שינויים

* '''טיעון יצירת שוק פנימי וחיצוני''', שנישא על ידי המכון לעניניים כלכליים. טיעון זה לא תוקף באופן ישיר את האידאלים מאחורי הסחר ההוגן, אלא את המערכות הקיימות של מתן היתרים, של ייצור ושל תמחור.  

* '''טיעון יצירת שוק פנימי וחיצוני''', שנישא על ידי המכון לעניניים כלכליים. טיעון זה לא תוקף באופן ישיר את האידאלים מאחורי הסחר ההוגן, אלא את המערכות הקיימות של מתן היתרים, של ייצור ושל תמחור.  

* '''טיעון הצדק בסחר''', שהוצג על ידי הסופר והשדר הצרפתי Jean-Pierre Boris שתוקף את הסחר ההוגן על שהוא עוצר פעילות שנועדה להביא לשינויים במדיניות הסחר שהיו להם, לטענתו, השפעות גדולות יותר על היצרנים העניים.  

* '''טיעון הצדק בסחר''', שהוצג על ידי הסופר והשדר הצרפתי Jean-Pierre Boris שתוקף את הסחר ההוגן על שהוא עוצר פעילות שנועדה להביא לשינויים במדיניות הסחר שהיו להם, לטענתו, השפעות גדולות יותר על היצרנים העניים.  

* '''טיעון הזרם המרכזי''', שהוצג על ידי הסופר הצרפתי Christian Jacquiau שהאשים את רוב התנועה של הסחר ההוגן על שהיא עובדת בתוך המערכת הקיימת (כלומר תוך יצירת שותפיות עם רשתות שיווק המוניות, [[תאגידים רב לאומיים]] וכו') במקום להקים מערכת סחר הוגנת יותר ועצמאית לחלוטין.

* '''טיעון הזרם המרכזי''', שהוצג על ידי הסופר הצרפתי Christian Jacquiau שהאשים את רוב התנועה של הסחר ההוגן על שהיא עובדת בתוך המערכת הקיימת (כלומר תוך יצירת שותפויות עם רשתות שיווק המוניות, [[תאגידים רב לאומיים]] וכו') במקום להקים מערכת סחר הוגנת יותר ועצמאית לחלוטין.

בספר "אומה של מורדים - איך תרבות הנגד נהפכה לתרבות הצריכה" מציגים חוקרי התרבות קנדים ג'וזף הית ואנדרו פוטר, ביקורת על האסטרטגיה הצרכנית של תרבות הנגד. הטענה היא שסחר הוגן הוא בעצם חלק מ[[תרבות הצריכה]] וה[[קפיטליזם]] - הסחר ההוגן הופך להיות עוד [[מותג]] בדומה למותגים אחרים ולצידם. מדובר בשכלול של [[שוק חופשי]] שבו חלק קטן מהמכירות מבוצע בתנאים הוגנים ובשאר המקרים הניצול ממשיך. כאשר צרכנות משמשת ככלי היחיד להתנגדות, היא בעצם סגנון חיים מרדים או מרוק מצפון. הפתרון לדעת הית ופוטר הוא בשימוש בכלים אחרים שיכולים לקדם שינוי מהותי כמו [[ארגון עובדים]] או חקיקה שאוסרת מכירה של קפה שגודל או נוצר על ידי עבדים. [http://www.haaretz.co.il/gallery/1.1084610]

בספר "אומה של מורדים - איך תרבות הנגד נהפכה לתרבות הצריכה" מציגים חוקרי התרבות קנדים ג'וזף הית ואנדרו פוטר, ביקורת על האסטרטגיה הצרכנית של תרבות הנגד. הטענה היא שסחר הוגן הוא בעצם חלק מ[[תרבות הצריכה]] וה[[קפיטליזם]] - הסחר ההוגן הופך להיות עוד [[מותג]] בדומה למותגים אחרים ולצידם. מדובר בשכלול של [[שוק חופשי]] שבו חלק קטן מהמכירות מבוצע בתנאים הוגנים ובשאר המקרים הניצול ממשיך. כאשר צרכנות משמשת ככלי היחיד להתנגדות, היא בעצם סגנון חיים מרדים או מרוק מצפון. הפתרון לדעת הית ופוטר הוא בשימוש בכלים אחרים שיכולים לקדם שינוי מהותי כמו [[ארגון עובדים]] או חקיקה שאוסרת מכירה של קפה שגודל או נוצר על ידי עבדים. [http://www.haaretz.co.il/gallery/1.1084610]