שינויים

לצד החובה הכללית של תשלום ארנונה בגין החזקה בנכס, מכיר המחוקק הישראלי, כמוהו כשאר מדינות העולם, בישויות שונות, שיש לפטור אותן באופן חלקי או מלא מחיוב במסי ארנונה. בין אלה, מצויים נכסים וישויות שתכליתם העיקרית היא שירות לתועלת הציבור במגוון פעילויות – חינוך, רווחה, בריאות, תרבות, שירותי דת וכדומה. על בסיס אותו עיקרון נקבע במדינות רבות בעולם פטור מלא לנכסי מדינה. פטור זה מבוסס לא רק על מעמד המדינה כריבון, אלא גם על העובדה שהמדינה, על פי הגדרתה, מיועדת לקדם את התועלת הכללית, עובדה שכאמור עשויה להצדיק מתן פטור מארנונה.

לצד החובה הכללית של תשלום ארנונה בגין החזקה בנכס, מכיר המחוקק הישראלי, כמוהו כשאר מדינות העולם, בישויות שונות, שיש לפטור אותן באופן חלקי או מלא מחיוב במסי ארנונה. בין אלה, מצויים נכסים וישויות שתכליתם העיקרית היא שירות לתועלת הציבור במגוון פעילויות – חינוך, רווחה, בריאות, תרבות, שירותי דת וכדומה. על בסיס אותו עיקרון נקבע במדינות רבות בעולם פטור מלא לנכסי מדינה. פטור זה מבוסס לא רק על מעמד המדינה כריבון, אלא גם על העובדה שהמדינה, על פי הגדרתה, מיועדת לקדם את התועלת הכללית, עובדה שכאמור עשויה להצדיק מתן פטור מארנונה.

על פי הדין בישראל, עד שנת 1992, היתה המדינה פטורה מתשלום ארנונה, ואולם מנגד חויבה על ידי חלק מהרשויות המקומיות בתשלום אגרת אשפה. בשנת 1992 תוקנה פקודת מסי עיריה ומסי ממשלה (פטורין), 1938 (להלן

על פי הדין בישראל, עד שנת 1992, היתה המדינה פטורה מתשלום ארנונה, ואולם מנגד חויבה על ידי חלק מהרשויות המקומיות בתשלום אגרת אשפה. בשנת 1992 תוקנה פקודת מסי עירייה ומסי ממשלה (פטורין), 1938 (להלן

– פקודת הפטורין או הפקודה), ונקבע בה, בסעיף 3(א), כי על המדינה לשלם ארנונה מופחתת על נכסיה, בשיעורים

– פקודת הפטורין או הפקודה), ונקבע בה, בסעיף 3(א), כי על המדינה לשלם ארנונה מופחתת על נכסיה, בשיעורים

שונים, בהתאם לסיווג הנכס. יישומו של תיקון זה נדחה עד שנת 1995, והחל בשנה האמורה חויבה המדינה בתשלומי

שונים, בהתאם לסיווג הנכס. יישומו של תיקון זה נדחה עד שנת 1995, והחל בשנה האמורה חויבה המדינה בתשלומי