שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 33 בתים ,  23:15, 14 באוקטובר 2015
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''היוון''' (מלשון הווה, באנגלית Discounting) הוא שם כללי לתהליך תרגום של ערך כספי מתקופה אחת למונחי תקופה אחרת.  במקרים רבים, המשתמשים במושג היוון מתכוונים בעצם ל[[ערך הנוכחי]]. היוון וערך עתידי הם מושגים דרכם [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] מנסה לספק התייחסות כלפי העתיד. דרך ההיוון, מתורגם ערך כספי מתקופות עתידיות למונחי ההווה.  
 
'''היוון''' (מלשון הווה, באנגלית Discounting) הוא שם כללי לתהליך תרגום של ערך כספי מתקופה אחת למונחי תקופה אחרת.  במקרים רבים, המשתמשים במושג היוון מתכוונים בעצם ל[[ערך הנוכחי]]. היוון וערך עתידי הם מושגים דרכם [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]] מנסה לספק התייחסות כלפי העתיד. דרך ההיוון, מתורגם ערך כספי מתקופות עתידיות למונחי ההווה.  
   −
היוון הוא גם מכניזם פיננסי שבו הלווה של הכסף מקבל זכות לדחות את התשלום למלווה, למשך תקופה מוגדרת של זמן, בתמורה לסכום מסויים. ה-Discount הוא גובה ההפרש שבא לידי ביטוי באותן יחידות (לדוגמה בשקלים) או במונחים יחסיים (אחוזים). היוון קשור בדרך כלל ל '''שיעור היוון''' - מה התשלום על עיכוב התשלום למשך שנה אחת. עם זאת שיעור ההיוון אינו חייב להיות קבוע - ראו [[היוון היפרבולי]].  
+
היוון הוא גם מכניזם פיננסי שבו הלווה של הכסף מקבל זכות לדחות את התשלום למלווה, למשך תקופה מוגדרת של זמן, בתמורה לסכום מסויים. ה-Discount הוא גובה ההפרש שבא לידי ביטוי באותן יחידות (לדוגמה בשקלים) או במונחים יחסיים (אחוזים). היוון קשור בדרך כלל ל '''שיעור היוון''' - מה התשלום על עיכוב התשלום למשך שנה אחת. עם זאת שיעור ההיוון אינו חייב להיות קבוע לאורך כל התקופה - ראו [[היוון היפרבולי]].  
    
היוון הוא פרוצדורה נורמלית באנליזה פיננסית, אם כי קשה לקבוע בפועל מה הם שעורי ההיוון המתאימים כאשר מבצעים חישוב כלכלי, במיוחד בחישוב ארוך-טווח. כולם מפחיתים את ערכו של העתיד במידה מסוימת; באופן כללי, העניים נאלצים להפחית את ערך העתיד במידה גדולה יותר מאשר אלו שמצבם הכלכלי טוב יותר.  
 
היוון הוא פרוצדורה נורמלית באנליזה פיננסית, אם כי קשה לקבוע בפועל מה הם שעורי ההיוון המתאימים כאשר מבצעים חישוב כלכלי, במיוחד בחישוב ארוך-טווח. כולם מפחיתים את ערכו של העתיד במידה מסוימת; באופן כללי, העניים נאלצים להפחית את ערך העתיד במידה גדולה יותר מאשר אלו שמצבם הכלכלי טוב יותר.  
שורה 21: שורה 21:  
הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] טוען שיעור היוון של אדם פרטי עשוי להיות שונה לעומת שיעור היוון של מדינה. זאת משום שכל אדם צפוי למות, ואילו מדינות מצפות להמשיך ולהתקיים גם בעתיד. לעומת זאת שיעור היוון של מוסדות פיננסים כמו [[תאגידים]] יכול להיות גבוה יותר מזה של אדם פרטי משום שכל הערך של והניהול של התאגיד מתבסס כולו על זרימת כספים (בניגוד לאדם שחלק מהזרמים המקיימים אותו הם לא כספיים - לדוגמה תפקוד של מערכות אקולוגיות וחברתיות). שיעור היוון תלוי גם בשאלה כמה אנחנו מחשיבים את ה[[רווחה]] של דורות העתיד.  
 
הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] טוען שיעור היוון של אדם פרטי עשוי להיות שונה לעומת שיעור היוון של מדינה. זאת משום שכל אדם צפוי למות, ואילו מדינות מצפות להמשיך ולהתקיים גם בעתיד. לעומת זאת שיעור היוון של מוסדות פיננסים כמו [[תאגידים]] יכול להיות גבוה יותר מזה של אדם פרטי משום שכל הערך של והניהול של התאגיד מתבסס כולו על זרימת כספים (בניגוד לאדם שחלק מהזרמים המקיימים אותו הם לא כספיים - לדוגמה תפקוד של מערכות אקולוגיות וחברתיות). שיעור היוון תלוי גם בשאלה כמה אנחנו מחשיבים את ה[[רווחה]] של דורות העתיד.  
   −
לעומת המצב הכללי שבו עשירים מוכנים לקחת סיכון נמוך יותר (לא יקחו הלוואה בתנאי ריבית גבוהים), הם עשויים להיות "אוהבי סיכון" לעומת אנשים עניים ואו במעמד בניוני ביחס להשקעות של סכומים קטנים יחסית קטנים מההכנסה שלהם - מפני שיש להם די כסף, שהם יכולים לסכן סכום כסף כלשהו מתוך ידיעה שגם אם יפסידו אותו יוותר להם סכום כסף מספיק כדי לחיות חיים נוחים. במיוחד הדבר נכון בהקשר של [[מינוף פיננסי]] - היכולת של אנשים להגדיל את הסיכון של ההשקעה שלהם אבל גם להגדיל את הרווח הפוטנציאלי. במקרים מסויימים מתרחשות נסיבות שבהם מינוף פיננסי עשוי לעבוד חזק יותר בכיוון אחד - כלומר להגדיל את הרווחים אבל ההפסדים הפוטנציאלים מכוסים על ידי בעלי מניות, חברות אחרות בפרמידה ועוד.  
+
לעומת המצב הכללי שבו עשירים מוכנים לקחת סיכון נמוך יותר (לא יקחו הלוואה בתנאי ריבית גבוהים), הם עשויים להיות "אוהבי סיכון" לעומת אנשים עניים ואו במעמד בינוני ביחס להשקעות של סכומים קטנים יחסית קטנים מההכנסה שלהם - מפני שיש להם די כסף, שהם יכולים לסכן סכום כסף כלשהו מתוך ידיעה שגם אם יפסידו אותו יוותר להם סכום כסף מספיק כדי לחיות חיים נוחים. במיוחד הדבר נכון בהקשר של [[מינוף פיננסי]] - היכולת של אנשים להגדיל את הסיכון של ההשקעה שלהם אבל גם להגדיל את הרווח הפוטנציאלי. במקרים מסויימים מתרחשות נסיבות שבהם מינוף פיננסי עשוי לעבוד חזק יותר בכיוון אחד - כלומר להגדיל את הרווחים אבל ההפסדים הפוטנציאלים מכוסים על ידי בעלי מניות, חברות אחרות בפירמידה ועוד.  
    
==היוון וקיימות==
 
==היוון וקיימות==
שורה 32: שורה 32:  
לפי קלארק ההיסטוריה של ניצול הלוויתנים הגדולים הינה אופיינית, באופנים רבים, לסוגיות עכשוויות של משאבים וסביבה; היא משלבת היבטים של [[רכוש ציבורי]], אי וודאות והיוון. כל מידה של אי וודאות (שהיתה בברור מרכיב מרכזי בדינמיקה של אוכלוסיות לוויתנים) הובילה להגדלת היוון העתיד, מה שבדרך כלל מכונה "היוון סיכון". בעיות משאבים וסביבה מכילות בדרך כלל מרכיבי אי-וודאות מסוגים רבים. אם משאב ביולוגי כשלהוא זמין כעת, אבל אינו בטוח בעתיד (אם בגלל השפעות ביולוגיות בלתי ידועות, או שמישהו אחר עלול לקחת אותו), האינטרס העצמי של אלו המנצלים אותו יתן עדיפות לקציר מיידי.
 
לפי קלארק ההיסטוריה של ניצול הלוויתנים הגדולים הינה אופיינית, באופנים רבים, לסוגיות עכשוויות של משאבים וסביבה; היא משלבת היבטים של [[רכוש ציבורי]], אי וודאות והיוון. כל מידה של אי וודאות (שהיתה בברור מרכיב מרכזי בדינמיקה של אוכלוסיות לוויתנים) הובילה להגדלת היוון העתיד, מה שבדרך כלל מכונה "היוון סיכון". בעיות משאבים וסביבה מכילות בדרך כלל מרכיבי אי-וודאות מסוגים רבים. אם משאב ביולוגי כשלהוא זמין כעת, אבל אינו בטוח בעתיד (אם בגלל השפעות ביולוגיות בלתי ידועות, או שמישהו אחר עלול לקחת אותו), האינטרס העצמי של אלו המנצלים אותו יתן עדיפות לקציר מיידי.
   −
הדוגמה של קלארק מדגימה גם את הקושי לבחור בערך היוון מסויים בחישוב מאקרו כלכלי. היכולת של חברות ציד לוויתנים לבחור באפיק השקעה אחר תלויה בהנחה שיש אפיקי השקעה אחרים (שתפקודם לא מוגבל על ידי מגבלות אקולגיות). נניח ניתוח מאקרו-כלכלי שבו יש רק ענף כלכלי אחד (לדוגמה תירס או דיג), אם יש רצון של האזרחים לשמור על קיימות או הם יטילו מגבלת על דיג כך שלא יגלוש ל[[דיג יתר]], דבר זה יגביל את הצמיחה הצפויה בענף הדיג ולכן יקטין את הנכונות לתת הלוואה לדיג כזה. פרוש הדבר ששיעור הריבית ירד ואיתו שער ההיוון. במצב כזה כלכלנים יגידו ששיעור ההיוון הוא נמוך. השאלה מהוא שיעור ההיוון ה"נכון" תלויה לכן בנורמות חברתיות.  
+
הדוגמה של קלארק מדגימה גם את הקושי לבחור בערך היוון מסויים בחישוב מאקרו כלכלי. היכולת של חברות ציד לוויתנים לבחור באפיק השקעה אחר תלויה בהנחה שיש אפיקי השקעה אחרים (שתפקודם לא מוגבל על ידי מגבלות אקולוגיות). נניח ניתוח מאקרו-כלכלי שבו יש רק ענף כלכלי אחד (לדוגמה תירס או דיג), אם יש רצון של האזרחים לשמור על קיימות או הם יטילו מגבלת על דיג כך שלא יגלוש ל[[דיג יתר]], דבר זה יגביל את הצמיחה הצפויה בענף הדיג ולכן יקטין את הנכונות לתת הלוואה לדיג כזה. פרוש הדבר ששיעור הריבית ירד ואיתו שער ההיוון. במצב כזה כלכלנים יגידו ששיעור ההיוון הוא נמוך. השאלה מהוא שיעור ההיוון ה"נכון" תלויה לכן בנורמות חברתיות.  
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט