שינויים

בשנת 2012 ישראל ייצרה 6 מיליוני טונות של מזון מסוגים שונים. 4 מיליון טונות של מזון מהצומח, ועוד 2 מיליון טונות של מזון מהחי- בשר, דגים, ביצים וחלב. לצורך הפקת מזון מהחי ישראל מייבאת דגנים ומזון נוסף (בעיקר מהצומח). ישראל ייצאה 1.34 מליוני טונות של מזון, מרביתם הגדול מזון מהצומח וייבאה 3.5 מיליוני טונות של מזון, רובו הגדול מזון מהצומח. <ref name="cbs19.23_2014"/>  

בשנת 2012 ישראל ייצרה 6 מיליוני טונות של מזון מסוגים שונים. 4 מיליון טונות של מזון מהצומח, ועוד 2 מיליון טונות של מזון מהחי- בשר, דגים, ביצים וחלב. לצורך הפקת מזון מהחי ישראל מייבאת דגנים ומזון נוסף (בעיקר מהצומח). ישראל ייצאה 1.34 מליוני טונות של מזון, מרביתם הגדול מזון מהצומח וייבאה 3.5 מיליוני טונות של מזון, רובו הגדול מזון מהצומח. <ref name="cbs19.23_2014"/>  

[[דגנים]] ובעיקר [[חיטה]] ו[[אורז]] מהווים את הגורם התזונתי החשוב ביותר בישראל מבחינה ערך קלורי. נכון לשנת 2012, ישראל ייצרה 253 אלף טונות דגנים בשנה, אבל ייצאה את רוב הכמות - 191 אלף טונות בשנה. במקביל ישראל ייבאה 1.829 טונות דגנים. כך שסה"כ בעלי החיים והאנשים החיים בישראל דרשו 1.889 טונות דגנים בשנה. מתוך כמות זו, 968 אלף טונות, שהם 51%, משמשים לשם האכלת בעלי חיים שונים או מתבזבזים לפני המכירה - כך שכמות הדגנים נטו שנצרכה באופן ישיר על ידי בני האדם עמדה על 920 אלף טונות.<ref name="cbs19.23_2014"/> מכאן שהייצור המקומי, בהנחה שלא משנים ייעודי שטחים חקלאיים או תשומות אחרות, מאפשר נכון לשנת 2012 לייצר 13% מסך הצריכה הכוללת של דגנים (של בני אדם, בעלי חיים ולפני פחת), או 28% מסך צריכת הדגנים הישירה (בהנחה שאין בזבוז כלל). כל הנתונים האלה מובססים על [[חקלאות תעשייתית]] המשתמשת בתשומות שונות כגון [[דשן כימי]], [[נפט]] לטרקטורים ולהשקיה, [[התפלת מים]] ועוד.  

[[דגנים]] ובעיקר [[חיטה]] ו[[אורז]] מהווים את הגורם התזונתי החשוב ביותר בישראל מבחינה ערך קלורי. נכון לשנת 2012, ישראל ייצרה 253 אלף טונות דגנים בשנה, אבל ייצאה את רוב הכמות - 191 אלף טונות בשנה. במקביל ישראל ייבאה 1.829 טונות דגנים. כך שסה"כ בעלי החיים והאנשים החיים בישראל דרשו 1.889 טונות דגנים בשנה. מתוך כמות זו, 968 אלף טונות, שהם 51%, משמשים לשם האכלת בעלי חיים שונים או מתבזבזים לפני המכירה - כך שכמות הדגנים נטו שנצרכה באופן ישיר על ידי בני האדם עמדה על 920 אלף טונות.<ref name="cbs19.23_2014"/> מכאן שהייצור המקומי, בהנחה שלא משנים ייעודי שטחים חקלאיים או תשומות אחרות, מאפשר נכון לשנת 2012 לייצר 13% מסך הצריכה הכוללת של דגנים (של בני אדם, בעלי חיים ולפני פחת), או 28% מסך צריכת הדגנים הישירה (בהנחה שאין בזבוז כלל). כל הנתונים האלה מבוססים על [[חקלאות תעשייתית]] המשתמשת בתשומות שונות כגון [[דשן כימי]], [[נפט]] לטרקטורים ולהשקיה, [[התפלת מים]] ועוד.  

להלן כמויות הייצור, הייבוא, הייצוא הצריכה של סוגי מזונות שונים בישראל, בטונות לשנה, נכון לשנת 2012:<ref name="cbs19.23_2014"/>

להלן כמויות הייצור, הייבוא, הייצוא הצריכה של סוגי מזונות שונים בישראל, בטונות לשנה, נכון לשנת 2012:<ref name="cbs19.23_2014"/>