שינויים

יצירת יער המאכל ותחזוקתו מתרחשת על ידי תהליך של [[סוקסציה]] מלאכותית ומהירה, שימוש אינטנסיבי ב[[דשנים טבעיים]] כמו [[קטניות קושרות חנקן]], [[פיטריות מיקוריטיות]], [[קומפוסט]], [[הומוס]], ועוד.

יצירת יער המאכל ותחזוקתו מתרחשת על ידי תהליך של [[סוקסציה]] מלאכותית ומהירה, שימוש אינטנסיבי ב[[דשנים טבעיים]] כמו [[קטניות קושרות חנקן]], [[פיטריות מיקוריטיות]], [[קומפוסט]], [[הומוס]], ועוד.

ביער המאכל טיפוסי ישנם 8 [[קומות אקולוגיות]], [[גילדות מינים]], חברויות, ו[[נישה|נישות]] המסתעפות עד לצמרת היער. החלק המסובך ביותר בתכנון היער הינו מציאת השילוב האופטימלי בין מיני הצומח השונים, השתלבותם בנוף וזאת תוך כדי מיקסום הפרודקטיביות. ניתן לחלק את היער לתשע שכבות או קומות אקולוגיות כדקלמן -עצים גדולים מאד שיהווה את צמרת היער, עצים גדולים, בינונים, שיחים, צימחי כיסוי, פקעות ושורשים, מטפסים, מסתעפים,צמחי מים ועוד.

ביער המאכל טיפוסי ישנם 8 [[קומות אקולוגיות]], [[גילדות מינים]], חברויות, ו[[נישה|נישות]] המסתעפות עד לצמרת היער. החלק המסובך ביותר בתכנון היער הינו מציאת השילוב האופטימלי בין מיני הצומח השונים, השתלבותם בנוף וזאת תוך כדי מיקסום הפרודקטיביות. ניתן לחלק את היער לתשע שכבות או קומות אקולוגיות כדקלמן -עצים גדולים מאד שיהווה את צמרת היער, עצים גדולים, בינוניים, שיחים, צימחי כיסוי, פקעות ושורשים, מטפסים, מסתעפים,צמחי מים ועוד.

תכנון והקמת היער הינם נגזרת של המטרות שלשמו הוקם, בחלקות חקלאיות יושם דגש על פרודקטיביות מירבית ומיקסום רווחים ללא פגיעה באיזון האקולוגי, בשטחים פתוחים ינתן אולי יתרון לצמחים מקומים.

תכנון והקמת היער הינם נגזרת של המטרות שלשמו הוקם, בחלקות חקלאיות יושם דגש על פרודקטיביות מירבית ומיקסום רווחים ללא פגיעה באיזון האקולוגי, בשטחים פתוחים ינתן אולי יתרון לצמחים מקומיים.

==יערות מאכל בטיקופיה==

==יערות מאכל בטיקופיה==

==יערנות חקלאית בישראל==

==יערנות חקלאית בישראל==

בישראל קיימות מגבלות של מים שמכתיבות סוגי מיני העצים שניתן לגדל. שלושה סוגי עצי מאכל המסוגים לספק מזון בכמות גדולה יחסית בתנאים המקומיים הם אלון, חרוב וינבוט (עץ המסקיט -prosopis spp.). מאה גרם של קמח מפירות עצים אלה מספק בהתאמה 500, 220 ו365 קלוריות.[http://www.bayadaim.org.il/2012/09/%D7%9C%D7%97%D7%9D-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90-%D7%9E%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8/#comment-5509] כך שכ-1 קילו קמח יכולה לספק לבדה כמות יומית של קלוריות לאדם, וכ-330 קילו יכולים לספק כמות קמח שמספק קלוריות לאדם למשך שנה, כמות דומה באיכותה לכמות הקלוריות המסופקת על ידי ה[[דגנים]] העיקריים - [[אורז]], [[תירס]] ו[[חיטה]].

בישראל קיימות מגבלות של מים שמכתיבות סוגי מיני העצים שניתן לגדל. שלושה סוגי עצי מאכל המסוגלים לספק מזון בכמות גדולה יחסית בתנאים המקומיים הם אלון, חרוב וינבוט (עץ המסקיט -prosopis spp.). מאה גרם של קמח מפירות עצים אלה מספק בהתאמה 500, 220 ו365 קלוריות.[http://www.bayadaim.org.il/2012/09/%D7%9C%D7%97%D7%9D-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90-%D7%9E%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8/#comment-5509] כך שכ-1 קילו קמח יכולה לספק לבדה כמות יומית של קלוריות לאדם, וכ-330 קילו יכולים לספק כמות קמח שמספק קלוריות לאדם למשך שנה, כמות דומה באיכותה לכמות הקלוריות המסופקת על ידי ה[[דגנים]] העיקריים - [[אורז]], [[תירס]] ו[[חיטה]].

==ראו גם==

==ראו גם==