שינויים

יש ויכוחים רבים הנוגעים ל[[מערכת החינוך בישראל]]. למרות זאת, אין לציבור בדרך כלל נגישות לעובדות היבשות בנוגע למערכת זאת. במצב זה, הצדדים השונים בויכוח- אנשי [[משרד האוצר]], אנשי משרד החינוך, המורים וכן פובליסציטים מתווכחים במעין "ערפל קרב" כאשר כל צד מאשים את האחרים במצבה הכושל של המערכת.  

יש ויכוחים רבים הנוגעים ל[[מערכת החינוך בישראל]]. למרות זאת, אין לציבור בדרך כלל נגישות לעובדות היבשות בנוגע למערכת זאת. במצב זה, הצדדים השונים בויכוח- אנשי [[משרד האוצר]], אנשי משרד החינוך, המורים וכן פובליציסטים מתווכחים במעין "ערפל קרב" כאשר כל צד מאשים את האחרים במצבה הכושל של המערכת.  

הנתונים המובאים כאן מקורם בעיקר ב[[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|לשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] (למ"ס), משרד החינוך, משרד האוצר, וכן ממחקרים שנכתבו על ידי גופי המחקר של הכנסת לשם מתן רקע לוועדות החינוך ולוועדת הכספים. לפעמים הנתונים אינם ברורים או שיש סתירות בין נתוני הגופים השונים. יש גם נתונים שקשה להגיע אליהם, או שיש צורך בחישוב כדי לקבל אותם. לדוגמה הלמ"ס אינו מפרסם את מספר התלמידים בכיתה בזרמי החינוך השונים.  

הנתונים המובאים כאן מקורם בעיקר ב[[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|לשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] (למ"ס), משרד החינוך, משרד האוצר, וכן ממחקרים שנכתבו על ידי גופי המחקר של הכנסת לשם מתן רקע לוועדות החינוך ולוועדת הכספים. לפעמים הנתונים אינם ברורים או שיש סתירות בין נתוני הגופים השונים. יש גם נתונים שקשה להגיע אליהם, או שיש צורך בחישוב כדי לקבל אותם. לדוגמה הלמ"ס אינו מפרסם את מספר התלמידים בכיתה בזרמי החינוך השונים.  

נכון לשנת 2013, מספר הילדים במערכת החינוך הציבורית, כולל ילדים בבתי ספר ובגנים הציבוריים היה 1.586 מיליון תלמידים. מתוך זה 405 אלף ילדים בגנים ציבוריים, והיתר, 1.18 מיליון הם תלמידי בית ספר. <ref name="eduOwl">[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim נתוני מערכת החינוך] אוח - משרד החינוך</ref>

נכון לשנת 2013, מספר הילדים במערכת החינוך הציבורית, כולל ילדים בבתי ספר ובגנים הציבוריים היה 1.586 מיליון תלמידים. מתוך זה 405 אלף ילדים בגנים ציבוריים, והיתר, 1.18 מיליון הם תלמידי בית ספר. <ref name="eduOwl">[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim נתוני מערכת החינוך] אוח - משרד החינוך</ref>

נכון לשנת 2013 סך כמות התלמידים במערכת הציבורית גדלה בממוצע ב-1.36% בשנה. הגידול באחוזי התלמידים שונה בגילאים שונים. בעוד שתלמידי כיתות א' עלו 0.47%, עלה מספר תלמידי י"ב ב 1.21%, <ref name="eduOwl"/>. סיבה אחת לאחוזי גידול שונים הם שינויים ב[[גידול אוכלוסיית ישראל]], חלק אחר נובע משינוי באחוזי נשירה מהלימודים, במיוחד בזמן התיכון. חלק מהגידול במספר התלמידים נובע מיישום המלצות [[וועדת טרכנטברג]] להענקת עוד מסגרות לימוד חינם מגיל 3. מספר התלמידים בחטיבות ביניים קטן, כנראה בגלל נטיה לצמם אותן ולעבור למסגרות לימודים של בתי ספר יסודיים ותיכונים.  

נכון לשנת 2013 סך כמות התלמידים במערכת הציבורית גדלה בממוצע ב-1.36% בשנה. הגידול באחוזי התלמידים שונה בגילאים שונים. בעוד שתלמידי כיתות א' עלו 0.47%, עלה מספר תלמידי י"ב ב 1.21%, <ref name="eduOwl"/>. סיבה אחת לאחוזי גידול שונים הם שינויים ב[[גידול אוכלוסיית ישראל]], חלק אחר נובע משינוי באחוזי נשירה מהלימודים, במיוחד בזמן התיכון. חלק מהגידול במספר התלמידים נובע מיישום המלצות [[וועדת טרכנטברג]] להענקת עוד מסגרות לימוד חינם מגיל 3. מספר התלמידים בחטיבות ביניים קטן, כנראה בגלל נטיה לצמצם אותן ולעבור למסגרות לימודים של בתי ספר יסודיים ותיכונים.  

בנוסף לתלמידים אלו יש תלמידים במערכות חינוך פרטיות, בעיקר ילדים בגנים פרטים ובגנונים.  

בנוסף לתלמידים אלו יש תלמידים במערכות חינוך פרטיות, בעיקר ילדים בגנים פרטים ובגנונים.  

* סה"כ עברי - 10.2

* סה"כ עברי - 10.2

* ממלכתי - 9.6

* ממלכתי - 9.6

* ממכלתי דתי - 11

* ממלכתי דתי - 11

* חרדי - 11.5

* חרדי - 11.5

לפי נתוני משרד החינוך באותה שנה למדו 1,445,555 תלמידים במערכת החינוך, ולכן יוצא שקיימת כיתה אחת לכל 27 תלמידים.  

לפי נתוני משרד החינוך באותה שנה למדו 1,445,555 תלמידים במערכת החינוך, ולכן יוצא שקיימת כיתה אחת לכל 27 תלמידים.  

לפי מסמך של הכנסת משנת 2007 [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01903.pdf מספר התלמידים בכיתה במערכת החינוך בישראל - תמונת מצב], עולה כי מספר התלמידים בכיתות הוא גבוה לפי הפרמטים הבאים:

לפי מסמך של הכנסת משנת 2007 [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01903.pdf מספר התלמידים בכיתה במערכת החינוך בישראל - תמונת מצב], עולה כי מספר התלמידים בכיתות הוא גבוה לפי הפרמטרים הבאים:

* גבוה יותר בחינוך הערבי מאשר בחינוך העברי

* גבוה יותר בחינוך הערבי מאשר בחינוך העברי

* גבוה יותר בחינוך הממלכתי בהשוואה לחינוך הממלכתי דתי והחרדי

* גבוה יותר בחינוך הממלכתי בהשוואה לחינוך הממלכתי דתי והחרדי

===השוואת בין מגזרים===

===השוואת בין מגזרים===

כאשר משווים את תלמידים תחת פיקוח חרדי וממלכתי דתי, לבין תלמידים יהודים, ערבים ובדואים בפיקוח הממלכתי מגלים פערים ניכרים. לפי נתוני  2013, במסגרת הפיקוח החרדי יש 23.5 תלמידים בכיתה, בממלכתי דתי 23.9 תלמידים בכיתה ובזרם הממלכתי-יהודי 26.2. אצל הערבים, הבדוואים המצב דומה לממלכתי היהודי. עם  26.7  תלמידים בכיתה. אצל הצ'רקסים יש 14 תלמידים בכיתה. לפי השוואה זו יש הבדל של 3 תלמידים בממוצע או של יותר מ10% בין זרמי החינוך השונים<ref name="eduGovIc">[http://ic.education.gov.il/mabatrachav/ במבט רחב - מספרים על החינוך] משרד החינוך</ref>

כאשר משווים את תלמידים תחת פיקוח חרדי וממלכתי דתי, לבין תלמידים יהודים, ערבים ובדואים בפיקוח הממלכתי מגלים פערים ניכרים. לפי נתוני  2013, במסגרת הפיקוח החרדי יש 23.5 תלמידים בכיתה, בממלכתי דתי 23.9 תלמידים בכיתה ובזרם הממלכתי-יהודי 26.2. אצל הערבים, הבדוואים המצב דומה לממלכתי היהודי. עם  26.7  תלמידים בכיתה. אצל הצ'רקסים יש 14 תלמידים בכיתה. לפי השוואה זו יש הבדל של 3 תלמידים בממוצע או של יותר מ-10% בין זרמי החינוך השונים<ref name="eduGovIc">[http://ic.education.gov.il/mabatrachav/ במבט רחב - מספרים על החינוך] משרד החינוך</ref>

   

   

אם מסתכלים על גרף של מספר התלמידים בכיתה, אפשר לראות שיש בו הרבה כיתות קטנות מאד, דבר שמטה את החציון כלפי מעלה יחסית לממוצע. רוב הכיתות הקטנות שייכות לחינוך המיוחד, שבו מספר התלמידים לכיתה קטן מאד - 7-8 תלמידים, והוא די שוויוני בין כל זרמי החינוך. פרוש הדבר שיש פערים גדולים יותר בין זרמי החינוך בכיתות הרגילות.<ref name="eduGovIc"/>  

אם מסתכלים על גרף של מספר התלמידים בכיתה, אפשר לראות שיש בו הרבה כיתות קטנות מאד, דבר שמטה את החציון כלפי מעלה יחסית לממוצע. רוב הכיתות הקטנות שייכות לחינוך המיוחד, שבו מספר התלמידים לכיתה קטן מאד - 7-8 תלמידים, והוא די שוויוני בין כל זרמי החינוך. פרוש הדבר שיש פערים גדולים יותר בין זרמי החינוך בכיתות הרגילות.<ref name="eduGovIc"/>  

* המורים בישראל מקבלים הרבה פחות כסף בשכר גלובלי (ועוד פחות אם משווים שכר לשעה)

* המורים בישראל מקבלים הרבה פחות כסף בשכר גלובלי (ועוד פחות אם משווים שכר לשעה)

המסקנה של פלוצקר היא שצריך שמורים ילמדו פחות שעות ויקבלו שכר גבוה יותר. דבר זה יכול לבוא על חשבון שעות הלימוד (כך שתלמידי ישראל ילמדו מספר שעות דומה לתלמידי פינלנד), אבל לא אומר איך להגדיל את שכר המורים הגלובלי (החודשי) - דבר זה יכול לבוא או על ידי קיצוץ במערכת החינוך בתחום בינוי או אדמינסטרציה או על ידי קיצוץ מספר המורים - דבר שיגרום לכך שיחס המורים לתלמידים יקטן.

המסקנה של פלוצקר היא שצריך שמורים ילמדו פחות שעות ויקבלו שכר גבוה יותר. דבר זה יכול לבוא על חשבון שעות הלימוד (כך שתלמידי ישראל ילמדו מספר שעות דומה לתלמידי פינלנד), אבל לא אומר איך להגדיל את שכר המורים הגלובלי (החודשי) - דבר זה יכול לבוא או על ידי קיצוץ במערכת החינוך בתחום בינוי או אדמינסטירציה או על ידי קיצוץ מספר המורים - דבר שיגרום לכך שיחס המורים לתלמידים יקטן.

==הפרטה==

==הפרטה==

יש נסיונות ברורים מצד גורמים שונים לקדם הפרטה של מערכת החינוך. הטענה היא כי הדבר נועד לקדם את מערכת החינוך הכושלת.  

יש נסיונות ברורים מצד גורמים שונים לקדם הפרטה של מערכת החינוך. הטענה היא כי הדבר נועד לקדם את מערכת החינוך הכושלת.  

מהצד השני יש טענה כי האוצר וגורמים אינטרנסטים כמו חברות המספקות שירותים לחינוך גורמים להזנחה מכוונת כדי לזכות בנתחים מתקציבי החינוך ולהראות שיפור על בשנים שלאחר ההפרטה. מגמה שבה מואשם האוצר גם לגבי הפרטות אחרות.  

מהצד השני יש טענה כי האוצר וגורמים אינטרסנטים כמו חברות המספקות שירותים לחינוך גורמים להזנחה מכוונת כדי לזכות בנתחים מתקציבי החינוך ולהראות שיפור על בשנים שלאחר ההפרטה. מגמה שבה מואשם האוצר גם לגבי הפרטות אחרות.  

ביולי 2007 הודו פקידים במשרד באוצר בכתבה של מוטי בסוק, "המזימה להפריט את החינוך", כי הם מעוניינים בהפרטת החינוך והפיכת משרד החינוך לגוף מפקח בעוד שהחינוך עצמו יעבור לעיריות. עיריות חזקות יהנו מחינוך משופר ואילו עיריות חלשות יותר ישענו על מערכת החינוך. פרושו של דבר זה הוא כי פקידות האוצר מנסה להתוות את מדיניות החינוך, במקום הדרג הפוליטי. [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=881064]

ביולי 2007 הודו פקידים במשרד באוצר בכתבה של מוטי בסוק, "המזימה להפריט את החינוך", כי הם מעוניינים בהפרטת החינוך והפיכת משרד החינוך לגוף מפקח בעוד שהחינוך עצמו יעבור לעיריות. עיריות חזקות יהנו מחינוך משופר ואילו עיריות חלשות יותר ישענו על מערכת החינוך. פרושו של דבר זה הוא כי פקידות האוצר מנסה להתוות את מדיניות החינוך, במקום הדרג הפוליטי. [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=881064]

פעילויות רבות של משרד החינוך מופרטות כיום, כגון שיעורי מוסיקה, הפעלות שונות, וכן שירותי לוגיסטיקה. חברת מרמנת לדוגמה, העסיקה בשנת 2011 4700 עובדים וקיבלה ממשרד החינוך כחצי מיליארד ש"ח על שירותים כאלה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3577527,00.html]

פעילויות רבות של משרד החינוך מופרטות כיום, כגון שיעורי מוזיקה, הפעלות שונות, וכן שירותי לוגיסטיקה. חברת מרמנת לדוגמה, העסיקה בשנת 2011 4700 עובדים וקיבלה ממשרד החינוך כחצי מיליארד ש"ח על שירותים כאלה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3577527,00.html]

==עמותות==

==עמותות==