שינויים

## שגם במצב זה הרווחה נפגעת, ולכן מדינה היא דבר "רע".  

## שגם במצב זה הרווחה נפגעת, ולכן מדינה היא דבר "רע".  

## להתעלם מהבעיות שיוצגו בהמשך.  

## להתעלם מהבעיות שיוצגו בהמשך.  

# הנחה אחרת היא שגם אם שוטרים, פקידים, ושופטים הם אנוכיים, אפשר להטיל עליהם מנגוני פיקוח שיאפשרו "מלחמה בשחיתות" (מכאן אחד הפטישים של השחיתות כאויב היחידי של הטוב בז'רגון הפוליטי הנוכחי). אלא שאדבר זה עונה גרייף - ומי ישמור על השוטר של השוטר? היינו בעולם אנוכי לגמרי, נטול מוסדות ונורמות גם המפקחים כנגד השחיתות היו מושחתים בעצמם, ולכן ניתנים לשיחוד ולכן גם מנגנון הפיקוח לא היה עובד והיינו מגיעים בסוף לאותה תוצאה - שהשוטרים אינם פועלים באופן "אידאלי".  

# הנחה אחרת היא שגם אם שוטרים, פקידים, ושופטים הם אנוכיים, אפשר להטיל עליהם מנגנוני פיקוח שיאפשרו "מלחמה בשחיתות" (מכאן אחד הפטישים של השחיתות כאויב היחידי של הטוב בז'רגון הפוליטי הנוכחי). אלא שאדבר זה עונה גרייף - ומי ישמור על השוטר של השוטר? היינו בעולם אנוכי לגמרי, נטול מוסדות ונורמות גם המפקחים כנגד השחיתות היו מושחתים בעצמם, ולכן ניתנים לשיחוד ולכן גם מנגנון הפיקוח לא היה עובד והיינו מגיעים בסוף לאותה תוצאה - שהשוטרים אינם פועלים באופן "אידאלי".  

מכאן, שניתן להניח שבאופן כללי, "שוטרים", או כל מי שאמור לאכוף את "כללי המשחק" בזירה הכלכלית- פוליטית, אינם פועלים באופן "אידאלי": מחוקקים, הממשלה, שופטים, פקידים, שוטרים, בנקים, גופי השקעה ועסקים לא יאכפו מדיניות אחידה של "צדק", "מחירים", "זכויות",", "ריבית", "שקיפות" (מידע מלא) או  של "זכויות קניין". אלא באופן כללי ינטו לשפר את ה"שרות" שהם מספקים לבעלי העוצמה הפוליטית הגדולה יותר (במדינה קפיטליסטית, הכוונה בד"כ להון רב יותר). תפישה זו מתיישבת עם הראייה ה[[כלכלה מוסדית|מוסדית]] הרואה ביחסי הכוח הפוליטיים את המהות של מערכת החליפין הכלכלית.

מכאן, שניתן להניח שבאופן כללי, "שוטרים", או כל מי שאמור לאכוף את "כללי המשחק" בזירה הכלכלית- פוליטית, אינם פועלים באופן "אידאלי": מחוקקים, הממשלה, שופטים, פקידים, שוטרים, בנקים, גופי השקעה ועסקים לא יאכפו מדיניות אחידה של "צדק", "מחירים", "זכויות",", "ריבית", "שקיפות" (מידע מלא) או  של "זכויות קניין". אלא באופן כללי ינטו לשפר את ה"שרות" שהם מספקים לבעלי העוצמה הפוליטית הגדולה יותר (במדינה קפיטליסטית, הכוונה בד"כ להון רב יותר). תפישה זו מתיישבת עם הראייה ה[[כלכלה מוסדית|מוסדית]] הרואה ביחסי הכוח הפוליטיים את המהות של מערכת החליפין הכלכלית.