שינויים

ביולי 2007 פרסמה BDI את מדד הריכוזיות לשנת 2006, ולפיו 19 משפחות שולטות כ-34% (248 מיליארד שקל) מסך הכנסותיהן של 500 החברות המובילות בישראל, שהכנסותיהן מוערכות בכ-772 מיליארד ש"ח. סך הכנסות המשפחות שווה בגודלו לכ-88% מהתקציב הממשלה וכ-54% מתמ"ג הסקטור העסקי ב-2006. לעומת הרשימה הקודמת, הצטרפו 2 משפחות - עזריאלי ואלוביץ, ומשפחת ורטהיימר יצאה ממנה (בעקבות מכירת ישקר לוורן באפט). גם בתוך הרשימה, המשפחות העשירות יותר הגדילו את כוחן בהשוואה למשפחות הפחות עשירות. חלקה של משפחת דנקנר שעומדת בראש הרשימה בעוגת ההכנסות היחסית בין מרכיבי הרשימה עומדת בראשה, עלתה מ-16.3% ל 18.7%.

ביולי 2007 פרסמה BDI את מדד הריכוזיות לשנת 2006, ולפיו 19 משפחות שולטות כ-34% (248 מיליארד שקל) מסך הכנסותיהן של 500 החברות המובילות בישראל, שהכנסותיהן מוערכות בכ-772 מיליארד ש"ח. סך הכנסות המשפחות שווה בגודלו לכ-88% מהתקציב הממשלה וכ-54% מתמ"ג הסקטור העסקי ב-2006. לעומת הרשימה הקודמת, הצטרפו 2 משפחות - עזריאלי ואלוביץ, ומשפחת ורטהיימר יצאה ממנה (בעקבות מכירת ישקר לוורן באפט). גם בתוך הרשימה, המשפחות העשירות יותר הגדילו את כוחן בהשוואה למשפחות הפחות עשירות. חלקה של משפחת דנקנר שעומדת בראש הרשימה בעוגת ההכנסות היחסית בין מרכיבי הרשימה עומדת בראשה, עלתה מ-16.3% ל 18.7%.

ביולי 2008 פרסם מגזין דה מארקר, תחת הכותרת '''[http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080703_13463 מפת השליטים: כך שולטת קואליציית ההון בפוליטקיאים ברגולטורים ובעיתונאים]''' את פרטיהם של 14 האנשים שלפי העיתון הם בעלי ההשפעה על השלטונות הבנקים והעיתונות בישראל.  העיתון מפרט את הדרכים בהם מפעילים בעלי הון אלה לחצים ומציעים פרסים עתידיים לבנקאים, פוליטקאים, פקידים, רגולטורים ועיתונאים ועיתונאים.  

ביולי 2008 פרסם מגזין דה מארקר, תחת הכותרת '''[http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080703_13463 מפת השליטים: כך שולטת קואליציית ההון בפוליטקיאים ברגולטורים ובעיתונאים]''' את פרטיהם של 14 האנשים שלפי העיתון הם בעלי ההשפעה על השלטונות הבנקים והעיתונות בישראל.  העיתון מפרט את הדרכים בהם מפעילים בעלי הון אלה לחצים ומציעים פרסים עתידיים לבנקאים, פוליטיקאים, פקידים, רגולטורים ועיתונאים ועיתונאים.  

הרשימה כוללת את (לפי סדר יורד, שהיה נכון לזמנו): [[נוחי דנקנר]], [[נוני מוזס]], [[שלדון אדלסון]], [[יצחק תשובה]], [[צדיק בינו]], [[חיים סבן]], [[מוזי ורטהיים]], [[אליעזר פישמן]], [[יוסי מימן]], [[דודי ויסמן]], [[שרי אריסון]], [[לב לבייב]], [[סמי עופר]], [[ארקדי גאידמק]], ומכילה פירוט והסבר על הסיבות לכך שאישים אלה נחשבים בעלי השפעה.  

הרשימה כוללת את (לפי סדר יורד, שהיה נכון לזמנו): [[נוחי דנקנר]], [[נוני מוזס]], [[שלדון אדלסון]], [[יצחק תשובה]], [[צדיק בינו]], [[חיים סבן]], [[מוזי ורטהיים]], [[אליעזר פישמן]], [[יוסי מימן]], [[דודי ויסמן]], [[שרי אריסון]], [[לב לבייב]], [[סמי עופר]], [[ארקדי גאידמק]], ומכילה פירוט והסבר על הסיבות לכך שאישים אלה נחשבים בעלי השפעה.  

===השפעות דרך התקשורת===

===השפעות דרך התקשורת===

* שימוש בתקציבי הפרסום הגדולים של החברות שבשליטתם כדי "לחנך" את כלי התקשורת הניזונים מתקציבים אלה. חלק משמעותי מתקציב כלי התקשורת הוא הכנסות ממודעות פרסומת, ועל ידי רמיזות קלות יכולים בעלי העיתון או העורכים להבין איזה כתבות אסור להם לפרסם, ובאיזה טון כדאי לנקוט. הדבר יכול להתייחס למדיניות כלכלית, למידע על עסקים מסויימים או לגבי פוליטיקאים שהם "בעלי ברית" או "אתרוגים".   

* שימוש בתקציבי הפרסום הגדולים של החברות שבשליטתם כדי "לחנך" את כלי התקשורת הניזונים מתקציבים אלה. חלק משמעותי מתקציב כלי התקשורת הוא הכנסות ממודעות פרסומת, ועל ידי רמיזות קלות יכולים בעלי העיתון או העורכים להבין איזה כתבות אסור להם לפרסם, ובאיזה טון כדאי לנקוט. הדבר יכול להתייחס למדיניות כלכלית, למידע על עסקים מסויימים או לגבי פוליטיקאים שהם "בעלי ברית" או "אתרוגים".   

* רכישת אחזקות בכלי תקשורת או שליטה ישירה בחברות תקשורת. כמו כן מפעילים בעלי ההון לחצים על פוליטקאים ופקידים ברשויות הפיקוח על התקשורת לשם מינוי אנשים שנוחים להם.   

* רכישת אחזקות בכלי תקשורת או שליטה ישירה בחברות תקשורת. כמו כן מפעילים בעלי ההון לחצים על פוליטיקאים ופקידים ברשויות הפיקוח על התקשורת לשם מינוי אנשים שנוחים להם.   

* הכנת תכנים לעיתונות - העיתונים ניזונים במידה רבה ובאופן גובר והולך על ידי קומינקטים של משרדי יחסי ציבור של החברות ושל משרדי ממשלה, והכתבים הצעירים מגוייסים לאחר מספר שנים בעיתונות למשרדי יחסי הציבור האלה, כשהם עובדים עם עמיתיהם לשעבר. לכתבים בעיתונות יש אינטרס לשתף פעולה עם משרדים אלה ולעבוד בעתיד בהם או לעיתים נדירות בעסקים עצמם עליהם הם מדווחים.  

* הכנת תכנים לעיתונות - העיתונים ניזונים במידה רבה ובאופן גובר והולך על ידי קומינקטים של משרדי יחסי ציבור של החברות ושל משרדי ממשלה, והכתבים הצעירים מגוייסים לאחר מספר שנים בעיתונות למשרדי יחסי הציבור האלה, כשהם עובדים עם עמיתיהם לשעבר. לכתבים בעיתונות יש אינטרס לשתף פעולה עם משרדים אלה ולעבוד בעתיד בהם או לעיתים נדירות בעסקים עצמם עליהם הם מדווחים.  

* מנגנון נוסף הוא גיוס של אנשי תקשורת בכירים להובלת קמפיינים פרסומאים עבור חברות גדולות (כמו לדוגמה יאיר לפיד עבור בנק הפועלים), דבר זה מהווה תמריץ עבור העיתונאים שלא לפגוע בחברות אלה.

* מנגנון נוסף הוא גיוס של אנשי תקשורת בכירים להובלת קמפיינים פרסומאים עבור חברות גדולות (כמו לדוגמה יאיר לפיד עבור בנק הפועלים), דבר זה מהווה תמריץ עבור העיתונאים שלא לפגוע בחברות אלה.