שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  12:49, 13 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "מובסס" ב־"מבוסס"
שורה 11: שורה 11:  
יש המבקרים את התחום של כלכלת אושר, וטוענים כי הנסיון להפוך את האושר למדד נועד כדי להשיג מטרות פוליטיות. חלק מהמבקרים חוששים כי התוצאות של כלכלת אושר יעודדו [[התערבות ממשלתית בשוק]]. בתגובה, חלק מהתומכים בכלכלת אושר הציעו שהמחקר לא ישמש כמדד מדיניות אלא כדי ליידע פרטים באשר למצבם.  
 
יש המבקרים את התחום של כלכלת אושר, וטוענים כי הנסיון להפוך את האושר למדד נועד כדי להשיג מטרות פוליטיות. חלק מהמבקרים חוששים כי התוצאות של כלכלת אושר יעודדו [[התערבות ממשלתית בשוק]]. בתגובה, חלק מהתומכים בכלכלת אושר הציעו שהמחקר לא ישמש כמדד מדיניות אלא כדי ליידע פרטים באשר למצבם.  
   −
חלק מהביקורת הכלכלית על התחום נוגעת למתודות המשמשות אותו - כמו [[סקר שביעות רצון]] אשר נתפס כלא אובייקטיבי ושתוצאותיו עלולות להיות מושפעות מצורת בניית הסקר והצגת השאלות על ידי החוקרים, כמו גם להבדלים תרבותיים או בעיות אחרות במדידת אושר. ביקורת דומה נוגעת ליכולת של נסקרים להעריך את האושר שלהם עצמם. כלכלנים מעדיפים באופן היסטורי מדדים "אובייקטיביים" המובססים על צריכה ומחירים ולא על מדדים סובייקטיביים. עם זאת התחום זוכה להכרה גדלה והולכת בגלל ביסוס תשובות לרבות מטענות אלה על ידי פסיכולוגים וכלכלנים שעוסקים בתחום, לדוגמה קישור בין סקרי שביעות רצון לבין מדדים אובייקטיביים יותר כמו מדידות ביולוגיות או מדידת חיוך אותנטי.   
+
חלק מהביקורת הכלכלית על התחום נוגעת למתודות המשמשות אותו - כמו [[סקר שביעות רצון]] אשר נתפס כלא אובייקטיבי ושתוצאותיו עלולות להיות מושפעות מצורת בניית הסקר והצגת השאלות על ידי החוקרים, כמו גם להבדלים תרבותיים או בעיות אחרות במדידת אושר. ביקורת דומה נוגעת ליכולת של נסקרים להעריך את האושר שלהם עצמם. כלכלנים מעדיפים באופן היסטורי מדדים "אובייקטיביים" המבוססים על צריכה ומחירים ולא על מדדים סובייקטיביים. עם זאת התחום זוכה להכרה גדלה והולכת בגלל ביסוס תשובות לרבות מטענות אלה על ידי פסיכולוגים וכלכלנים שעוסקים בתחום, לדוגמה קישור בין סקרי שביעות רצון לבין מדדים אובייקטיביים יותר כמו מדידות ביולוגיות או מדידת חיוך אותנטי.   
    
כמו כן, תוצאות של סקרי אושר יכולות לקבל פרשנויות שונות, לדוגמה סקר אושר שנערך ב[[רוסיה]] במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20, הראה שבעוד שנרשם גידול ב[[אבטלה]], גדלה גם הרווחה של המובטלים והמועסקים כאחד. הפרשנות של ממצא זה יכולה להיות שהדבר נבע מהנמכת ציפיות, ונסקרים שהפכו לפחות ביקורתיים באשר למצבם שלהם, כאשר אנשים רבים מסביבם היו מובטלים. פרשנות היא שכולם נהנו מהעבודה ללא שכר שהמובטלים ביצעו עבור המשפחה וה[[קהילות]] שלהם כאשר היה להם זמן פנוי.
 
כמו כן, תוצאות של סקרי אושר יכולות לקבל פרשנויות שונות, לדוגמה סקר אושר שנערך ב[[רוסיה]] במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20, הראה שבעוד שנרשם גידול ב[[אבטלה]], גדלה גם הרווחה של המובטלים והמועסקים כאחד. הפרשנות של ממצא זה יכולה להיות שהדבר נבע מהנמכת ציפיות, ונסקרים שהפכו לפחות ביקורתיים באשר למצבם שלהם, כאשר אנשים רבים מסביבם היו מובטלים. פרשנות היא שכולם נהנו מהעבודה ללא שכר שהמובטלים ביצעו עבור המשפחה וה[[קהילות]] שלהם כאשר היה להם זמן פנוי.

תפריט ניווט