שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''משק האנרגיה בישראל''' הוא תאור של נושא ה[[אנרגיה]] ב[[ישראל]] כולל יבוא, זיקוק, שיווק וצריכה של מקורות אנרגיה בישראל. רוב האנרגיה שבה ישראל משתמשת מגיע מ[[דלקים מחצביים]] כלומר [[משאבים מתכלים|ממקורות לא מתחדשים]], כמו [[פחם]], [[נפט גולמי]], [[תוצרי נפט]] ו[[גז טבעי]]. אחוז זעיר ממנה מקורו ב[[אנרגיה מתחדשת]].  
 
'''משק האנרגיה בישראל''' הוא תאור של נושא ה[[אנרגיה]] ב[[ישראל]] כולל יבוא, זיקוק, שיווק וצריכה של מקורות אנרגיה בישראל. רוב האנרגיה שבה ישראל משתמשת מגיע מ[[דלקים מחצביים]] כלומר [[משאבים מתכלים|ממקורות לא מתחדשים]], כמו [[פחם]], [[נפט גולמי]], [[תוצרי נפט]] ו[[גז טבעי]]. אחוז זעיר ממנה מקורו ב[[אנרגיה מתחדשת]].  
   −
סך היבוא וההפקה המקומית של אנרגיה עמדו בשנת 2006 על כ- 25.06 מליוני [[שווה ערך טונה נפט]], שהם כ-1.04×10<sup>18</sup> ג'אול. כמות ראשונית זו מועברת לרשות הפלסטינית (13%), משמשת להפקת תוצרי דלק (43%) (לתחבורה ולתעשייה), לשם להפקת חשמל (40%) ולחימום מים (3%).  
+
סך היבוא וההפקה המקומית של אנרגיה עמדו בשנת 2006 על כ-25.06 מיליוני [[שווה ערך טונה נפט]], שהם כ-1.04×10<sup>18</sup> ג'אול. כמות ראשונית זו מועברת לרשות הפלסטינית (13%), משמשת להפקת תוצרי דלק (43%) (לתחבורה ולתעשייה), לשם להפקת חשמל (40%) ולחימום מים (3%).  
    
יש לשים לב שאין מדובר ב[[טביעת רגל אנרגטית|טביעת הרגל האנרגטית]] של ישראל, כלומר בסך כל ה[[אנרגיה|אנרגיה]] ש[[אוכלוסיית ישראל|אזרחי ישראל]] צורכים בשנה. אלא רק את היבוא הישיר של אנרגיה. דבר זה לא כולל את [[אנרגיה גלומה|אנרגיה שהושקעה]] בהפקת חומרי גלם, ייצור ותובלה של  מוצרים ושירותים מיובאים (כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, ריהוט וכו') שאזרחי המדינה צרכו בשנה. כדי לחשב את [[טביעת הרגל האנרגטית]] הכוללת יש צורך להוסיף יבוא זה, ומצד שני להוריד את כמות האנרגיה שצרכו תעשיות על מוצרים ושירותים שיועדו ל[[ייצוא]].  
 
יש לשים לב שאין מדובר ב[[טביעת רגל אנרגטית|טביעת הרגל האנרגטית]] של ישראל, כלומר בסך כל ה[[אנרגיה|אנרגיה]] ש[[אוכלוסיית ישראל|אזרחי ישראל]] צורכים בשנה. אלא רק את היבוא הישיר של אנרגיה. דבר זה לא כולל את [[אנרגיה גלומה|אנרגיה שהושקעה]] בהפקת חומרי גלם, ייצור ותובלה של  מוצרים ושירותים מיובאים (כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, ריהוט וכו') שאזרחי המדינה צרכו בשנה. כדי לחשב את [[טביעת הרגל האנרגטית]] הכוללת יש צורך להוסיף יבוא זה, ומצד שני להוריד את כמות האנרגיה שצרכו תעשיות על מוצרים ושירותים שיועדו ל[[ייצוא]].  
שורה 121: שורה 121:     
===חלוקת צריכת האנרגיה לפי ענפי כלכלה===
 
===חלוקת צריכת האנרגיה לפי ענפי כלכלה===
נכון לשנת 2003, צריכת האנרגיה הכללית השנתית עמדה על 1,467,986 שווה ערך טונה נפט (שעט"ן). מתוך כלל הענפים יש כמה ענפים בעלי צריכת אנרגיה גבוהה, במיוחד תעשיית הכימיכלים שצורכת כ-שליש מהדלק הנצרך בישראל, הרבה מעל צריכת הדלק הביתית. הנתונים בשעט"ן בשנה (וכנראה לא כוללים צריכה של פחם לחשמל): [http://www.cbs.gov.il/www/enr_statistics/tab_energy2.pdf]
+
נכון לשנת 2003, צריכת האנרגיה הכללית השנתית עמדה על 1,467,986 שווה ערך טונה נפט (שעט"ן). מתוך כלל הענפים יש כמה ענפים בעלי צריכת אנרגיה גבוהה, במיוחד תעשיית הכימיקלים שצורכת כשליש מהדלק הנצרך בישראל, הרבה מעל צריכת הדלק הביתית. הנתונים בשעט"ן בשנה (וכנראה לא כוללים צריכה של פחם לחשמל): [http://www.cbs.gov.il/www/enr_statistics/tab_energy2.pdf]
    
* תעשיית כימיקלים ומוצרים כימיים-  519,188  (בעיקר מזוט ונפטא).   
 
* תעשיית כימיקלים ומוצרים כימיים-  519,188  (בעיקר מזוט ונפטא).   
 
* כריה וחציבה - 362,117 (בעיקר מזוט).
 
* כריה וחציבה - 362,117 (בעיקר מזוט).
 
* משקי הבית - 157,987  (בעיקר קרוסין, כלומר דלק מכוניות וסולר הסקה)
 
* משקי הבית - 157,987  (בעיקר קרוסין, כלומר דלק מכוניות וסולר הסקה)
* זיקוק נפט ומוצריו ודלק גרעיני- 76,226 .
+
* זיקוק נפט ומוצריו ודלק גרעיני- 76,226.
 
* תעשיית מוצרי מזון, משקאות וטבק - 64,173 .  
 
* תעשיית מוצרי מזון, משקאות וטבק - 64,173 .  
 
* תעשיית נייר ומוצריו - 62,469   
 
* תעשיית נייר ומוצריו - 62,469   
שורה 149: שורה 149:  
חלק ניכר מ[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] נגרם בגלל שריפה של [[פחם]] [[גז טבעי]] ו[[סולר]] בתחנות כוח ובתעשייה וכן מ[[זיהום אוויר מתחבורה]] שנובע מ[[תחבורה בישראל]]. [[בתי זיקוק לנפט]] המפיקים תוצרי נפט מנפט מיובא, תורמים חלק מהותי מ[[זיהום האוויר בחיפה]]. תוצרי נפט ([[סולר]] ומזוט) נשרפים במפעלי תעשייה שונים, ו[[בנזין]] שנשרף במכוניות תורם במידה רבה ל[[זיהום האוויר בישראל]] שהוא בין הגרועים שיש בעולם המערבי.  
 
חלק ניכר מ[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] נגרם בגלל שריפה של [[פחם]] [[גז טבעי]] ו[[סולר]] בתחנות כוח ובתעשייה וכן מ[[זיהום אוויר מתחבורה]] שנובע מ[[תחבורה בישראל]]. [[בתי זיקוק לנפט]] המפיקים תוצרי נפט מנפט מיובא, תורמים חלק מהותי מ[[זיהום האוויר בחיפה]]. תוצרי נפט ([[סולר]] ומזוט) נשרפים במפעלי תעשייה שונים, ו[[בנזין]] שנשרף במכוניות תורם במידה רבה ל[[זיהום האוויר בישראל]] שהוא בין הגרועים שיש בעולם המערבי.  
   −
זיהום זה חמור במיוחד במרכזי הערים, בהקשרים של [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי]], [[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]. תחנות הכוח בישראל עבדו בעבר על מזוט וסולר ולאחר מכן עברו ל[[פחם]] כיום חלק מתחנות עוברות לייצור ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], והזיהום מהן יורד. חלק מתהתחנות ישארו לעבוד על פחם כדי לשמור על יתירות בדלקים ולא להתסמך על מקור אנרגיה בודד. שריפה של פחם מתחנות הכוח תורמת כמות גדולה של [[תחמוצות חנקן]], [[תחמוצות גופרית]] וכן פולטת [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי]] ו[[כספית]].  
+
זיהום זה חמור במיוחד במרכזי הערים, בהקשרים של [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי]], [[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]. תחנות הכוח בישראל עבדו בעבר על מזוט וסולר ולאחר מכן עברו ל[[פחם]] כיום חלק מתחנות עוברות לייצור ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], והזיהום מהן יורד. חלק מתהתחנות ישארו לעבוד על פחם כדי לשמור על יתירות בדלקים ולא להסתמך על מקור אנרגיה בודד. שריפה של פחם מתחנות הכוח תורמת כמות גדולה של [[תחמוצות חנקן]], [[תחמוצות גופרית]] וכן פולטת [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי]] ו[[כספית]].  
    
בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט שחיפה, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי [[זיהום קרקע|הקרקע במקום מזוהמת]] לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref> בנוסף לכך התקיימו מקרים רבים של [[זיהום מים בישראל|זיהומי מים]] נקודתיים, עקב דליפות נפט בתחנות תדלוק מקומיות ומיכלי נפט ברחבי הארץ.
 
בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט שחיפה, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי [[זיהום קרקע|הקרקע במקום מזוהמת]] לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref> בנוסף לכך התקיימו מקרים רבים של [[זיהום מים בישראל|זיהומי מים]] נקודתיים, עקב דליפות נפט בתחנות תדלוק מקומיות ומיכלי נפט ברחבי הארץ.
שורה 183: שורה 183:  
| תחנת כח טורבינות גז -איתן||0||0||0||0||0||0
 
| תחנת כח טורבינות גז -איתן||0||0||0||0||0||0
 
|-
 
|-
| טרובינת גז עטרות||0||0||0||0||0||6,963
+
| טורבינת גז עטרות||0||0||0||0||0||6,963
 
|-
 
|-
 
| הר טוב||0||0||0||0||0||0
 
| הר טוב||0||0||0||0||0||0
שורה 208: שורה 208:  
|}
 
|}
   −
ניתן לראות כי רוב הפליטות של מזהמי אוויר נובעות מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות - אורות רבין בחדרה וגוטנבגרג באשקלון. פליטת פחמן דו חמצני הגיע ל-39 מיליוני טונות בשנה, פליטת [[תחמוצות חנקן]] ל 90 אלף טונות בשנה, ותחמוצות גופרית הגיע ל-84 אלף טונות בשנה.  
+
ניתן לראות כי רוב הפליטות של מזהמי אוויר נובעות מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות - אורות רבין בחדרה וגוטנברג באשקלון. פליטת פחמן דו חמצני הגיע ל-39 מיליוני טונות בשנה, פליטת [[תחמוצות חנקן]] ל 90 אלף טונות בשנה, ותחמוצות גופרית הגיע ל-84 אלף טונות בשנה.  
    
על פי לוחות משרד הגנת הסביבה להערכת גודל ההשפעה החיצונית של פליטות זיהום אוויר(לשנת 2014), והדיווחים של תחנות הכוח למפל"ס (לשנת 2013), עלות זיהום האוויר מייצור חשמל בשנת 2013 הגיע ל-9.5 מיליארד ש"ח. מתוך סכום זה מעל 5 מיליארד נבעו מנזקים בריאותיים - בעיקר מ[[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] ועוד כ -4 מיליארד ש"ח השפעות חיצוניות של פליטת [[פחמן דו חמצני]]. רוב ההשפעה נובעת מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות.  
 
על פי לוחות משרד הגנת הסביבה להערכת גודל ההשפעה החיצונית של פליטות זיהום אוויר(לשנת 2014), והדיווחים של תחנות הכוח למפל"ס (לשנת 2013), עלות זיהום האוויר מייצור חשמל בשנת 2013 הגיע ל-9.5 מיליארד ש"ח. מתוך סכום זה מעל 5 מיליארד נבעו מנזקים בריאותיים - בעיקר מ[[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] ועוד כ -4 מיליארד ש"ח השפעות חיצוניות של פליטת [[פחמן דו חמצני]]. רוב ההשפעה נובעת מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות.  
שורה 281: שורה 281:  
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{אנרגיה}}
 
{{אנרגיה}}
{{תבנית:ישראל}}
+
{{ישראל}}
 
[[קטגוריה:ישראל]]
 
[[קטגוריה:ישראל]]
 
[[קטגוריה:ישראל: אנרגיה|*]]
 
[[קטגוריה:ישראל: אנרגיה|*]]
 
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]
 
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]
 
[[קטגוריה:מתכות כבדות]]
 
[[קטגוריה:מתכות כבדות]]

תפריט ניווט