שינויים

'''זַרְחָה''' או '''פוספט''' ('''Phosphate''') הוא יון המכיל אטום [[זרחן]] אחד וארבעה אטומי חמצן: <math> \ \mathbf{PO_4^{-3}} </math>. מטענו החשמלי של היון הוא '''3-'''.

'''זַרְחָה''' או '''פוספט''' ('''Phosphate''') הוא יון המכיל אטום [[זרחן]] אחד וארבעה אטומי חמצן: <math> \ \mathbf{PO_4^{-3}} </math>. מטענו החשמלי של היון הוא '''3-'''.

זרחה הוא גם שמן של התרכובות המכילות יון זה. בשימוש יומיומי זהו בדרך-כלל פירוש המושג '''זרחה'''. בדרך-כלל מתייחס המושג למלחים של חומצה זרחתית, הנוצרים כשחומצה זו מגיבה באופן כימי עם בסיס או עם מתכת. המקור העיקרי לפופסטים המשמשים את הכלכלה האנושית הוא כרייה של פוספטים מסלעי מחצב, ולפיכך מדובר ב[[משאב מתכלה]]. השימוש העיקרי בזרחה הוא לשם יצירת [[דשן כימי]] ויש לה חשיבות גדולה לעתידה של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]].  

זרחה הוא גם שמן של התרכובות המכילות יון זה. בשימוש יומיומי זהו בדרך-כלל פירוש המושג '''זרחה'''. בדרך-כלל מתייחס המושג למלחים של חומצה זרחתית, הנוצרים כשחומצה זו מגיבה באופן כימי עם בסיס או עם מתכת. המקור העיקרי לפוספטים המשמשים את הכלכלה האנושית הוא כרייה של פוספטים מסלעי מחצב, ולפיכך מדובר ב[[משאב מתכלה]]. השימוש העיקרי בזרחה הוא לשם יצירת [[דשן כימי]] ויש לה חשיבות גדולה לעתידה של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]].  

==חשיבות הזרחן לביולוגיה ולאקולוגיה==

==חשיבות הזרחן לביולוגיה ולאקולוגיה==

המפיקות הגדולות בעולם של סלעי זרחה נכון לשנת 2011 כוללות את סין (65 מיליון טונות), ארצות הברית (26 מילוני טונות), מרוקו (26), רוסיה (10), טוניס (7.6), ירדן(6), ברזיל (5.5), מצרים (5) וישראל (3). סוריה, אוסטרליה, דרום אפריקה ואלג'יר מפיקות כל אחת 2-3 מיליוני טונות בשנה ושאר מדינות העולם ביחד מפיקות 9 מיליוני טונות בשנה. [http://www.mapsofworld.com/minerals/world-rock-phosphate-producers.html]  

המפיקות הגדולות בעולם של סלעי זרחה נכון לשנת 2011 כוללות את סין (65 מיליון טונות), ארצות הברית (26 מילוני טונות), מרוקו (26), רוסיה (10), טוניס (7.6), ירדן(6), ברזיל (5.5), מצרים (5) וישראל (3). סוריה, אוסטרליה, דרום אפריקה ואלג'יר מפיקות כל אחת 2-3 מיליוני טונות בשנה ושאר מדינות העולם ביחד מפיקות 9 מיליוני טונות בשנה. [http://www.mapsofworld.com/minerals/world-rock-phosphate-producers.html]  

חברת OCP המרוקנית שולטת ב-70% מכושר הייצור בענף. בשנת 2012 הורידה החברה את מחירי הפופסט ב-50%,[http://www.themarker.com/markets/1.2287856] וגרמה לקשיים לחברות המתחרות בה. עם זאת שנים מספר קודם לכן, ב-2008, זינק מחיר הפופסט בעולם -400 אחוז.

חברת OCP המרוקנית שולטת ב-70% מכושר הייצור בענף. בשנת 2012 הורידה החברה את מחירי הפוספט ב-50%,[http://www.themarker.com/markets/1.2287856] וגרמה לקשיים לחברות המתחרות בה. עם זאת שנים מספר קודם לכן, ב-2008, זינק מחיר הפוספט בעולם -400 אחוז.

OCP , או Office Chérifien des Phosphates, היא היצואנית הגדולה בעולם של פוספט ושל מוצרי פוספט. מדובר בחברה ממשלתית שהוקמה בשנת 1920 והיא המפיקה היחידה של פוספט ממקורו וכן בחלק שנמצא בשליטת מרוקו של הטריטיות המערביות. החברה שולטת על המכרות Khouribga, Ben Guerir וYoussoufia  שלפי הטענות מכילים 85 מיליארד טונות מטריות של מחצבי פוספט. זוהי הפירמה הגדולה ביותר במרוקו והיא מעסיקה 18 אלף עובדים. נכון לשנת 2010 הייצוא של החברה שעומד על סכום של כ-4.5 מיליארד דולר, מהווה רבע מהייצוא של מרוקו וכ-3.5% מהתמ"ג שלה.[http://en.wikipedia.org/wiki/Office_Ch%C3%A9rifien_des_Phosphates]

OCP , או Office Chérifien des Phosphates, היא היצואנית הגדולה בעולם של פוספט ושל מוצרי פוספט. מדובר בחברה ממשלתית שהוקמה בשנת 1920 והיא המפיקה היחידה של פוספט ממקורו וכן בחלק שנמצא בשליטת מרוקו של הטריטיות המערביות. החברה שולטת על המכרות Khouribga, Ben Guerir וYoussoufia  שלפי הטענות מכילים 85 מיליארד טונות מטריות של מחצבי פוספט. זוהי הפירמה הגדולה ביותר במרוקו והיא מעסיקה 18 אלף עובדים. נכון לשנת 2010 הייצוא של החברה שעומד על סכום של כ-4.5 מיליארד דולר, מהווה רבע מהייצוא של מרוקו וכ-3.5% מהתמ"ג שלה.[http://en.wikipedia.org/wiki/Office_Ch%C3%A9rifien_des_Phosphates]

[[קובץ:US Phosphate Rock Production.PNG|ממוזער|300px|הפקת סלעי זרחה בארצות הברית בטונות. שיא התפוקה התרחש בשנת 1980, עם כריית 54 מיליוני טונות של סלעים.]]

[[קובץ:US Phosphate Rock Production.PNG|ממוזער|300px|הפקת סלעי זרחה בארצות הברית בטונות. שיא התפוקה התרחש בשנת 1980, עם כריית 54 מיליוני טונות של סלעים.]]

במהלך המאה ה-20 הפיקה ארצות הברית כמות כוללת של - 1.9 מיליארד טונות של סלעי זרחה, במשך תקופה זו היא הפיקה 30-50% מסך סלעי הזרחה בעולם. ארצות הברית הגיעה לשיא הפקת זרחן בשנת 1980 שבה נכרו במדינה 54 מיליון טונות של סלעי זרחה, ונכון לשנת 2012 היא הפיקה על 30 מיליוני טונות סלעי פוספט לשנה, כמות נמוכה מזו שנכרתה בשנת 1966. [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx] בנוסף ארצות הברית שהיתה אחת היצואניות הגדולות של סלעי זרחה בעולם, וייצא בשנת 14 מיליוני טונות בשנת 1980, הקטינה את ייצוא הסלעים. בשנת 2000 ייצאה ארצות הברית רק 0.3 מיליוני טונות, והחל משנת 2004 הפסיקה לחלוטין את ייצוא סלעי הזרחה מתחומה. זאת למרות שעל פי רישומי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, למדינה זו עוד עתודות גדולות של סלעי פופסט.  

במהלך המאה ה-20 הפיקה ארצות הברית כמות כוללת של - 1.9 מיליארד טונות של סלעי זרחה, במשך תקופה זו היא הפיקה 30-50% מסך סלעי הזרחה בעולם. ארצות הברית הגיעה לשיא הפקת זרחן בשנת 1980 שבה נכרו במדינה 54 מיליון טונות של סלעי זרחה, ונכון לשנת 2012 היא הפיקה על 30 מיליוני טונות סלעי פוספט לשנה, כמות נמוכה מזו שנכרתה בשנת 1966. [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx] בנוסף ארצות הברית שהיתה אחת היצואניות הגדולות של סלעי זרחה בעולם, וייצא בשנת 14 מיליוני טונות בשנת 1980, הקטינה את ייצוא הסלעים. בשנת 2000 ייצאה ארצות הברית רק 0.3 מיליוני טונות, והחל משנת 2004 הפסיקה לחלוטין את ייצוא סלעי הזרחה מתחומה. זאת למרות שעל פי רישומי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, למדינה זו עוד עתודות גדולות של סלעי פוספט.  

[[קובץ:Us phosphate rock export.PNG|ממוזער|300px|ייצוא ויבוא של סלעי זרחה מארצות הברית בטונות. שיא הייצוא התרחש בשנת 1979, עם ייצוא של 14 מיליוני טונות של סלעים.]] במקביל הגדילה ארצות הברית את ייבוא סלעי הפוספט, נכון לשנת 2012 הוא הגיע ל-3 מיליוני טונות, שהם כ-10% מסך ההפקה המקומית.[http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx]

[[קובץ:Us phosphate rock export.PNG|ממוזער|300px|ייצוא ויבוא של סלעי זרחה מארצות הברית בטונות. שיא הייצוא התרחש בשנת 1979, עם ייצוא של 14 מיליוני טונות של סלעים.]] במקביל הגדילה ארצות הברית את ייבוא סלעי הפוספט, נכון לשנת 2012 הוא הגיע ל-3 מיליוני טונות, שהם כ-10% מסך ההפקה המקומית.[http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx]