| כמה חוקרים, גם מתוך האסכולה הנאו קלאסית, טענו בתוקף כי יש להבין כיצד היחסים החברתיים משפיעים על חלוקת משאבים. אלו כללו את Leibenstein, 1950, ארוו 1971, ו-Pollack, 1975. הם זכו להתעלמות עד תחילת שנות ה-90, עם גוף חדש של עבודות, להבנה ומילדו של הקשר חברתי של החלטות כלכליות, הקרוי בדרך כלל "כלכלה חברתית חדשה" או "כלכלת אינרטאקציה חברתית" (Durlauf and Young, 2001) (social interaction economics). | | כמה חוקרים, גם מתוך האסכולה הנאו קלאסית, טענו בתוקף כי יש להבין כיצד היחסים החברתיים משפיעים על חלוקת משאבים. אלו כללו את Leibenstein, 1950, ארוו 1971, ו-Pollack, 1975. הם זכו להתעלמות עד תחילת שנות ה-90, עם גוף חדש של עבודות, להבנה ומילדו של הקשר חברתי של החלטות כלכליות, הקרוי בדרך כלל "כלכלה חברתית חדשה" או "כלכלת אינרטאקציה חברתית" (Durlauf and Young, 2001) (social interaction economics). |
| * נורמות חברתיות, תהליכים תרבותיים ומוסדות כלכליים משפיעים על מוטיבציה, ערכים וטעמים, ולכן גורמים לכך ש[[העדפות אנדוגניות|העדפות הן דבר אנודגני]] (פנימי למודל) ([[סמואל בולס]] 1998). | | * נורמות חברתיות, תהליכים תרבותיים ומוסדות כלכליים משפיעים על מוטיבציה, ערכים וטעמים, ולכן גורמים לכך ש[[העדפות אנדוגניות|העדפות הן דבר אנודגני]] (פנימי למודל) ([[סמואל בולס]] 1998). |
| * גם אם מניחים כי העדפות הן אקסוגניות, בעולם הכלכלי האמיתי אפש לראות פעמים רבות איים של [[מידע א-סימטרי]], דבר זה מצביע על כך שסוכנים כלכליים חולקים בצורה חופשית ערכים, נורמות ומכנגנונים אכיפה חברתית עדי להקטין אי וודאות ולעודד תאום (Denzau and North, 1994) | | * גם אם מניחים כי העדפות הן אקסוגניות, בעולם הכלכלי האמיתי אפש לראות פעמים רבות איים של [[מידע א-סימטרי]], דבר זה מצביע על כך שסוכנים כלכליים חולקים בצורה חופשית ערכים, נורמות ומכנגנונים אכיפה חברתית עדי להקטין אי וודאות ולעודד תאום (Denzau and North, 1994) |