שינויים

נכון לשנים 2011-13, היקף [[רעב עולמי|הרעב העולמי]] כולל כ-842 מיליוני בני אדם שנמצאים במצב של [[רעב כרוני]]. <ref name="FAO, WFP, IFAD 2013">[http://www.fao.org/docrep/018/i3434e/i3434e.pdf The State of Food Insecurity in the World 2013. The multiple dimensions of food security], FAO</ref> בעקבות [[עוני]] קיצוני, מלחמות וסיבות נוספות, בעוד שכ-2 מיליארד בני אדם נמצאים במצב של '''אי-ביטחון תזונתי''' מעת לעת בגלל רמות משתנות של עוני (נכון לשנת 2003). ארגון החקלאות העולמי מזהה את 4 העמודים של בטחון תזונתי כ: זמיניות, גישה, שימוש ויציבות.<ref>[http://www.fao.org/fileadmin/templates/wsfs/Summit/Docs/Final_Declaration/WSFS09_Declaration.pdf Food and Agriculture Organization of the United Nations] Food and Agriculture Organization of the United Nations, 2009</ref>

נכון לשנים 2011-13, היקף [[רעב עולמי|הרעב העולמי]] כולל כ-842 מיליוני בני אדם שנמצאים במצב של [[רעב כרוני]]. <ref name="FAO, WFP, IFAD 2013">[http://www.fao.org/docrep/018/i3434e/i3434e.pdf The State of Food Insecurity in the World 2013. The multiple dimensions of food security], FAO</ref> בעקבות [[עוני]] קיצוני, מלחמות וסיבות נוספות, בעוד שכ-2 מיליארד בני אדם נמצאים במצב של '''אי-ביטחון תזונתי''' מעת לעת בגלל רמות משתנות של עוני (נכון לשנת 2003). ארגון החקלאות העולמי מזהה את 4 העמודים של בטחון תזונתי כ: זמיניות, גישה, שימוש ויציבות.<ref>[http://www.fao.org/fileadmin/templates/wsfs/Summit/Docs/Final_Declaration/WSFS09_Declaration.pdf Food and Agriculture Organization of the United Nations] Food and Agriculture Organization of the United Nations, 2009</ref>

לאורך שנים רבות מאז [[המהפכה התעשייתית]], השתפר הבטחון התזונתי בעולם. המקרים של [[רעב המוני]] הצמטמצמו בעקבות [[המהפכה הירוקה]] ושיפור [[התנובה החקלאית]] של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]]. [[רעב]] הפך להיות נדיר במדינות מפותחות ולאחר מכן גם במדינות מתפחות רבות.  

לאורך שנים רבות מאז [[המהפכה התעשייתית]], השתפר הבטחון התזונתי בעולם. המקרים של [[רעב המוני]] הצמטמצמו בעקבות [[המהפכה הירוקה]] ושיפור [[התנובה החקלאית]] של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]]. [[רעב]] הפך להיות נדיר במדינות מפותחות ולאחר מכן גם במדינות מתפתחות רבות.  

יש מספר תהליכים שמקשים על שמירת ביטחון תזונתי בעולם. מצד אחד [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] תורמים לעלייה בביקוש למזון. מדינות כמו הודו וסין מגדילות את הביקוש שלהם ל[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|מזון מהחי]] ובכך מעלים עוד את הביקוש למזון. [[דלק ביולוגי]] מציב תחרות בפני גידול חקלאי למזון ולוקח ממנו משאבים לשם [[תחבורה]]. מצד שני יש [[השפעות סביבתיות]] שגורמות לקשיים בהספקת המזון: [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים]] כך שגשמים לא נופלים במקום ובזמן שבו הם נחוצים; [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הנפט]] שתורמים לעליית מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] וה[[נפט]] ולייקור תשומות לחקלאות של [[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]], שימוש בציוד חקלאי כן הובלת המזון וקירור המזון;  "[[משבר המים העולמי]]"; בנייה על אדמות חקלאיות של מגורים, מסחר ותשתיות לטובת [[עיור]] ו[[פרבור]]; הרס קרקעות חקלאות על ידי [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]] . עוד סיבות הן פגיעה מתמשכת בפוריות ה[[קרקע]] ו[[סחף קרקע]] בעקבות [[בירוא יערות]].  

יש מספר תהליכים שמקשים על שמירת ביטחון תזונתי בעולם. מצד אחד [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] תורמים לעלייה בביקוש למזון. מדינות כמו הודו וסין מגדילות את הביקוש שלהם ל[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|מזון מהחי]] ובכך מעלים עוד את הביקוש למזון. [[דלק ביולוגי]] מציב תחרות בפני גידול חקלאי למזון ולוקח ממנו משאבים לשם [[תחבורה]]. מצד שני יש [[השפעות סביבתיות]] שגורמות לקשיים בהספקת המזון: [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים]] כך שגשמים לא נופלים במקום ובזמן שבו הם נחוצים; [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הנפט]] שתורמים לעליית מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] וה[[נפט]] ולייקור תשומות לחקלאות של [[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]], שימוש בציוד חקלאי כן הובלת המזון וקירור המזון;  "[[משבר המים העולמי]]"; בנייה על אדמות חקלאיות של מגורים, מסחר ותשתיות לטובת [[עיור]] ו[[פרבור]]; הרס קרקעות חקלאות על ידי [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]] . עוד סיבות הן פגיעה מתמשכת בפוריות ה[[קרקע]] ו[[סחף קרקע]] בעקבות [[בירוא יערות]].