שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 12 בתים ,  23:32, 13 באוקטובר 2015
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''מס פרוגרסיבי'''  (progressive tax) הוא [[מס]] שאחוז התשלום שלו מסך ההכנסה עולה עם דרגת ההכנסה. כלומר אדם עשיר ישלם אחוזים גבוהים יותר מהכנסתו על מס זה יחסית לאדם עני. נהוג להגיד כי [[מס הכנסה]] הוא דוגמה בולטת למס פרוגריסיבי. מס פרוגריסיבי עוד בניגוד ל[[מס רגרסיבי]] כדוגמת [[מס ערך מוסף]] או [[מס גולגולת]].   
+
'''מס פרוגרסיבי'''  (Progressive tax) הוא [[מס]] שאחוז התשלום שלו מסך ההכנסה עולה עם דרגת ההכנסה. כלומר אדם עשיר ישלם אחוזים גבוהים יותר מהכנסתו על מס זה יחסית לאדם עני. נהוג להגיד כי [[מס הכנסה]] הוא דוגמה בולטת למס פרוגרסיבי. מס פרוגרסיבי עוד בניגוד ל[[מס רגרסיבי]] כדוגמת [[מס ערך מוסף]] או [[מס גולגולת]].   
   −
הסיבות להטלת מס פרוגריסיבי הן:
+
הסיבות להטלת מס פרוגרסיבי הן:
 
* הדבר מעודד [[אי שוויון כלכלי|שיוויון כלכלי]] היות והעשירים משלמים יותר מהעניים.  
 
* הדבר מעודד [[אי שוויון כלכלי|שיוויון כלכלי]] היות והעשירים משלמים יותר מהעניים.  
 
* מס פרוגרסיבי מקטין את הבעיה של [[מלכודת עוני]] ולכן יכול לגרור ביצועים כלכליים טובים עבור החברה.  
 
* מס פרוגרסיבי מקטין את הבעיה של [[מלכודת עוני]] ולכן יכול לגרור ביצועים כלכליים טובים עבור החברה.  
שורה 8: שורה 8:  
חלק גדול מהמיסוי הולך לסבסוד [[מוצרים ציבוריים]] כמו [[חינוך ציבורי]] או בריאות, או ל[[תשלומי העברה]] המשרתים באופן מיידי את האינטרסים של [[עוני|העניים]] שאינם יכולים להרשות לעצמם תשלום גבוה כל כך על מוצרים אלה. עם זאת יש הטוענים לצידוק אפשרי נוסף לקיומו של מס פרוגרסיבי - המוסדות החברתיים הקיימים משרתים יותר את העשירים - לדוגמה [[זכויות קניין|מגינים על רכושם]] לדוגמה. כמו כן העשירים נהנים מקיומו של הסדר החברתי, וחלוקת הרכוש הנתונה, ולכן יש להם עניין גדול יותר בהמשכיותו של סדר זה.  
 
חלק גדול מהמיסוי הולך לסבסוד [[מוצרים ציבוריים]] כמו [[חינוך ציבורי]] או בריאות, או ל[[תשלומי העברה]] המשרתים באופן מיידי את האינטרסים של [[עוני|העניים]] שאינם יכולים להרשות לעצמם תשלום גבוה כל כך על מוצרים אלה. עם זאת יש הטוענים לצידוק אפשרי נוסף לקיומו של מס פרוגרסיבי - המוסדות החברתיים הקיימים משרתים יותר את העשירים - לדוגמה [[זכויות קניין|מגינים על רכושם]] לדוגמה. כמו כן העשירים נהנים מקיומו של הסדר החברתי, וחלוקת הרכוש הנתונה, ולכן יש להם עניין גדול יותר בהמשכיותו של סדר זה.  
   −
דוגמאות שנחשבות לקלאסיות למס פרוגרסיבי כוללות את מס הכנסה, מס ירושה , ולפעמים גם מיסי קרקע. לדגומה אנשים עשירים יותר משלמים מס הכנסה גבוה יותר לפי מדרגות מס. במדינות רבות מס ירושה חל רק החל מירושה בגודל מסויים. עם זאת, ייתכנו מצבים בהם מס שנראה כמו מס פרוגריסיבי אינו כזה בפועל או שהוא פרוגריסיבי עד רמת הכנסה מסויימת. אנשים עשירים רבים נעזרים ב[[מקלטי מס]] כדי לשלם מס נמוך יותר על הכנסותיהן. לדוגמה פתיחת חברה בע"מ מאפשרת לרשום הוצאות רבות על חשבון החברה ולקבל זיכוי מס על חלק מהוצאות אלה. באופן דומה העברת הכנסות לחברות בת הרשומות במדינות המעניקות פטור ממס חברות, מאפשרת התחמקות מתשלום מיסים רבים.  
+
דוגמאות שנחשבות לקלאסיות למס פרוגרסיבי כוללות את מס הכנסה, מס ירושה , ולפעמים גם מיסי קרקע. לדגומה אנשים עשירים יותר משלמים מס הכנסה גבוה יותר לפי מדרגות מס. במדינות רבות מס ירושה חל רק החל מירושה בגודל מסויים. עם זאת, ייתכנו מצבים בהם מס שנראה כמו מס פרוגרסיבי אינו כזה בפועל או שהוא פרוגרסיבי עד רמת הכנסה מסויימת. אנשים עשירים רבים נעזרים ב[[מקלטי מס]] כדי לשלם מס נמוך יותר על הכנסותיהן. לדוגמה פתיחת חברה בע"מ מאפשרת לרשום הוצאות רבות על חשבון החברה ולקבל זיכוי מס על חלק מהוצאות אלה. באופן דומה העברת הכנסות לחברות בת הרשומות במדינות המעניקות פטור ממס חברות, מאפשרת התחמקות מתשלום מיסים רבים.  
   −
מחקר משנת 2011 מצא קשר חיובי בין מיסוי פרוגרסיבי לבין [[רווחה סובייקטיבית]]. רמת המס הכללית וגודל ההוצאות הממשלתיות לא קשורות לרווחה כזו. אם מתחשבים בעושרה של המדינה ובאי השוויון בהכנסות, מוצאים כי משיבים שחיו במדינות עם מיסוי פרורסיבי יותר, העריכו את חייהם כקרובים יותר לחיים הטובים ביותר האפשריים, ועם פחות חוויות יומיומיות שליליות, יחסית למשיבים במדינות בעלות מיסוי רגרסיבי יותר. החוקרים מצאו גם כי הקשר בין הרגשה טובה יותר למיסוי פרוגריסיבי נובע משביעות הרצון של התושבים מ[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריי]] כמו [[חינוך]] ו[[תחבורה ציבורית]].<ref>Oishi, S., Schimmack, U., & Diener, E. (2012). [http://pss.sagepub.com/content/early/2011/12/08/0956797611420882 Progressive taxation and the subjective well-being of nations]. Psychological Science, 23(1), 86-92</ref>
+
מחקר משנת 2011 מצא קשר חיובי בין מיסוי פרוגרסיבי לבין [[רווחה סובייקטיבית]]. רמת המס הכללית וגודל ההוצאות הממשלתיות לא קשורות לרווחה כזו. אם מתחשבים בעושרה של המדינה ובאי השוויון בהכנסות, מוצאים כי משיבים שחיו במדינות עם מיסוי פרוגרסבי יותר, העריכו את חייהם כקרובים יותר לחיים הטובים ביותר האפשריים, ועם פחות חוויות יומיומיות שליליות, יחסית למשיבים במדינות בעלות מיסוי רגרסיבי יותר. החוקרים מצאו גם כי הקשר בין הרגשה טובה יותר למיסוי פרוגרסיבי נובע משביעות הרצון של התושבים מ[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריי]] כמו [[חינוך]] ו[[תחבורה ציבורית]].<ref>Oishi, S., Schimmack, U., & Diener, E. (2012). [http://pss.sagepub.com/content/early/2011/12/08/0956797611420882 Progressive taxation and the subjective well-being of nations]. Psychological Science, 23(1), 86-92</ref>
    
==ראו גם ==
 
==ראו גם ==

תפריט ניווט