שינויים

* '''חברות כוח אדם''' - חברות כוח אדם רבות קשורות לבעלי הון ולמקורבים לשרים.  

* '''חברות כוח אדם''' - חברות כוח אדם רבות קשורות לבעלי הון ולמקורבים לשרים.  

* '''[[לובי פוליטי]]''' -  בכנסת לטובת עסקים של בעלי ההון.  

* '''[[לובי פוליטי]]''' -  בכנסת לטובת עסקים של בעלי ההון.  

* '''עיתונות חופשית''' - העיתונות בישראל מאופיינית בריכוזיות גדולה, כשבראשה האימפירה התקשורתית של ידיעות אחרונות. יש טענות של אנשי תקשורת רבים (כמו אנשים התומכים במיזם "שקוף") כי ידיעות רבות הנוגעות לאינטרסים של בעלי ההון אינם מובאות לידיעת הציבור.

* '''עיתונות חופשית''' - העיתונות בישראל מאופיינית בריכוזיות גדולה, כשבראשה האימפריה התקשורתית של ידיעות אחרונות. יש טענות של אנשי תקשורת רבים (כמו אנשים התומכים במיזם "שקוף") כי ידיעות רבות הנוגעות לאינטרסים של בעלי ההון אינם מובאות לידיעת הציבור.

* '''אי שוויון, אי יעילות'''  - ב[[חברות ציבוריות בישראל]] יש בעיה של דירקטורטים צולבים - בעלי הון שנמצאים בדירקטוריון של חברה ציבורית מסויימת מאשרים משכורות עתק לבעלי הון המכהנים כמנכ"לים של חברה ציבוריות זו. בתמורה בעל ההון הנ"ל המכהן כדירקטור בחברה ציבורית אחרת עושה "טובה" דומה לבעלי הון אחרים. הדבר יוצר משכורות מנופחות בדרג הניהולי ללא קשר לביצועי החברה. התואצה הסופית היא בין היתר שהמשקיעים הקטנים יותר בחברה - משקיעים בבורסה וכלל האזרחים שמשקיעים בחברות ציבוריות באופן עקיף דרך קרנות הפנסיה - ממנים את בעלי ההון. מצב זה ייחודי לישראל ומתאפשר בזכות השפעת בעלי ההון על הכנסת ועל רשויות האכיפה שאינן עושות דבר בנידון.

* '''אי שוויון, אי יעילות'''  - ב[[חברות ציבוריות בישראל]] יש בעיה של דירקטורטים צולבים - בעלי הון שנמצאים בדירקטוריון של חברה ציבורית מסויימת מאשרים משכורות עתק לבעלי הון המכהנים כמנכ"לים של חברה ציבוריות זו. בתמורה בעל ההון הנ"ל המכהן כדירקטור בחברה ציבורית אחרת עושה "טובה" דומה לבעלי הון אחרים. הדבר יוצר משכורות מנופחות בדרג הניהולי ללא קשר לביצועי החברה. התואצה הסופית היא בין היתר שהמשקיעים הקטנים יותר בחברה - משקיעים בבורסה וכלל האזרחים שמשקיעים בחברות ציבוריות באופן עקיף דרך קרנות הפנסיה - ממנים את בעלי ההון. מצב זה ייחודי לישראל ומתאפשר בזכות השפעת בעלי ההון על הכנסת ועל רשויות האכיפה שאינן עושות דבר בנידון.