| [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]], טוען בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], שלערכים חברתיים כמו [[הוגנות]] או "לא תשקר" יש השפעה משמעותית על הנכונות של בני אדם לרמות או לפשוע. '''"תאוריית עיגול הפינות"''' של אריאלי גורסת שבני אדם נמצאים כל הזמן במתח בין תמריץ כלכלי [[ראציונלי]] לרמות ולהרוויח בצורה זו כסף או טובות הנאה לבין תמריץ פסיכולוגי להרגיש שהם עצמם יצורים הוגנים ומוסריים. רוב בני האדם ירמו בצורה די שכיחה אבל במידה מועטה, כאשר הם מסתמכים על היכולת שלהם לספר לעצמם כל מיני סיפורים כדי לתרץ מעשי רמייה. | | [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]], טוען בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], שלערכים חברתיים כמו [[הוגנות]] או "לא תשקר" יש השפעה משמעותית על הנכונות של בני אדם לרמות או לפשוע. '''"תאוריית עיגול הפינות"''' של אריאלי גורסת שבני אדם נמצאים כל הזמן במתח בין תמריץ כלכלי [[ראציונלי]] לרמות ולהרוויח בצורה זו כסף או טובות הנאה לבין תמריץ פסיכולוגי להרגיש שהם עצמם יצורים הוגנים ומוסריים. רוב בני האדם ירמו בצורה די שכיחה אבל במידה מועטה, כאשר הם מסתמכים על היכולת שלהם לספר לעצמם כל מיני סיפורים כדי לתרץ מעשי רמייה. |
− | בניסויים שערך, מצא אריאלי שתזכורת על ערכים של הגינות או יושרה הקטינו את הכמות שבה אנשים מרמים. זה יכול להיות תזכורת על עשר הדיברות (בין אם הנבחנים הם דתיים או חילונים), או הצהרה על מילוי השאלון לפי קוד אתי שיש לאוניברסטיה של הנבחן (בין אם יש באמת קוד אתי כזה והוא נלמד לעומק או שבעצם מדובר בקוד אתי דמיוני). אפילו דבר פעוט כמו שינוי מיקום ההצהרה על נכונות הנתונים בשאלון ביטוח - מתחתית השאלון לראש השאלון השפיעה על כמות מעשי הרמייה. | + | בניסויים שערך, מצא אריאלי שתזכורת על ערכים של הגינות או יושרה הקטינו את הכמות שבה אנשים מרמים. זה יכול להיות תזכורת על עשר הדיברות (בין אם הנבחנים הם דתיים או חילונים), או הצהרה על מילוי השאלון לפי קוד אתי שיש לאוניברסיטה של הנבחן (בין אם יש באמת קוד אתי כזה והוא נלמד לעומק או שבעצם מדובר בקוד אתי דמיוני). אפילו דבר פעוט כמו שינוי מיקום ההצהרה על נכונות הנתונים בשאלון ביטוח - מתחתית השאלון לראש השאלון השפיעה על כמות מעשי הרמייה. |
| לטענת אריאלי, רמייה היא דבר קל יותר, כאשר יש מוטיבציה כלכלית חזקה לבצע אותה, כך שהמוטיבציה הזו מאפשרת לנו לספר לעצמנו שאנו בעצם לא פוגעים באחרים. לטענתו אמונה בדברים כמו [[היד הנעלמה]] של השוק החופשי, אמונה בכך שזה מוסרי להרוויח הרבה ככל שאתה יכול, אמונה בכך שתפקיד הפירמה מסתכם בהשאת הערך לבעלי המניות, ואמונה ב[[יעילות כלכלית]] שמשיאה [[רווחה חברתית]] מקלה על מנהלים ובעלים תפקידים נוספים לנהוג בצורה לא ישרה שפוגעת בצרכנים, עובדים וכו'. לדוגמה אמונה כזו סייעה לברוקרים בוול-סרטיט להמליץ ללקוחות שלהם המלצות לקניית מכשירי סאב פריים לפני השבר הכלכלי בשנת 2008, ולהרגיש טוב עם עצמם. ניסויים שערך אריאלי עם יועצים שהיו צריכים לסייע לנבחנים אחרים להבין כמה גולות יש במיכל, הראו שכאשר יש תמריץ כלכלי לרמות, והיועץ מודיע לנבחן שיש לו ניגוד אינטרסים (גילוי נאות), הדבר משחרר אצלו עכבה פנימית, והוא מרמה יותר לעומת אותו מצב שבו הידע על ניגוד האינטרסים המובנה ידוע רק ליועץ. הלקוח אומנם מתקן מעט את הערכתו בגלל הגילוי הנאות, אבל התיקון קטן בהרבה יחסית לגודל הרמייה שהכנסת הגילוי הנאות גורמת ליועץ. | | לטענת אריאלי, רמייה היא דבר קל יותר, כאשר יש מוטיבציה כלכלית חזקה לבצע אותה, כך שהמוטיבציה הזו מאפשרת לנו לספר לעצמנו שאנו בעצם לא פוגעים באחרים. לטענתו אמונה בדברים כמו [[היד הנעלמה]] של השוק החופשי, אמונה בכך שזה מוסרי להרוויח הרבה ככל שאתה יכול, אמונה בכך שתפקיד הפירמה מסתכם בהשאת הערך לבעלי המניות, ואמונה ב[[יעילות כלכלית]] שמשיאה [[רווחה חברתית]] מקלה על מנהלים ובעלים תפקידים נוספים לנהוג בצורה לא ישרה שפוגעת בצרכנים, עובדים וכו'. לדוגמה אמונה כזו סייעה לברוקרים בוול-סרטיט להמליץ ללקוחות שלהם המלצות לקניית מכשירי סאב פריים לפני השבר הכלכלי בשנת 2008, ולהרגיש טוב עם עצמם. ניסויים שערך אריאלי עם יועצים שהיו צריכים לסייע לנבחנים אחרים להבין כמה גולות יש במיכל, הראו שכאשר יש תמריץ כלכלי לרמות, והיועץ מודיע לנבחן שיש לו ניגוד אינטרסים (גילוי נאות), הדבר משחרר אצלו עכבה פנימית, והוא מרמה יותר לעומת אותו מצב שבו הידע על ניגוד האינטרסים המובנה ידוע רק ליועץ. הלקוח אומנם מתקן מעט את הערכתו בגלל הגילוי הנאות, אבל התיקון קטן בהרבה יחסית לגודל הרמייה שהכנסת הגילוי הנאות גורמת ליועץ. |