− | התאוריה מניחה החוצה את ההשפעות ההדדיות שיש להתמחות של כמה מדינות באותו ענף, על ידי התבוננות ב-2 מדינות בלבד. נניח לדוגמה שיש 3 מדינות ו-2 מוצרים (לדוגמה יין ובד), ולכן ל2 מדינות יש יתרון יחסי במוצר מסוים (לדוגמה בד). אם כל אחת מהמדינות תייצר, כפי שתאוריית היתרון היחסי ממליצה, רק את סוג המוצר שיש לה בה את היתרון היחסי, אזי 2 המדינות שיש להן ייתרון יחסי בייצור בדים, ייצרו בדים. אולם, כתוצאה מכך יווצר עודף ייצור של בדים ומחירם ירד. המדינות שייצרו בד, לא לקחו בחשבון את ההתמחות של שאר המדינות, אלא כיוונו את יעד הייצור שלהם בהנחה ששאר המדינות לא משנה את התנהגותן, ושהיצע הבדים, הביקוש להם ומחירם לא ישתנה בהרבה. | + | התאוריה מניחה החוצה את ההשפעות ההדדיות שיש להתמחות של כמה מדינות באותו ענף, על ידי התבוננות ב-2 מדינות בלבד. נניח לדוגמה שיש 3 מדינות ו-2 מוצרים (לדוגמה יין ובד), ולכן ל-2 מדינות יש יתרון יחסי במוצר מסוים (לדוגמה בד). אם כל אחת מהמדינות תייצר, כפי שתאוריית היתרון היחסי ממליצה, רק את סוג המוצר שיש לה בה את היתרון היחסי, אזי 2 המדינות שיש להן ייתרון יחסי בייצור בדים, ייצרו בדים. אולם, כתוצאה מכך יווצר עודף ייצור של בדים ומחירם ירד. המדינות שייצרו בד, לא לקחו בחשבון את ההתמחות של שאר המדינות, אלא כיוונו את יעד הייצור שלהם בהנחה ששאר המדינות לא משנה את התנהגותן, ושהיצע הבדים, הביקוש להם ומחירם לא ישתנה בהרבה. |
| מצב כזה של עודף ייצור כתוצאה מהתמחות סימולטנית של מדינות רבות באותו ענף, נוצר בעבר בענף הפלדה ובענף החקלאות. מדינות הסתכלו על הביקוש הגואה לסחורות אלו, ובהתאם ליתרון היחסי שלהן בענפים אלו, הגדילו את התפוקה בהם. אלא שכאשר מדינות רבות התמחו בשני ענפים אלו, נוצר עודף עולמי בפלדה ובחקלאות, המחירים ירדו, והמדינות שהתמחו בענפים אלו סבלו כתוצאה מכך. | | מצב כזה של עודף ייצור כתוצאה מהתמחות סימולטנית של מדינות רבות באותו ענף, נוצר בעבר בענף הפלדה ובענף החקלאות. מדינות הסתכלו על הביקוש הגואה לסחורות אלו, ובהתאם ליתרון היחסי שלהן בענפים אלו, הגדילו את התפוקה בהם. אלא שכאשר מדינות רבות התמחו בשני ענפים אלו, נוצר עודף עולמי בפלדה ובחקלאות, המחירים ירדו, והמדינות שהתמחו בענפים אלו סבלו כתוצאה מכך. |