שינויים

|163||203||276||408||547||729||628||517

|163||203||276||408||547||729||628||517

|-

|-

!אמריקה הליטינית והאיים הקריביים *

!אמריקה הלטינית והאיים הקריביים *

|16||24||38||74||167||511||809||912

|16||24||38||74||167||511||809||912

|-

|-

<nowiki>*</nowiki> צפון אמריקה כולל את השטח של מדינות הבאות: קנדה, ארצות הברית, גרינלנד, ברמודה סן פייר ומקלון. הדבר לא מציין את יבשת צפון אמריקה שכוללת את מקסיקו. המידע של האו"ם כולל את מקסיקו כחלק מאמריקה הלטינית.

<nowiki>*</nowiki> צפון אמריקה כולל את השטח של מדינות הבאות: קנדה, ארצות הברית, גרינלנד, ברמודה סן פייר ומקלון. הדבר לא מציין את יבשת צפון אמריקה שכוללת את מקסיקו. המידע של האו"ם כולל את מקסיקו כחלק מאמריקה הלטינית.

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטסיטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור).]]

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור).]]

ניתן לחשב מתוך הנתונים כי בתקופה מ-1750 (תחילת המהפכה התעשתית באירופה) ועד 1999 גדלה אוכלוסיית העולם פי 7.55. אוכלוסיית אפריקה גדלה פי 7.23, ואסיה בשיעור דומה, אירופה גדלה פי 4.47, אוקיאניה פי 15, דרום אמריקה פי 31.9, צפון אמריקה פי 150. הגידול באוכלוסיות אמריקה ואוסטרליה אוקיאניה נובע בעיקר מהגירה מאירופה (ובאמריקה הגירה זו לוותה גם בהרג של למעלה מ-90% מהאוכלוסיה המקומית המקורית במחלות). לאחר מכן הגירה זו המשיכה לגדול ולוותה במהגרים נוספים מאירופה אפריקה ומאסיה. אם מחשבים את השינוי באוכלוסיית אירופה+אוקיאניה+אמריקה מגיעים כי אוכלוסיה זו גדלה פי 8.61 בתקופה זו.

ניתן לחשב מתוך הנתונים כי בתקופה מ-1750 (תחילת המהפכה התעשייתית באירופה) ועד 1999 גדלה אוכלוסיית העולם פי 7.55. אוכלוסיית אפריקה גדלה פי 7.23, ואסיה בשיעור דומה, אירופה גדלה פי 4.47, אוקיאניה פי 15, דרום אמריקה פי 31.9, צפון אמריקה פי 150. הגידול באוכלוסיות אמריקה ואוסטרליה אוקיאניה נובע בעיקר מהגירה מאירופה (ובאמריקה הגירה זו לוותה גם בהרג של למעלה מ-90% מהאוכלוסיה המקומית המקורית במחלות). לאחר מכן הגירה זו המשיכה לגדול ולוותה במהגרים נוספים מאירופה אפריקה ומאסיה. אם מחשבים את השינוי באוכלוסיית אירופה+אוקיאניה+אמריקה מגיעים כי אוכלוסיה זו גדלה פי 8.61 בתקופה זו.

יש לשים לב שהשלבים של [[מעבר דמוגרפי|המעבר הדמוגרפי]] של איזורים השונים הם שונים - בעוד אוכלוסיית אירופה מתייצבת ואף מתחילה לרדת, אוכלוסיות אפריקה ואסיה החלו את העליה בשלב מאוחר יותר יחסית לאלו של אירופה, וצפויות לגדול עוד, בהנתן ההנחה של "עסקים כרגיל".

יש לשים לב שהשלבים של [[מעבר דמוגרפי|המעבר הדמוגרפי]] של איזורים השונים הם שונים - בעוד אוכלוסיית אירופה מתייצבת ואף מתחילה לרדת, אוכלוסיות אפריקה ואסיה החלו את העליה בשלב מאוחר יותר יחסית לאלו של אירופה, וצפויות לגדול עוד, בהנתן ההנחה של "עסקים כרגיל".

תחזיות האוכלוסין מבוססות על ההנחה שלא יהיו מגבלות חיצוניות ([[הסביבה הטבעית|סביבתיות]] ו[[כלכלה|כלכליות]]) שיכפו שינויים על האוכלוסיה - הנחה שאינה ברורה מאליה לנוכח מגבלות כמו [[ביטחון תזונתי]], [[שיא תפוקת הנפט]], [[משבר המים העולמי]] ועוד גבולות אחרים שעלולים לסכן את צמיחת האוכלוסייה העולמית על ידי ייקור גידול הילדים, הגדלת שיעור התמותה או [[אסון מלתוסיאני]].

תחזיות האוכלוסין מבוססות על ההנחה שלא יהיו מגבלות חיצוניות ([[הסביבה הטבעית|סביבתיות]] ו[[כלכלה|כלכליות]]) שיכפו שינויים על האוכלוסיה - הנחה שאינה ברורה מאליה לנוכח מגבלות כמו [[ביטחון תזונתי]], [[שיא תפוקת הנפט]], [[משבר המים העולמי]] ועוד גבולות אחרים שעלולים לסכן את צמיחת האולכוסייה העולמית על ידי ייקור גידול הילדים, הגדלת שיעור התמותה או [[אסון מלתוסיאני]].

==פיזור גיאוגרפי של האוכלוסיה ==

==פיזור גיאוגרפי של האוכלוסיה ==

בשנת 2010 פרסם האו"ם מחקר המפריד בין קבוצות מדינות לפי שיעורי הפריון שלהם:<ref>[http://esa.un.org/unpd/wpp/Other-Information/Press_Release_WPP2010.pdf World Population to reach 10 billion by 2100 if Fertility in all Countries Converges to Replacement Level] UNITED NATIONS PRESS RELEASE 3 MAY 2011 </ref>

בשנת 2010 פרסם האו"ם מחקר המפריד בין קבוצות מדינות לפי שיעורי הפריון שלהם:<ref>[http://esa.un.org/unpd/wpp/Other-Information/Press_Release_WPP2010.pdf World Population to reach 10 billion by 2100 if Fertility in all Countries Converges to Replacement Level] UNITED NATIONS PRESS RELEASE 3 MAY 2011 </ref>

* מדינות בעלות שיעור פריון נמוך - בהן האוכלוסיה צפויה לרדת : [[סין]], מדינות אירופה, [[ברזיל]], [[רוסיה]], קנדה, אוסטרליה.

* מדינות בעלות שיעור פריון נמוך - בהן האוכלוסיה צפויה לרדת : [[סין]], מדינות אירופה, [[ברזיל]], [[רוסיה]], קנדה, אוסטרליה.

* מדינות בעלות שיעור פריון בינוני שבהן האוכלוסיה צפויה להשאר יציבה - [[הודו]], [[ארה"ב]], רוב המזרח התיכון וצפון אפריקה, רוב מדינות דרום אמריקה, אזור דרום אפריקה, אזור הפילפינים ואינדונזיה.

* מדינות בעלות שיעור פריון בינוני שבהן האוכלוסיה צפויה להשאר יציבה - [[הודו]], [[ארה"ב]], רוב המזרח התיכון וצפון אפריקה, רוב מדינות דרום אמריקה, אזור דרום אפריקה, אזור הפיליפינים ואינדונזיה.

* מדינות בעלות שיעור פריון גבוה - שבהן האוכלוסיה צפויה לגדול: אפריקה מדרום לסהרה, ירדן, עיראק, בנגלדש.

* מדינות בעלות שיעור פריון גבוה - שבהן האוכלוסיה צפויה לגדול: אפריקה מדרום לסהרה, ירדן, עיראק, בנגלדש.

לאוכלוסיה האנושית ולגידול בה יש השלכות משמעותיות. היבט אחד הוא הרס ישיר של  [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]], ודרכה על [[הכחדת מינים]] וערעור היציבות של ה[[ביוספרה]]. השלכות אחרות נוגעות לכילוי [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]] וכילוי גדל והולך של [[משאבים מתחדשים]], היבטים אלו מהווים בעיות [[קיימות]] עבור המין האנושי כולו, והתרומה שלהם להתמוטטות חברות עבר תועדה בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מאת [[ג'ארד דיימונד]].

לאוכלוסיה האנושית ולגידול בה יש השלכות משמעותיות. היבט אחד הוא הרס ישיר של  [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]], ודרכה על [[הכחדת מינים]] וערעור היציבות של ה[[ביוספרה]]. השלכות אחרות נוגעות לכילוי [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]] וכילוי גדל והולך של [[משאבים מתחדשים]], היבטים אלו מהווים בעיות [[קיימות]] עבור המין האנושי כולו, והתרומה שלהם להתמוטטות חברות עבר תועדה בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מאת [[ג'ארד דיימונד]].

היבטים אלה באים לידי ביטוי במשוואת [[I=PAT]] שבה גודל [[השפעות סביבתיות|ההשפעה הסביבתית]] באופן כללי ובנושאים ספציפים (כמו כילוי דלק או [[התחממות עולמית]]) הוא משוואה של גודל האוכלוסיה (P), כפול [[טביעת הרגל האקולוגית]] לנפש -  שניתן לחלק אותה לפעילות כלכלית לנפש (A) כפול האינטסיביות הסביבתית לדולר - או  הסביבתית של כל דולר (T). בעוד שבעשורים האחרונים יש התייעלות סביבתית טכנולוגית - טכנולוגיות חסכוניות יותר במשאבים ופחות מזהמות - הגידול בפעילות הכלכלית לנפש יחד עם הגידול באוכלוסיה הוא גדול יותר כך שסך התוצאה היא גידול בהשפעות הסביבתיות כמעט בכל פרמטר קיים.

היבטים אלה באים לידי ביטוי במשוואת [[I=PAT]] שבה גודל [[השפעות סביבתיות|ההשפעה הסביבתית]] באופן כללי ובנושאים ספציפים (כמו כילוי דלק או [[התחממות עולמית]]) הוא משוואה של גודל האוכלוסיה (P), כפול [[טביעת הרגל האקולוגית]] לנפש -  שניתן לחלק אותה לפעילות כלכלית לנפש (A) כפול האינטנסיביות הסביבתית לדולר - או  הסביבתית של כל דולר (T). בעוד שבעשורים האחרונים יש התייעלות סביבתית טכנולוגית - טכנולוגיות חסכוניות יותר במשאבים ופחות מזהמות - הגידול בפעילות הכלכלית לנפש יחד עם הגידול באוכלוסיה הוא גדול יותר כך שסך התוצאה היא גידול בהשפעות הסביבתיות כמעט בכל פרמטר קיים.

===השפעות כלכליות וחברתיות===

===השפעות כלכליות וחברתיות===

ככל שהאוכלוסיה צפופה יותר, בעיקר בקרב אוכלוסיות מעל מסה קריטית מסויימת, כן אוכלוסיה זו רגישה יותר להדבקות במחלות מדבקות. הדבר נובע הן מקשיים גדלים והולכים בשמירה על תנאי סניטציה, מיכולות הפצה טובות יותר של מחלות מדבקות בתנאים צפופים ומהיכולת של מגפות לנדוד בין מרכזי אוכלוסיה גדולים. [[ג'ארד דיימונד]] מרחיב על נקודה זו בספרו [[רובים, חיידקים ופלדה]].

ככל שהאוכלוסיה צפופה יותר, בעיקר בקרב אוכלוסיות מעל מסה קריטית מסויימת, כן אוכלוסיה זו רגישה יותר להדבקות במחלות מדבקות. הדבר נובע הן מקשיים גדלים והולכים בשמירה על תנאי סניטציה, מיכולות הפצה טובות יותר של מחלות מדבקות בתנאים צפופים ומהיכולת של מגפות לנדוד בין מרכזי אוכלוסיה גדולים. [[ג'ארד דיימונד]] מרחיב על נקודה זו בספרו [[רובים, חיידקים ופלדה]].

אוכלוסיה גדולה יותר דורשת גם יותר מזון. ומצד שני היא מגדילה את השטח שנדרש לשם מגורים ותשתיות נוספות, ומקטינה את שטחי החקלאות המקומיים הנדרשים כדי לספק מזון לאותוה אוכלוסיה. מכאן שאוכלוסיה גדלה דורשת יבוא של מזון ממקורות רחוקים יותר ויותר, דבר שגם גורר ייקור של הפקת המזון.

אוכלוסיה גדולה יותר דורשת גם יותר מזון. ומצד שני היא מגדילה את השטח שנדרש לשם מגורים ותשתיות נוספות, ומקטינה את שטחי החקלאות המקומיים הנדרשים כדי לספק מזון לאותה אוכלוסיה. מכאן שאוכלוסיה גדלה דורשת יבוא של מזון ממקורות רחוקים יותר ויותר, דבר שגם גורר ייקור של הפקת המזון.

גם הפקת משאבים אחרים כמו של מים ואנרגיה סובלת מבעיה דומה - אוכלוסיה גדולה יותר דורשת יותר מים ויותר אנרגיה מצד אחד, ומצד שני היא מגדילה את [[זיהום מי תהום|זיהום מי התהום]] [[המלחת מי תהום]] ובעיות מים נוספות ומקטינה גם את השטח שניתן לנצל לשם הפקת [[אנרגיות מתחדשות]].

גם הפקת משאבים אחרים כמו של מים ואנרגיה סובלת מבעיה דומה - אוכלוסיה גדולה יותר דורשת יותר מים ויותר אנרגיה מצד אחד, ומצד שני היא מגדילה את [[זיהום מי תהום|זיהום מי התהום]] [[המלחת מי תהום]] ובעיות מים נוספות ומקטינה גם את השטח שניתן לנצל לשם הפקת [[אנרגיות מתחדשות]].

===צריכת שטח===

===צריכת שטח===

בספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] מציין הפיסיקאי דיוויד מקיי כי הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] דורשת הרבה שטח. ככל שאוכלוסיה של מדינה או של איזור גדולה יותר, וככל שצריכת האנרגיה לנפש גדולה יותר, כך יש צורך בשטח גדול יותר של פריסת מתקנים כמו [[טורבינות רוח]] [[לוח פוטווולטאי|לוחות סולאריים]] או מתקנים אחרים.

בספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] מציין הפיסיקאי דיוויד מקיי כי הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] דורשת הרבה שטח. ככל שאוכלוסיה של מדינה או של איזור גדולה יותר, וככל שצריכת האנרגיה לנפש גדולה יותר, כך יש צורך בשטח גדול יותר של פריסת מתקנים כמו [[טורבינות רוח]] [[לוח פוטו-וולטאי|לוחות סולאריים]] או מתקנים אחרים.

שיקול דומה קיים לגבי שטחי חקלאות (הנדרשים לשם הספקת מזון) ושטחים אקולוגים הנדרשים לשם הספקת [[משאבים מתחדשים|חומרי גלם מתחדשים]] ולשם הטמנת פסולת. ככל שהאוכלוסייה גדלה כך היא צריכה יותר שטח - אם בצורה ישירה של מגורים, מסחר, תשתיות תחבורה, תשתיות חשמל ושטחים להקמת מפעלים לייצור מוצרים ושירותים לאוכלוסיה זו, ואם בצורה עקיפה של הפקת אנרגיה מתחדשת, מזון ושטחים טבעיים הנדרשים לשם הספקת [[שירותים אקולוגיים]] (כמו אגני חילחול, יערות לייצור חמצן וייצוב הקרקע וכו') לאוכלוסיה זו.

שיקול דומה קיים לגבי שטחי חקלאות (הנדרשים לשם הספקת מזון) ושטחים אקולוגים הנדרשים לשם הספקת [[משאבים מתחדשים|חומרי גלם מתחדשים]] ולשם הטמנת פסולת. ככל שהאוכלוסייה גדלה כך היא צריכה יותר שטח - אם בצורה ישירה של מגורים, מסחר, תשתיות תחבורה, תשתיות חשמל ושטחים להקמת מפעלים לייצור מוצרים ושירותים לאוכלוסיה זו, ואם בצורה עקיפה של הפקת אנרגיה מתחדשת, מזון ושטחים טבעיים הנדרשים לשם הספקת [[שירותים אקולוגיים]] (כמו אגני חילחול, יערות לייצור חמצן וייצוב הקרקע וכו') לאוכלוסיה זו.