שורה 63: |
שורה 63: |
| | | |
| ====אקוויפר חרמון==== | | ====אקוויפר חרמון==== |
− | אקוויפר החרמון מקבל כמות משקעים גדולה - כ-1,300 מיליוני קוב מים בממוצע. מים אלה זורמים לישראל ולסוריה. אקוויפר זה מזין את כל הנחלים שזורמים לכינרת. מידי שנה זורמים באווקיפר זה בממוצע כ-500 מיליון מטרים מעוקבים של מים לכנרת. | + | אקוויפר החרמון מקבל כמות משקעים גדולה - כ-1,300 מיליוני קוב מים בממוצע. מים אלה זורמים לישראל ולסוריה. אקוויפר זה מזין את כל הנחלים שזורמים לכינרת. מידי שנה זורמים באקוויפר זה בממוצע כ-500 מיליון מטרים מעוקבים של מים לכנרת. |
| | | |
| ====אגם הכינרת==== | | ====אגם הכינרת==== |
שורה 101: |
שורה 101: |
| ;משבר המים העולמי ובעיות מדיניות: | | ;משבר המים העולמי ובעיות מדיניות: |
| {{הפניה לערך מורחב|משבר המים העולמי}} | | {{הפניה לערך מורחב|משבר המים העולמי}} |
− | [[משבר המים העולמי]], יחד עם [[פיצוץ אוכלוסין]] ומחסור במים של מדינות שכנות יכול לגרום לסכסוכים על המים. ישראל מעבירה חלק מהמים שלה לירדן כפיצוי על לקיחת מים מאגן ההיקווק שלה. בעבר היו קרבות עם סוריה סביב סוגיות הנוגעות לניצול מים מאקוויפר החרמון והטיית הירמוך. עקב הצבת סכרים על נהר הירמוך בטורקיה, סוריה איבדה כמות גדולה של מים. תושבי הגדה ואזרחי עזה מסתפקים בצרכית מים נמוכה בהרבה מאשר זו של הישראלי הממוצע, וסובלים מהמלחת בארות. גורמים אלה עלולים לגרום לסכוסים מים ולהקטנת מלאי המיים. | + | [[משבר המים העולמי]], יחד עם [[פיצוץ אוכלוסין]] ומחסור במים של מדינות שכנות יכול לגרום לסכסוכים על המים. ישראל מעבירה חלק מהמים שלה לירדן כפיצוי על לקיחת מים מאגן ההיקווק שלה. בעבר היו קרבות עם סוריה סביב סוגיות הנוגעות לניצול מים מאקוויפר החרמון והטיית הירמוך. עקב הצבת סכרים על נהר הירמוך בטורקיה, סוריה איבדה כמות גדולה של מים. תושבי הגדה ואזרחי עזה מסתפקים בצרכית מים נמוכה בהרבה מאשר זו של הישראלי הממוצע, וסובלים מהמלחת בארות. גורמים אלה עלולים לגרום לסכסוכי מים ולהקטנת מלאי המים. |
| | | |
| בנוסף, עוני , שחיתות וסכסוכים מעודדים חשיבה לטווח קצר (ראו [[השפעות סביבתיות של אי שוויון]]). דוגמה מקומית לכך היא שרוב הבארות בעזה הומלחו עקב שאיבת יתר. כמו כן, ישובים פלשתינים מזהמים לפעמים מקורות מים ישראליים - כך ששאלות מדיניות משפיעות על נכונות הצדדים לפתור את בעיית המים המשותפת. | | בנוסף, עוני , שחיתות וסכסוכים מעודדים חשיבה לטווח קצר (ראו [[השפעות סביבתיות של אי שוויון]]). דוגמה מקומית לכך היא שרוב הבארות בעזה הומלחו עקב שאיבת יתר. כמו כן, ישובים פלשתינים מזהמים לפעמים מקורות מים ישראליים - כך ששאלות מדיניות משפיעות על נכונות הצדדים לפתור את בעיית המים המשותפת. |
שורה 211: |
שורה 211: |
| | | |
| ===ניטור האקוויפיקרים=== | | ===ניטור האקוויפיקרים=== |
− | ניטור אקוויפרים ראשיים נעשה בעיקר על ידי השירות ההידרולוגי ברשות המים. הוא כולל | + | ניטור אקוויפירים ראשיים נעשה בעיקר על ידי השירות ההידרולוגי ברשות המים. הוא כולל |
| * מדידת מפלסים פעם בשנה בכ-3000 קידוחי הפקה ותצפית, ומדידה אחת לחודש ב- 1200 קידוחים | | * מדידת מפלסים פעם בשנה בכ-3000 קידוחי הפקה ותצפית, ומדידה אחת לחודש ב- 1200 קידוחים |
| * דגימת מי תהום - אחת לשנה מתבצעת דגימה בכ-2,200 קידוחי הפקה וב-200 מעיינות, לצורך אנליזה של כלוריד וחנקה. דיגום לצורך בדיקת יונים ראשיים מתבצע אחת ל-5 שנים. | | * דגימת מי תהום - אחת לשנה מתבצעת דגימה בכ-2,200 קידוחי הפקה וב-200 מעיינות, לצורך אנליזה של כלוריד וחנקה. דיגום לצורך בדיקת יונים ראשיים מתבצע אחת ל-5 שנים. |
שורה 232: |
שורה 232: |
| | | |
| ==ניהול משק המים== | | ==ניהול משק המים== |
− | לפי דן זסלבסקי במשך שנים רבות הועדפו האינטרסים קצרי הטווח של החקלאים, על ידי שר החקלאות, במיוחד בשנות ה-80, ודבר זה גרם לנזק בלתי הפיך עקב שאיבת יתר. עד היום (2008) קיימת שאלות הנוגעות לתמחור המים - האם להמשיך ולסבסד מים לחקלאים, והאם לתת מחיר דיפרנצלאי לדוגמה. כמו כן המדיניות בעבר, כך הוא טוען היתה של "כיבוי שריפות" ודבר זה גרם לנזקים בלתי הפיכים (בגלל שלדוגמה יש לשמור רזרבות כדי להמנע מהמלחת בארות). | + | לפי דן זסלבסקי במשך שנים רבות הועדפו האינטרסים קצרי הטווח של החקלאים, על ידי שר החקלאות, במיוחד בשנות ה-80, ודבר זה גרם לנזק בלתי הפיך עקב שאיבת יתר. עד היום (2008) קיימת שאלות הנוגעות לתמחור המים - האם להמשיך ולסבסד מים לחקלאים, והאם לתת מחיר דיפרנציאלי לדוגמה. כמו כן המדיניות בעבר, כך הוא טוען היתה של "כיבוי שריפות" ודבר זה גרם לנזקים בלתי הפיכים (בגלל שלדוגמה יש לשמור רזרבות כדי להימנע מהמלחת בארות). |
| | | |
| בשנת 2001 החליטה הכנסת על הקמת [[וועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא משק המים]] בראשותו של חבר הכנסת דוד מגן, ומנתה עוד 8 חברי כנסת מסיעות שונות. עד סוף ינואר 2002 קיימה הוועדה 24 ישיבות שבמהלכן הופיעו בפניה למעלה מ-130 עדים. | | בשנת 2001 החליטה הכנסת על הקמת [[וועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא משק המים]] בראשותו של חבר הכנסת דוד מגן, ומנתה עוד 8 חברי כנסת מסיעות שונות. עד סוף ינואר 2002 קיימה הוועדה 24 ישיבות שבמהלכן הופיעו בפניה למעלה מ-130 עדים. |