שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 4 בתים ,  23:05, 13 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "אקוויפיר" ב־"אקוויפר"
שורה 39: שורה 39:  
מאגרי המים המתוקים העיקריים בישראל הם: [[אקוויפר החוף]], [[אקוויפר ההר]], אקוויפר חרמון, אגם הכנרת וכן שורה של אקוויפרים קטנים יותר.  
 
מאגרי המים המתוקים העיקריים בישראל הם: [[אקוויפר החוף]], [[אקוויפר ההר]], אקוויפר חרמון, אגם הכנרת וכן שורה של אקוויפרים קטנים יותר.  
   −
האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מים בנקבוביותיהם באופן המזכיר ספוג ענקי. אקוויפר ההר והחוף מספקים כמחצית מצריכת המים בישראל. והכינרת מספקת עוד כשליש מהצריכה, ואקוויפר החרמון מזין אותה. [http://www.snunit.k12.il/seder/water/source.html] קיימים עוד אקוויפירים משניים יותר בגליל המערבי, בכרמל, באגן הכנרת, ובנגב.
+
האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מים בנקבוביותיהם באופן המזכיר ספוג ענקי. אקוויפר ההר והחוף מספקים כמחצית מצריכת המים בישראל. והכינרת מספקת עוד כשליש מהצריכה, ואקוויפר החרמון מזין אותה. [http://www.snunit.k12.il/seder/water/source.html] קיימים עוד אקוויפרים משניים יותר בגליל המערבי, בכרמל, באגן הכנרת, ובנגב.
    
איכות המים במאגרים שונה. איכות המים באקוויפר ההר מעולה, באקוויפר החוף היא גרועה ובכנרת בינונית. למרות זאת, אקוויפר החוף הוא היחיד המתאים לאגירה רב שנתית מבין המאגרים. מסיבה זו רוב המומחים מסכימים על הצורך בטיהור המאגר ושיקומו.   
 
איכות המים במאגרים שונה. איכות המים באקוויפר ההר מעולה, באקוויפר החוף היא גרועה ובכנרת בינונית. למרות זאת, אקוויפר החוף הוא היחיד המתאים לאגירה רב שנתית מבין המאגרים. מסיבה זו רוב המומחים מסכימים על הצורך בטיהור המאגר ושיקומו.   
שורה 211: שורה 211:     
===ניטור האקוויפיקרים===
 
===ניטור האקוויפיקרים===
ניטור אקוויפירים ראשיים נעשה בעיקר על ידי השירות ההידרולוגי ברשות המים. הוא כולל
+
ניטור אקוויפרים ראשיים נעשה בעיקר על ידי השירות ההידרולוגי ברשות המים. הוא כולל
 
* מדידת מפלסים פעם בשנה בכ-3000 קידוחי הפקה ותצפית, ומדידה אחת לחודש ב- 1200 קידוחים
 
* מדידת מפלסים פעם בשנה בכ-3000 קידוחי הפקה ותצפית, ומדידה אחת לחודש ב- 1200 קידוחים
 
* דגימת מי תהום - אחת לשנה מתבצעת דגימה בכ-2,200 קידוחי הפקה וב-200 מעיינות, לצורך אנליזה של כלוריד וחנקה. דיגום לצורך בדיקת יונים ראשיים מתבצע אחת ל-5 שנים.  
 
* דגימת מי תהום - אחת לשנה מתבצעת דגימה בכ-2,200 קידוחי הפקה וב-200 מעיינות, לצורך אנליזה של כלוריד וחנקה. דיגום לצורך בדיקת יונים ראשיים מתבצע אחת ל-5 שנים.  

תפריט ניווט