבוצה הראשונה היא אנשים עם שמות משפחה אצילים. במאה ה-17 הפסיקו להעניק תוארי אצולה, ובתחילת המאה ה-20 האצילים כבר לא נהנו מתמיכת המדינה מבחינה כלכלית וגם העוברו חוקים המונעים מאנשים אחרים לשנות את שם המשפחה שלהם לשם של בן אצולה. הקבוצה השנייה היא של פקידים, מלומדים, מדענים, סוחרים גדולים — שלפני [[המהפכה התעשייתית]] נהגה להעניק לעצמה שמות לטיניים. לאנשים חסרי מקצוע מהמעמדות הנמוכים היו שמות משפחה המסתיימים בסיומת סון כמו אנדרסון. קלארק מוצא כי גם היום, מאות שנים לאחר החלוקה המעמדית הזאת, עדיין הסיכויים של בני אצולה להשתייך לעשירונים העליונים מבחינת הכנסה גבוהים בהרבה מאלו של צאצאי עניים ולהפך. לדוגמה מבין אלו ששם משפחתם הוא אנדרסון אפשר למצוא 20% שהם בהכנסה הנמוכה ביותר -מתחת ל-249 אלפי קרונות בשנה, לעומת זאת בקרב מי שמשתכרים מעל 2 מיליון קרונות בשנה יש כ-1% לעומת זאת אלו ששם משפחתם הוא בעל שמות אצולה מתפלגים אחרת - בהכנסה העליונה ניתן למצוא כ 3% מהם, ובהכנסה הנמוכה ביותר כ-9%. <ref name="Clark1"/> ביחס לשכיחות השם באוכלוסיה הסיכוי של צאצאי אצולה להיות רופאים גבוה פי 5.5 ולעומת זאת צאצי עניים נמצאים בשכיחות של 50%, ביחס לעריכת דין, צאצי האצילים נמצאים פי 2 ואילו צאצאי העניים בשכיחות של 40%. <ref name="cacalist2014"/>

קלארק בחן 3 קבוצות - הקבוצה הראשונה היא אנשים עם שמות משפחה אצילים. במאה ה-17 הפסיקו להעניק תוארי אצולה, ובתחילת המאה ה-20 האצילים כבר לא נהנו מתמיכת המדינה מבחינה כלכלית וגם העוברו חוקים המונעים מאנשים אחרים לשנות את שם המשפחה שלהם לשם של בן אצולה. הקבוצה השנייה היא של פקידים, מלומדים, מדענים, סוחרים גדולים — שלפני [[המהפכה התעשייתית]] נהגה להעניק לעצמה שמות לטיניים. לאנשים חסרי מקצוע מהמעמדות הנמוכים היו שמות משפחה המסתיימים בסיומת סון כמו אנדרסון. קלארק מוצא כי גם היום, מאות שנים לאחר החלוקה המעמדית הזאת, עדיין הסיכויים של בני אצולה להשתייך לעשירונים העליונים מבחינת הכנסה גבוהים בהרבה מאלו של צאצאי עניים ולהפך. לדוגמה מבין אלו ששם משפחתם הוא אנדרסון אפשר למצוא 20% שהם בהכנסה הנמוכה ביותר -מתחת ל-249 אלפי קרונות בשנה, לעומת זאת בקרב מי שמשתכרים מעל 2 מיליון קרונות בשנה יש כ-1% לעומת זאת אלו ששם משפחתם הוא בעל שמות אצולה מתפלגים אחרת - בהכנסה העליונה ניתן למצוא כ 3% מהם, ובהכנסה הנמוכה ביותר כ-9%. <ref name="Clark1"/> ביחס לשכיחות השם באוכלוסיה הסיכוי של צאצאי אצולה להיות רופאים גבוה פי 5.5 ולעומת זאת צאצי עניים נמצאים בשכיחות של 50%, ביחס לעריכת דין, צאצי האצילים נמצאים פי 2 ואילו צאצאי העניים בשכיחות של 40%. <ref name="cacalist2014"/>

==ניידות חברתית בישראל==

==ניידות חברתית בישראל==

מחקר של מינהל הכנסות המדינה משנת 2012 גילה כי בישראל יש ניידות חברתית נמוכה יחסית למדינות מערביות אחרות.  בעשירוני מעמד הביניים, האזרחים מתחליפים בינם לבין עצמם, אבל אוכלוסיית העשירונים הגבוהים והתחתונים נשארת קבועה למדי. לדוגמה 72% מאלה שנולדו בשני החמישונים התחתונים יישארו בחמישיונים אלה. 82% מילדי החמישיון התחתון ישארו בשני החמישיונים התחתונים. הירידה בניידות בולטת במיוחד בקרב העשירים יותר - במאיון העליון ובאלפיון העליון. [http://www.themarker.com/news/1.1626330]

מחקר של מינהל הכנסות המדינה משנת 2012 גילה כי בישראל יש ניידות חברתית נמוכה יחסית למדינות מערביות אחרות.  בעשירוני מעמד הביניים, האזרחים מתחלפים בינם לבין עצמם, אבל אוכלוסיית העשירונים הגבוהים והתחתונים נשארת קבועה למדי. לדוגמה 72% מאלה שנולדו בשני החמישונים התחתונים יישארו בחמישיונים אלה. 82% מילדי החמישיון התחתון ישארו בשני החמישיונים התחתונים. הירידה בניידות בולטת במיוחד בקרב העשירים יותר - במאיון העליון ובאלפיון העליון. [http://www.themarker.com/news/1.1626330]

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Social_mobility ניידות חברתית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Social_mobility ניידות חברתית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Economic_mobility ניידות כלכלית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Economic_mobility ניידות כלכלית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Gregory_Clark_(economist) גרגורי קלארק] בuויקיפידה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Gregory_Clark_(economist) גרגורי קלארק] בוויקיפידה האנגלית

* [http://www.themarker.com/news/1.1626330 "לא יצאנו לחופשה מאז ירח הדבש, אין לנו כבלים והאוטו יד שנייה מליסינג"] חגי עמית, נופר סיני, 26.01.2012 , דה מרקר

* [http://www.themarker.com/news/1.1626330 "לא יצאנו לחופשה מאז ירח הדבש, אין לנו כבלים והאוטו יד שנייה מליסינג"] חגי עמית, נופר סיני, 26.01.2012 , דה מרקר