שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  23:39, 13 באוקטובר 2015
מ
אין תקציר עריכה
שורה 40: שורה 40:  
==מגמות גידול==
 
==מגמות גידול==
 
[[תמונה:Population curve.svg.png|thumb|left|350px|הגידול ב[[אוכלוסיית העולם]] במשך 12,000 שנה, החל מסמוך לתחילת [[המהפכה החקלאית]] ועד שנת 2000, בפונקציה שדומה ל[[גידול מעריכי]]]]
 
[[תמונה:Population curve.svg.png|thumb|left|350px|הגידול ב[[אוכלוסיית העולם]] במשך 12,000 שנה, החל מסמוך לתחילת [[המהפכה החקלאית]] ועד שנת 2000, בפונקציה שדומה ל[[גידול מעריכי]]]]
כפי שניתן לראות, משך הזמן בין הוספת כל מיליארד אנשים מתקצר והולך. כדי להגיע לאוכלוסיה אנושית בת מיליארד בני אדם, נדרשו לאנושות כמה מיליוני שנים. במשך רוב תקופה זו חיו האנשים כחבורות [[ציידים לקטים]] והאנושות גדלה לאיטה. גידול מהיר יחסית התרחש בעקבות [[המהפכה החקלאית]]. הדבר נבע הן בגלל שיפור ביכולת הפריון כך שכל דונם חקלאי יכל לכלכל יותר אנשים, והן בגלל שביישובי קבע נשים יכלו להרות מספר גדול יותר של פעמים בגלל שלא היתה מגבלה של סחיבת ילדים שקיימת בשבטים נודדים. בעקבות זאת לאנושות לקח "רק" כ-13,000 שנים מאז פרוץ המהפכה החקלאית שבהן צמחה האוכלוסיה האנושית בקצב חסר תקדים (עד אז) ל-מיליארד אנשים בסביבות שנת 1800.  
+
כפי שניתן לראות, משך הזמן בין הוספת כל מיליארד אנשים מתקצר והולך. כדי להגיע לאוכלוסיה אנושית בת מיליארד בני אדם, נדרשו לאנושות כמה מיליוני שנים. במשך רוב תקופה זו חיו האנשים כחבורות [[ציידים לקטים]] והאנושות גדלה לאיטה. גידול מהיר יחסית התרחש בעקבות [[המהפכה החקלאית]]. הדבר נבע הן בגלל שיפור ביכולת הפריון כך שכל דונם חקלאי יכל לכלכל יותר אנשים, והן בגלל שביישובי קבע נשים יכלו להרות מספר גדול יותר של פעמים בגלל שלא היתה מגבלה של סחיבת ילדים שקיימת בשבטים נודדים. בעקבות זאת לאנושות לקח "רק" כ-13,000 שנים מאז פרוץ המהפכה החקלאית שבהן צמחה האוכלוסיה האנושית בקצב חסר תקדים (עד אז) למיליארד אנשים בסביבות שנת 1800.  
    
לאחר מכן, בעקבות [[המהפכה התעשייתית]], גילויים במדע, [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] ובעיקר ברפואה ובחקלאות, חלה האצה גדולה עוד יותר בקצב הגידול. משך הזמן שלקח להוסיף עוד מיליארד אנשים לסך של  שני מיליארד אנשים התקצר ל-126 שנה, כלומר משך זמן קצר פי 100, גם אם מניחים שכל הגידול של האוכלוסיה האנושית התרחש על פני 13,000 שנים. משך הזמן הלך והתקצר ככל שהאוכלוסיה גדלה בגלל ההיבט של [[גידול מעריכי]], כך שהוספת מיליארד אנשים ל-6 מיליארד שהיו ב-1999 והגעה למספר שיא של 7 מיליארדי בני אדם, הצריכה 12 שנים בלבד (כלומר קיצור הזמן פעם נוספת- פי 10).  
 
לאחר מכן, בעקבות [[המהפכה התעשייתית]], גילויים במדע, [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] ובעיקר ברפואה ובחקלאות, חלה האצה גדולה עוד יותר בקצב הגידול. משך הזמן שלקח להוסיף עוד מיליארד אנשים לסך של  שני מיליארד אנשים התקצר ל-126 שנה, כלומר משך זמן קצר פי 100, גם אם מניחים שכל הגידול של האוכלוסיה האנושית התרחש על פני 13,000 שנים. משך הזמן הלך והתקצר ככל שהאוכלוסיה גדלה בגלל ההיבט של [[גידול מעריכי]], כך שהוספת מיליארד אנשים ל-6 מיליארד שהיו ב-1999 והגעה למספר שיא של 7 מיליארדי בני אדם, הצריכה 12 שנים בלבד (כלומר קיצור הזמן פעם נוספת- פי 10).  
שורה 135: שורה 135:  
יש משאבים שגידול האוכלוסין משפיע לא רק על הצריכה שלהם, אלא גם על פוטנציאל ההיצע שלהם. לדוגמה רוב סוגי [[אנרגיה מתחדשת|האנרגיה המתחדשת]], כמו [[אנרגיה סולארית]] ו[[טורבינות רוח]] דורשים שטח, ושטח זה מתחרה לפעמים עם שטח שנדרש לאוכלוסיה לשם מגורים או לחקלאות. יכולים להיות מקרים בהם ניתן לשלב בין הדברים ([[טורבינות רוח]] בשטח חקלאי לדוגמה, או [[פאנלים סולאריים]] על גגות).
 
יש משאבים שגידול האוכלוסין משפיע לא רק על הצריכה שלהם, אלא גם על פוטנציאל ההיצע שלהם. לדוגמה רוב סוגי [[אנרגיה מתחדשת|האנרגיה המתחדשת]], כמו [[אנרגיה סולארית]] ו[[טורבינות רוח]] דורשים שטח, ושטח זה מתחרה לפעמים עם שטח שנדרש לאוכלוסיה לשם מגורים או לחקלאות. יכולים להיות מקרים בהם ניתן לשלב בין הדברים ([[טורבינות רוח]] בשטח חקלאי לדוגמה, או [[פאנלים סולאריים]] על גגות).
 
===הניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני===
 
===הניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני===
[[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] הוא סך ייצור האנרגיה בבסיס [[הביוספרה]] שנוצר על ידי צמחים ואצות הממירים את [[אנרגיית השמש]] לאנרגיה כימית שזמינה לכלל היצורים החיים. [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו|ניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני]] (HANPP) נובעת הן מצריכה ישירה של תוצרי ייצור זה (לדוגמה עקב קציר [[חיטה]]) והו עקב הפחתה של הייצור הראשוני שהיה יכול להווצר, על ידי שינוי [[יעודי קרקע]] מיערות או ביצות , שהן ומערכות אקולוגיות בעלות ייצור ראשוני גבוה, לאדמות [[חקלאות]] ו[[מרעה]] שהן בעלות ייצור ראשוני נמוך יותר.  
+
[[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] הוא סך ייצור האנרגיה בבסיס [[הביוספרה]] שנוצר על ידי צמחים ואצות הממירים את [[אנרגיית השמש]] לאנרגיה כימית שזמינה לכלל היצורים החיים. [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו|ניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני]] (HANPP) נובעת הן מצריכה ישירה של תוצרי ייצור זה (לדוגמה עקב קציר [[חיטה]]) ו/או עקב הפחתה של הייצור הראשוני שהיה יכול להווצר, על ידי שינוי [[יעודי קרקע]] מיערות או ביצות, שהן ומערכות אקולוגיות בעלות ייצור ראשוני גבוה, לאדמות [[חקלאות]] ו[[מרעה]] שהן בעלות ייצור ראשוני נמוך יותר.  
    
מחקר שפורסם באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, משנת 2013 העריך את כמות הצריכה האנושית מתוך הייצור הראשוני נטו בתקופה 1910-2005. למרות שהאוכלוסיה האנושית גדלה פי 4 בתקופה זו והתוצר הכלכלי גדל פי 17, הלקיחה האנושית מתוך הייצור הראשוני גדלה רק פי 2. הניכוס האנושי של ייצור ראשוני נטו עלה מ-6.9 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 1910, ל-14 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 2005. פרוש הדבר עליה מ-13% ל-25% מסך הייצור הראשוני של צמחיה פוטנציאלית. הביומסה שנקצרה לנפש לשנה ירדה במקצת למרות עליה בצריכה, בגלל הירידה בהשענות על דלק צמחי ובגלל שיעורי המרה טובים יותר של ביו-מאסה למוצרים.<ref name="Krausmann2013"> Krausmann, Fridolin, et al. "[http://www.pnas.org/content/110/25/10324.short Global human appropriation of net primary production doubled in the 20th century.]" Proceedings of the National Academy of Sciences 110.25 (2013): 10324-10329.‏</ref>  
 
מחקר שפורסם באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, משנת 2013 העריך את כמות הצריכה האנושית מתוך הייצור הראשוני נטו בתקופה 1910-2005. למרות שהאוכלוסיה האנושית גדלה פי 4 בתקופה זו והתוצר הכלכלי גדל פי 17, הלקיחה האנושית מתוך הייצור הראשוני גדלה רק פי 2. הניכוס האנושי של ייצור ראשוני נטו עלה מ-6.9 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 1910, ל-14 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 2005. פרוש הדבר עליה מ-13% ל-25% מסך הייצור הראשוני של צמחיה פוטנציאלית. הביומסה שנקצרה לנפש לשנה ירדה במקצת למרות עליה בצריכה, בגלל הירידה בהשענות על דלק צמחי ובגלל שיעורי המרה טובים יותר של ביו-מאסה למוצרים.<ref name="Krausmann2013"> Krausmann, Fridolin, et al. "[http://www.pnas.org/content/110/25/10324.short Global human appropriation of net primary production doubled in the 20th century.]" Proceedings of the National Academy of Sciences 110.25 (2013): 10324-10329.‏</ref>  
שורה 162: שורה 162:  
* גידול יותר מזון בשיטות אינטנסיביות יותר, כדי לספק יותר מזון ליותר אנשים, שוחק היבטים רבים הן בקרקע החקלאית ובמשאבים הדרושים לה, והן ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] המספקות [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] לקרקעות חקלאיות.
 
* גידול יותר מזון בשיטות אינטנסיביות יותר, כדי לספק יותר מזון ליותר אנשים, שוחק היבטים רבים הן בקרקע החקלאית ובמשאבים הדרושים לה, והן ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] המספקות [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] לקרקעות חקלאיות.
   −
דוגמה לקשיים אלה הודגמה ב[[רקע סביבתי למלחמת האזרחים בסוריה]] בשנים 2007-11. החלטה פוליטית (שנבעה גם מהעוני הקיים במדינה) נתנה עדיפות להספקה עצמית של מזון במדינה.  גידול אוכלוסין מהיר במדינה הוביל לכך שהאוכלוסיה גדלה ודרשה יותר מזון, למרות הגידול בפריון החקלאי הדבר גם הוביל ל[[שאיבת יתר]] ממי-התהום ועיבוד יתר של קרקעות חקלאיות שהבילו ל[[מדבור]]. מצוקת המים החריפה בשל גידול צריכת המים על ידי האוכלוסיה והחקלאות, ובגלל פגיעה במי התהום עקב המלחת בארות וזיהום. [[שינוי אקלים]] ובצורת הביאו למשבר חקלאי שהתפתח לאחר מכן למשבר רעב ופליטים חקלאיים.
+
דוגמה לקשיים אלה הודגמה ב[[רקע סביבתי למלחמת האזרחים בסוריה]] בשנים 2007-11. החלטה פוליטית (שנבעה גם מהעוני הקיים במדינה) נתנה עדיפות להספקה עצמית של מזון במדינה.  גידול אוכלוסין מהיר במדינה הוביל לכך שהאוכלוסיה גדלה ודרשה יותר מזון, למרות הגידול בפריון החקלאי הדבר גם הוביל ל[[שאיבת יתר]] ממי-התהום ועיבוד יתר של קרקעות חקלאיות שהובילו ל[[מדבור]]. מצוקת המים החריפה בשל גידול צריכת המים על ידי האוכלוסיה והחקלאות, ובגלל פגיעה במי התהום עקב המלחת בארות וזיהום. [[שינוי אקלים]] ובצורת הביאו למשבר חקלאי שהתפתח לאחר מכן למשבר רעב ופליטים חקלאיים.
    
===קיימות ובעיות סביבה===
 
===קיימות ובעיות סביבה===

תפריט ניווט