שורה 3: |
שורה 3: |
| '''אמרגיה סולארית''' היא סוג של צורת אמרגיה, ומשתמשים בה לעיתים קרובות. זו היא סך כל האנרגיה הסולארית שבעקיפין או במישרין איפשרה את הכנתו או יצירתו של דבר מה. באופן דומה, אפשר לדוגמה לדבר על כמות אמרגיית הפחם שמאפשרת ייצור של תחנת כוח - בהנחה שניתן להביא למכנה משותף גם את התשומות האחרות (כמו כוח אדם) למונחים של אנרגיית פחם. כדי להמנע מהבלבול בין אנרגיה שנוצרה לבין אנרגיה שהשתמשו בה כדי לייצר אנרגיה זו, יחידות אמרגיה נקראות אמקלוריות (emcalories) או אמג'אולים (emjoules). | | '''אמרגיה סולארית''' היא סוג של צורת אמרגיה, ומשתמשים בה לעיתים קרובות. זו היא סך כל האנרגיה הסולארית שבעקיפין או במישרין איפשרה את הכנתו או יצירתו של דבר מה. באופן דומה, אפשר לדוגמה לדבר על כמות אמרגיית הפחם שמאפשרת ייצור של תחנת כוח - בהנחה שניתן להביא למכנה משותף גם את התשומות האחרות (כמו כוח אדם) למונחים של אנרגיית פחם. כדי להמנע מהבלבול בין אנרגיה שנוצרה לבין אנרגיה שהשתמשו בה כדי לייצר אנרגיה זו, יחידות אמרגיה נקראות אמקלוריות (emcalories) או אמג'אולים (emjoules). |
| | | |
− | קלוריות אנרגיה ממקורות שונים אינן זהות בתרומה שלהן לעבודה מועילה. אודום טוען כי נדרש כ 1000 קילו-קלוריות של אור שמש כדי ליצור קילו-קלוריות של חומר אורגני, כ-40,000 קילו-קלוריות של אור שמש כדי לקבל קילו-קלוריות של [[פחם]], 170,000 קילו-קלוריות סולאריות לקבלת קילו קלוריות של [[אנרגיה סולארית|חשמ]ל, ו-10 מיליון קילו קלוריות ומעלה כדי לתמוך בשרות אנושי בן קילו-קלוריות. | + | קלוריות אנרגיה ממקורות שונים אינן זהות בתרומה שלהן לעבודה מועילה. אודום טוען כי נדרש כ 1000 קילו-קלוריות של אור שמש כדי ליצור קילו-קלוריות של חומר אורגני, כ-40,000 קילו-קלוריות של אור שמש כדי לקבל קילו-קלוריות של [[פחם]], 170,000 קילו-קלוריות סולאריות לקבלת קילו קלוריות של [[אנרגיה סולארית|חשמל]], ו-10 מיליון קילו קלוריות ומעלה כדי לתמוך בשרות אנושי בן קילו-קלוריות. |
| | | |
| '''המרתיות''' היא כמות האמרגיה מצורה אחת, שיש צורך להמיר כדי לקבל יחידה אחת של אנרגיה מסוג אחר. לדוגמה, המרתיות סולארית היא כמות האמרגיה הסולארית פר יחידת אנרגיה. והיחידות שלה הן אמג'אולים סולאריים פר ג'אול. | | '''המרתיות''' היא כמות האמרגיה מצורה אחת, שיש צורך להמיר כדי לקבל יחידה אחת של אנרגיה מסוג אחר. לדוגמה, המרתיות סולארית היא כמות האמרגיה הסולארית פר יחידת אנרגיה. והיחידות שלה הן אמג'אולים סולאריים פר ג'אול. |
שורה 9: |
שורה 9: |
| ==הגדרה במילים== | | ==הגדרה במילים== |
| ניתן להגדיר אמרגיה כסך האנרגיה הזמינה מצורה אחת שקולה לסולארית, | | ניתן להגדיר אמרגיה כסך האנרגיה הזמינה מצורה אחת שקולה לסולארית, |
− | שבה השתשמו באופן ישיר או עקיף בעבודה לשם הכנת מוצר או שרות. (אודום, 1996, אודום 2000). | + | שבה השתמשו באופן ישיר או עקיף בעבודה לשם הכנת מוצר או שרות. (אודום, 1996, אודום 2000). |
| | | |
| אמרגיה מבטאת את העלות של תהליך או מוצר ביחידות שקולות לאנרגיית שמש. הרעיון הבסיסי | | אמרגיה מבטאת את העלות של תהליך או מוצר ביחידות שקולות לאנרגיית שמש. הרעיון הבסיסי |
שורה 15: |
שורה 15: |
| ניתן להשוות בין תפוחים לבין אגסים (בין דברים שונים לגמרי). (S.E.Jorgensen 2001, p. 61) | | ניתן להשוות בין תפוחים לבין אגסים (בין דברים שונים לגמרי). (S.E.Jorgensen 2001, p. 61) |
| | | |
− | ס.אי. ג'ורג'סון וס.נ. נילסן וה. מייג'ור כותבים, "חישובי אמרגיה הינם בעלי אותה מטרה כמו [[אקסרגיה]]: ללכוד את האנרגיה החבויה בארגון ובבניה של אורגינזמים חיים." (1995, ע' 103). אודום אמר שניתן להשמש ברעיון של אקסרגיה גלומה כדי להעריך מבנים (1994, ע' 266) וצ'ן הולך הלאה משם ומגדיר אקסרגיה גלומה כאמרגיה. | + | ס.אי. ג'ורג'סון וס.נ. נילסן וה. מייג'ור כותבים, "חישובי אמרגיה הינם בעלי אותה מטרה כמו [[אקסרגיה]]: ללכוד את האנרגיה החבויה בארגון ובבניה של אורגינזמים חיים." (1995, ע' 103). אודום אמר שניתן להשתמש ברעיון של אקסרגיה גלומה כדי להעריך מבנים (1994, ע' 266) וצ'ן הולך הלאה משם ומגדיר אקסרגיה גלומה כאמרגיה. |
| | | |
| אמרגיה מודדת ערך (ראו למטה) הן של מקורות אנרגיה והן של חומר בתוך מסגרת אחת משותפת. בתוך הערך האמרגטי גלומים השרותים שמספקת הסביבה שהינם חופשיים ונמצאים מחוץ לכלכלה הכספית. על ידי חשבונאות של שרותי סביבה איכותיים וחופשיים, ערכם של משאבים לא נעמד על ידי הערך הכספי שלהם או על ידי הנכונות החברתית לשלם, שהינם בדרך כלל מטעים מאוד. גישות שלא דרך אמרגיה להערכה של תהליכים אקולוגיים, תעשייתים, וכלכליים-פוליטיים-חברתיים, מעריכים בדרך כלל רק מקורות שאינם מתחדשים, כתלות ברמה בה הטכנולוגיות האנושית יכולות למצות מהם (איכוית אנרגיה בצד המשתמש). זאת ועוד, גישות שאינן-אמרגיה לא כוללות את השרותים החופשיים שמערכת מקבלת מהסביבה (לדוגמה, הפעילות הפוטוסינתטית שמסתמכת על הקרינה הסולארית, הדילול של מזהמים על ידי הרוח, וכו'), שהינם חיוניים לתהליך הייצור בדיוק כמו דלקים מחצביים לדוגמה. | | אמרגיה מודדת ערך (ראו למטה) הן של מקורות אנרגיה והן של חומר בתוך מסגרת אחת משותפת. בתוך הערך האמרגטי גלומים השרותים שמספקת הסביבה שהינם חופשיים ונמצאים מחוץ לכלכלה הכספית. על ידי חשבונאות של שרותי סביבה איכותיים וחופשיים, ערכם של משאבים לא נעמד על ידי הערך הכספי שלהם או על ידי הנכונות החברתית לשלם, שהינם בדרך כלל מטעים מאוד. גישות שלא דרך אמרגיה להערכה של תהליכים אקולוגיים, תעשייתים, וכלכליים-פוליטיים-חברתיים, מעריכים בדרך כלל רק מקורות שאינם מתחדשים, כתלות ברמה בה הטכנולוגיות האנושית יכולות למצות מהם (איכוית אנרגיה בצד המשתמש). זאת ועוד, גישות שאינן-אמרגיה לא כוללות את השרותים החופשיים שמערכת מקבלת מהסביבה (לדוגמה, הפעילות הפוטוסינתטית שמסתמכת על הקרינה הסולארית, הדילול של מזהמים על ידי הרוח, וכו'), שהינם חיוניים לתהליך הייצור בדיוק כמו דלקים מחצביים לדוגמה. |
| | | |
− | לשיטות הערכה מעטות מאוד, אם בכלל, יש פרוצדרות הערכה לעבודה אנושית, לשרותים חברתיים ולמידע, כלומר לזרמים שמעבירים כמות זעומה של אנרגיה, אבל הינם נתמכים באופן עקיף על ידי זרם עצום של משאבים, ומבצעים בקרה, חידוש ותחזוקה באיכות גבוהה. אמרגיה כוללת את כל אלו, אולי לא באופן מושלם, אבל בדרך שעוזרת לנו להבין שיש רשת עצומה של אנרגיות תומכות הדרושות כדי לתמוך בכל פעילות כלכלית ספציפית בחברות האנושיות, ועל ידי כך היא מספקת מסגרת טובה יותר לקבלת החלטות מדיניות. or Shu-Li Huang and Chia-Wen Chen (2005) | + | לשיטות הערכה מעטות מאוד, אם בכלל, יש פרוצדורות הערכה לעבודה אנושית, לשרותים חברתיים ולמידע, כלומר לזרמים שמעבירים כמות זעומה של אנרגיה, אבל הינם נתמכים באופן עקיף על ידי זרם עצום של משאבים, ומבצעים בקרה, חידוש ותחזוקה באיכות גבוהה. אמרגיה כוללת את כל אלו, אולי לא באופן מושלם, אבל בדרך שעוזרת לנו להבין שיש רשת עצומה של אנרגיות תומכות הדרושות כדי לתמוך בכל פעילות כלכלית ספציפית בחברות האנושיות, ועל ידי כך היא מספקת מסגרת טובה יותר לקבלת החלטות מדיניות. or Shu-Li Huang and Chia-Wen Chen (2005) |
| | | |
| ==הגדרה מתמטית== | | ==הגדרה מתמטית== |
שורה 26: |
שורה 26: |
| Ex = אנרגיה חופשית של גיבס + אנרגיה פוטנציאלית/גרביטציה + אנרגיה קינטית. | | Ex = אנרגיה חופשית של גיבס + אנרגיה פוטנציאלית/גרביטציה + אנרגיה קינטית. |
| | | |
− | [[אנרגיה חופשית של גיבס]] הינה האנרגיה הזמינה מבחינה כימית/ תרמודינמית. לא ניתן להמיר לעבודה באופן מלא צורות של אנרגיה כמו קרינה או אנרגיית חום, ותכולת האקסרגיה שלהם נמוכה מתכולת האנרגיה שלהם, ראו [[אנטרופיה]]. | + | [[אנרגיה חופשית של גיבס]] הינה האנרגיה הזמינה מבחינה כימית/ תרמודדנמית. לא ניתן להמיר לעבודה באופן מלא צורות של אנרגיה כמו קרינה או אנרגיית חום, ותכולת האקסרגיה שלהם נמוכה מתכולת האנרגיה שלהם, ראו [[אנטרופיה]]. |
| | | |
| ''כוח האקסרגיה'' הוא קצב שינוי האקסרגיה על פני זמן. | | ''כוח האקסרגיה'' הוא קצב שינוי האקסרגיה על פני זמן. |
שורה 54: |
שורה 54: |
| :"האמרגיה מסוג אחד הדרושה כדי לייצר יחידה אחת של אנרגיה מסוג אחר. לדוגמה. היות ונדרשים 3 אמג'אולים (cej) של פחם ו-1 cej של שרותים כדי לייצר 1 j של חשמל, ההמרתיות של חשמל היא 4 cej/j" | | :"האמרגיה מסוג אחד הדרושה כדי לייצר יחידה אחת של אנרגיה מסוג אחר. לדוגמה. היות ונדרשים 3 אמג'אולים (cej) של פחם ו-1 cej של שרותים כדי לייצר 1 j של חשמל, ההמרתיות של חשמל היא 4 cej/j" |
| | | |
− | (יש לשים לב שמדובר בהמרה של אמרגיית פחם, המרתיות סולארית של חשמל היתה נמדדת ביחדיות אחרות, ונותנת תוצאות אחרות: כ- 170,000 sej/j על פי אודום). | + | (יש לשים לב שמדובר בהמרה של אמרגיית פחם, המרתיות סולארית של חשמל היתה נמדדת ביחידות אחרות, ונותנת תוצאות אחרות: כ- 170,000 sej/j על פי אודום). |
| | | |
| ג'י. פי. גינוני הרחיב על הגדרה זו ומעיר כי, התשומה האנרגטית מסוג אחד שנדרשת כדי לקיים יחידת אנרגיה אחת מסוג אחר, משמשת כדי לכמת פוזיציה היררכית. (1997, עמ' 97). על פי סינסמן, המושג של המרתיות מכניס מימד חדש לתוך הפיזיקה (1987, עמ' 261). | | ג'י. פי. גינוני הרחיב על הגדרה זו ומעיר כי, התשומה האנרגטית מסוג אחד שנדרשת כדי לקיים יחידת אנרגיה אחת מסוג אחר, משמשת כדי לכמת פוזיציה היררכית. (1997, עמ' 97). על פי סינסמן, המושג של המרתיות מכניס מימד חדש לתוך הפיזיקה (1987, עמ' 261). |
שורה 61: |
שורה 61: |
| ניתן לראות באמרגיה כמדד "האמיתי" לעושר, היות ולפי הטענה, עיצובים מוצלחים ושורדים בהתארגנות עצמית בטבע ובכלכלה הן אלו אשר מיישמות את עקרון כוח האמרגיה המירבי (שהינו פיתוח של [[עקרון העוצמה המקסימילית]]) בכל רמה. בטווח הקצר, כך נטען, אנשים יכולים להעריך מוצרים ושרותים בדרכים אחרות, בדרך כלל על ידי מחירי שוק, אבל בטווח הארוך יותר, הם מוכרחים להתאים את הרעיונות והמעשים שלהם למקסום כוח האמרגיה. | | ניתן לראות באמרגיה כמדד "האמיתי" לעושר, היות ולפי הטענה, עיצובים מוצלחים ושורדים בהתארגנות עצמית בטבע ובכלכלה הן אלו אשר מיישמות את עקרון כוח האמרגיה המירבי (שהינו פיתוח של [[עקרון העוצמה המקסימילית]]) בכל רמה. בטווח הקצר, כך נטען, אנשים יכולים להעריך מוצרים ושרותים בדרכים אחרות, בדרך כלל על ידי מחירי שוק, אבל בטווח הארוך יותר, הם מוכרחים להתאים את הרעיונות והמעשים שלהם למקסום כוח האמרגיה. |
| | | |
− | כדי להחליט אם דבר מה תורם לכלכלה, ניתן לתאר כל דבר במונחים של יחידות אמרגיה סולארית. אז ניתן להשוות בין דברים שונים על פי התרומה שלהם לכלכלה, ובהתאם לעלות שלהם. אודום טוען שדלקים מחצביים, כתלות בריכוז ובמחיר שלהם, מספקים פי 3 עד פי 15 יותר אמרגיה ממה שהכלכלה משתמשת כדי להשיג ולהפיק אותם. לעומת זאת, שמן מפצלי שמן ולוחות פוטווולטרים, לא תורמים דבר למאזן האמרגיה הכללי. על פי הטענה, הם מספקים פחות אמרגיה לכלכלה מאשר כמות האמרגיה הנדרשת בחומרים ובשרותים כדי לתפעל אותם. ולכן הם לא יכולים לתמוך לבדם בכלכלה או להפוך לכלכליים כמקורות ראשוניים. | + | כדי להחליט אם דבר מה תורם לכלכלה, ניתן לתאר כל דבר במונחים של יחידות אמרגיה סולארית. אז ניתן להשוות בין דברים שונים על פי התרומה שלהם לכלכלה, ובהתאם לעלות שלהם. אודום טוען שדלקים מחצביים, כתלות בריכוז ובמחיר שלהם, מספקים פי 3 עד פי 15 יותר אמרגיה ממה שהכלכלה משתמשת כדי להשיג ולהפיק אותם. לעומת זאת, שמן מפצלי שמן ולוחות פוטוו-ולטרים, לא תורמים דבר למאזן האמרגיה הכללי. על פי הטענה, הם מספקים פחות אמרגיה לכלכלה מאשר כמות האמרגיה הנדרשת בחומרים ובשרותים כדי לתפעל אותם. ולכן הם לא יכולים לתמוך לבדם בכלכלה או להפוך לכלכליים כמקורות ראשוניים. |
| | | |
| אמרגיה מעריכה חילופין ברמה מקומית. ישנו אי שוויון גדול בעושר האמיתי (על פי אמרגיה) במסחר הבינלאומי. מדינות בעולם המערבי המשתמשות במוצרי גלם ממדינות העולם השלישי לוקחות הרבה יותר אמרגיה מכלכלות אלה ביחס לכוח הקניה האמרגטי של הכסף שהן משלמות בתמורה. | | אמרגיה מעריכה חילופין ברמה מקומית. ישנו אי שוויון גדול בעושר האמיתי (על פי אמרגיה) במסחר הבינלאומי. מדינות בעולם המערבי המשתמשות במוצרי גלם ממדינות העולם השלישי לוקחות הרבה יותר אמרגיה מכלכלות אלה ביחס לכוח הקניה האמרגטי של הכסף שהן משלמות בתמורה. |