| בחלק מהמקרים התשלום לעובדים חזקים ו/או למנהלים נעשה לא רק דרך שכר אלא דרך הטבות שונות כגון אופציות, מנוי במועדוני רכישה, מינויים עתידיים ובעיקר תשלומי פנסיות. כך בישראל, חלק מהעובדים בעשירונים הגבוהים, בעיקר עובדים בשירות המדינה ובשווקים אוליגופולים (משרדי ממשלה, אנשי צבא, עובדי בנקים, חברת החשמל ועוד), נהנים מתנאי פנסיה נדיבים מאד, אך אלה אינה נספרים כחלק משכרם ואינם משפיעים על חישובי פערי הכנסות. | | בחלק מהמקרים התשלום לעובדים חזקים ו/או למנהלים נעשה לא רק דרך שכר אלא דרך הטבות שונות כגון אופציות, מנוי במועדוני רכישה, מינויים עתידיים ובעיקר תשלומי פנסיות. כך בישראל, חלק מהעובדים בעשירונים הגבוהים, בעיקר עובדים בשירות המדינה ובשווקים אוליגופולים (משרדי ממשלה, אנשי צבא, עובדי בנקים, חברת החשמל ועוד), נהנים מתנאי פנסיה נדיבים מאד, אך אלה אינה נספרים כחלק משכרם ואינם משפיעים על חישובי פערי הכנסות. |
− | ישנם פערים הנובעים מהשתנות ההכנסה והצרכים במהלך החיים (סטודנטים ואנשים מבוגרים מרוויחים פחות יחסית לבני ה30-50). פערים בהוצאות עשויים לשקף הוצאות רצוניות (כמו קנייה של עוד בגדים או מזון איכותי יותר) או עקב הוצאות הגנתיות (שיקום עקב אסון טבע לדוגמה), ייתכן גם שהאנשים מוציאים יותר כי הם חוסכים אחוז נמוך יותר מהכסף. ברוב המדדים בוחנים פערי הכנסה, אך אלו אינם משקפים פערים ברכוש, ואת הפערים העתידיים בהכנסות שפערים ברכוש יגררו. | + | ישנם פערים הנובעים מהשתנות ההכנסה והצרכים במהלך החיים (סטודנטים ואנשים מבוגרים מרוויחים פחות יחסית לבני ה-30-50). פערים בהוצאות עשויים לשקף הוצאות רצוניות (כמו קנייה של עוד בגדים או מזון איכותי יותר) או עקב הוצאות הגנתיות (שיקום עקב אסון טבע לדוגמה), ייתכן גם שהאנשים מוציאים יותר כי הם חוסכים אחוז נמוך יותר מהכסף. ברוב המדדים בוחנים פערי הכנסה, אך אלו אינם משקפים פערים ברכוש, ואת הפערים העתידיים בהכנסות שפערים ברכוש יגררו. |