259
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 31:
שורה 31: − + + − + − + − + − + − + − במוצר לא בלבדי (למשל שכבת האוזון), כ"א יכול להשתמש גם בלי רשות מהבעלים, ולכן סביר שאף אחד לא ישלם עבורו. לכן היצרן של מוצר שכזה לא ירוויח, מוצר שכזה לא ייוצר (!) וזה לא יעיל.+ − למעשה בלבדיות לא קשורה למוצר אלא להסכמים ולגופים חברתיים. במציאות אף מוצר אינו בלבדי אלא אם יש למחזיק המוצר מספיק כוח פיזי למנוע מאחרים להשתמש בו, או לחלופין יש מוסדות חברתיים (משטרה) העושים זאת. קל להפוך מוצרים ממשיים כמו בית או בגדים לבלבדיים. קשה יותר מוצרים לא ממשיים כמו ידע. פטנטים וזכויות יוצרים מנסים להפוך ידע למוצר בלבדי אך מתעוררות בעיות. − רוב מוצרי ושירותי הטבע הם כאלו שקשה לדמיין איך אפשר להפוך אותם לבלבדיים:אוזון, הפריה טבעית, אקלים וכ"ו. לעיתים קרובות אפשר להפוך קרן טבעית לבלבדית, למשל יער. אפשר להפוך את המאגר שלה (העץ) לבלבדי, אך לא את שירותי הקרן שלה (השפעה על האקלים, אצירת מים, מניעת סחף). + − ===2.יריבות (Rivalness)=== − כדי שמוצר יהיה מיוצר ומוקצה בשוק ביעילות, עליו גם להיות יריבי. מוצר יריבי הוא כזה ששימוש של אדם אחד במוצר, מצמצם את השימוש של אדם אחר במוצר. מוצר לא יריבי, הוא כזה שהשימוש בו אינו פוגע בכמותו או באיכותו לשימוש ע"י מישהו אחר למשל:תאורת רחוב, מידע, אוזון, אקלים יציב, נוף וימי שמש. − כל המאגרים הם בהכרח יריבים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות. − כל מוצר שאינו יריב, הוא בהכרח שירות זרם- כזה שלא מתכלה בגלל שימוש- כמו אוזון. − − מוצר יריב, הוא גם יריב מרחבי בהווה, וגם יריב איכותי בעתיד. למשל אם אדם א' נוסע במכונית, זה מונע עפ"י רוב מאדם ב' לנסוע בה למקום אחר, ובעתיד, אם א' ימכור את מכוניתו, היא תהיה מעט בלויה יחסית למצבה היום (הבדל באיכות המכונית). כמו כן, שימוש במשאבים מתכלים ע"י הדור הנוכחי, פוגע בשימוש בהם ע"י הדורות הבאים. − − יעילות השוק דורשת שבשו"מ העלות השולית לייצור או שימוש במוצר, תהיה שווה לתועלת השולית ממנו. [זכרו שבשו"מ מתקיים MCx=Px=MUx (ראה ההסבר על עקומת היצע בפרק 8)]. אך במוצר לא יריבי, עלות השימוש ע"י אדם נוסף היא אפס, לכן מחירו יהיה אפס, ולכן אף אחד לא ירצה לייצר אותו, וזה לא יעיל (הערה: אין זה אומר שחלוקת מוצרים לא יריבים בחינם תפתור את הבעיה). − − ===3.מוצר דחיס (Congestible)=== − מוצר דחיס אינו יריבי כאשר השימוש בו מועט, אך ככל שהשימוש בו גובר, הוא הופך ליותר ויותר יריבי:נסיעה של מכוניות ברחוב. כל עוד נוסעות מעט מכוניות, הרחוב הוא מוצר לא יריבי. אך ככל שנוסעות יותר, שימוש של אחד, פוגע בשימוש של האחר, כי נוצרים עומסי תנועה. − − דחיסות תלויה בסקאלה, וככל שהסקאלה גדלה (עולם מלא), מוצרים הופכים מלא יריבים ליריבים. − − ==הקומבינציות בין בלבדיות, יריבות ודחיסות== − לכל שילוב של תכונות מוצר מהתכונות הנ"ל, צריך להתאים מדיניות שונה, כי המוצר שונה. לכן נעמיק כעת באפשרויות השונות של תכונות מוצרים. − − ===1.משאבים עם גישה חופשית- לא בלבדיים אך יריביים=== − שימוש ציבורי במשאבים אליהם הגישה חופשית מוביל למה שהארדין (Garret Hardin) כינה הטרגדיה של נחלת הכלל. נניח שטח מרעה ציבורי היכול לתמוך ב-100 פרות. בכפר שלו שייך השטח יש 100 משפחות ולכ"א פרה אחת והכול טוב. אדם אחד מוסיף עוד פרה שגורמת לרעיית יתר, דילול משאבים ולכך שכל הפרות קצת יותר רזות. למרות שזו התנהגות רציונאלית של הפרט, אם כולם ינהגו כך, לכולם יהיה רע יותר. מקסום תועלות אישיות ע"י פרטים רציונאליים, לא מוביל ליד נעלמה, שמביאה הכי הרבה טוב להכי הרבה אנשים, אלא לרגל נעלמה שבועטת בנחלת הכלל לעזאזל [שימו לב לחוש ההומור של דיילי]. − − לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי (the tragedy of the commons)". רכוש ציבורי מנוהל ע"י הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים מוסדות שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית". − − הארדין כתב במקור את המאמר כדי להסביר את הבעיות בגידול אוכלוסיה. ריבוי ילדים אומר פחות קרקע לכ"א מהם, ולבסוף כמות קרקע קטנה מלקיים את האוכלוסייה הגדלה. − − כלכלנים אמרו ובצדק, שאם היו מחלקים את הרכוש הציבורי ל-100 המשפחות, כ"א היה מנצל את תא השטח הפרטי שלו באופן יעיל ולא היה ניצול יתר. אך פיתרון זה אינו ישים לרוב המשאבים עליהם נדבר, כי אי אפשר להכיל עליהם זכויות קניין. ובנוסף, יש מקרים בהם זכויות קניין לא יביאו לתוצאות יעילות. − − הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו זכויות קניין. כמעט כל האוקיינוסים הם מים בינ"ל. למרות שיש הסכמים בינ"ל לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכ"ו, החתימה על ההסכמים היא וולונטרית, ובודאי שהאכיפה קשה מאוד. − − נסתכל לדוגמא על דג הבקלה באוקיינוס האטלנטי. דיילי מזכיר מספר מאמרים שחקרו את הנושא. המסקנה היא, שעקב דיג יתר, האוכלוסייה הידלדלה עד מאוד, וכיום בגלל נדירות הדגים, הדיג יותר יקר. הדבר גם גרם לירידה בגודל של הדגים ובגילם-נקבות צעירות מטילות פחות ביצים וביצים קטנות יותר, דבר המסכן את יכולת ההתאוששות של האוכלוסייה. יתכן שאוכלוסיית הבקלה ירדה מתחת לרמה הקריטית, ובהדרגה תיכחד גם ללא דיג נוסף. השקעה במדגה היא להימנע מדייג בהווה בכדי להגדיל את היבול בעתיד. אך במוצר לא בלבדי, אין לאף אחד אינטרס להשקיע כי לא המשקיע ייהנה מפירות ההשקעה. אם דייג א' ידוג פחות בתקווה שבעתיד המדגה יגדל, אז דייג ב' פשוט יכול לדוג את הדגים שא' לא דג. בעתיד אם המדגה יגדל, כל הדייגים ייהנו מכך למרות שרק א' שילם את מחיר השקעה. − − כלכלנים טוענים שאפשר להחליף את סוגי הדגים, אם זן אחד נגמר יעברו לאחר. זה באמת מה שקורה- כל הזמן עוברים לצוד דגים מזנים נמוכים יותר בשרשרת המזון, ועדיין כמות הדייג מצטמצמת. האו"ם מעריך ש-11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם, ו- 69% מזני הדגים המסחריים, נמצאים במגמת הידלדלות. הסיבה היחידה שכמות הדייג לא קטנה באופן משמעותי עדיין, היא שזנים מסורתיים מוחלפים בדגים מזנים נמוכים יותר בשרשרת המזון. − [כדאי לשים לב בגרף איך ירידת גודל הדגים קדמה ואולי ניבאה את ירידת הכמות הניצודה בכמעט 10 שנים! ירידת גודל היא סימן לבעיה באיזון האקולוגי.] − − בתוך המים הטריטוריאליים מדינה יכולה לאכוף את חוקי הדיג, אך הדגים נודדים. אפילו בין קנדה לארה"ב יש מתיחות למי שייכים דגי הסלומון, ואם הטיפול בדגה נכשל, איך נצליח לטפל בגידול אוכלוסיה? − הערה: קנת' בולדווין הציע לחלק לכל הנשים אשרות ילודה ל- 2.1 ילדים ולאפשר להן לסחור באשרות. − − ===2.מוצרים בלבדיים ולא יריביים=== − בעבר הלא רחוק (ימי [[אדם סמית']]) המידע לא היה בלבדי. אם פלוני הפיץ סודות ייצור של אלמוני, לא היה מה לעשות בנידון. כיום, מידע הוא בלבדי ע"י פטנטים (יותר על פטנטים בפרק 18 על גלובליזציה), וכך הוא הופך להיות מוצר שוקי. ההצדקה לפטנטים היא לתת תמריץ לאנשים לפתח ולהמציא חידושים. לאחר פקיעת הפטנט, הידע הופך לנחלת הכלל. − − במציאות, שימוש של פלוני במידע, לא רק שלא פוגע בשימוש של אלמוני באותו מידע, אלא אפילו עוזר להתפתחות עוד מידע. באקדמיה למשל, שיתפו אנשים אחד את השני במידע, ובנו זה ע"ג הרעיון של זה עוד ועוד רעיונות. האינטרנט היא תוצאה של מידע משותף עם גישה חופשית. מבחינות רבות, זרם חופשי של מידע ורעיונות יוצר יעילות של נחלת הכלל ולא טרגדיה. − − פטנטים לעומת זאת יכולים להאט את קצב התפתחות המידע והשימוש בו. מידע קיים הוא הבסיס לעוד מידע. תאגידים לעיתים מוציאים פטנטים על אלגוריתמים ומתודות מדעיות, ובכך מעכבים שימוש בהם, שיביא להתפתחות עוד מידע [למישהו יש דוגמאות טובות?]. דיילי מביא דוגמא של זן אורז עמיד לוירוסים, שאי אפשר להפיצו, כי יש 34 בעלי פטנט שהשקיעו בפיתוחו. − − : הערה של שחר: צריך לזכור שפטנטים לא חוסמים לחלוטין את המידע, להפך - כשכותבים פטנט חייבים לפתוח את כל המידע הקשור בו והוא הופך לנחלת הכלל. מה שאסור זה השימוש במידע ללא רשות (או תשלום) לבעלי הפטנט. בנוסף, אין מגבלה על שימוש בידע לצרכי מחקר, כך שבאקדמיה ניתן להשתמש בידע באופן חופשי (כמו פיתוח האורז שהוזכר לעיל), אבל אי אפשר להשתמש בתוצאה מבלי לפתור את נושא הזכויות בכל הפטנטים שבמוצר (תהליך מסורבל, איטי, קשה ועולה במשאבים רבים, אם מדברים על חוסר יעילות...). − : מחייבי הפטנטים טוענים שהאפשרות האחרת היא הסתרה טוטלית של המידע. ז"א, אם לא היה מוסד כדוגמת פטנט, בעלי הרעיונות היו מסתירים את המידע לעד ולא מאפשרים לאחרים שימוש בו. − − סוגיית זכויות היוצרים היא משמעותית ביותר. חוקת ארה"ב קובעת שיש לתת זכויות יוצרים ל'''זמן מוגבל'' כדי לעודד התקדמות מדעית. בהתחלה הזכויות ניתנו ל- 14 שנה ואופציה לעוד 14 אם המחבר עדיין חי. כיום, בלחץ תאגידים, זכויות היוצרים של תאגיד, הן ל-95 שנה, ושל אדם פרטי לכל חייו ועוד 70 שנה. − − : עוד הערה של שחר: השם בעברית 'זכויות יוצרים' מטעה ומוטעה. כיום החוק משמש לשמור על זכויות חברות המדיה, לא היוצרים. עדיף כבר להשתמש בשם האנגלי - 'זכויות העתקה'... − − פטנטים יכולים להביא לחוסר יעילות מסיבות נוספות. למשל, הקוקטייל נגד איידס מדלל את רמת ה- HIV בדם ומפחית את סיכויי ההדבקה. החברות המחזיקות בפטנט משווקות אותו במחיר יקר, וכך לא מונעות הרג בני אדם (באביב 2001, בעקבות לחץ ציבורי, מספר חברות ויתרו על תביעותיהן נגד ממשלת דרא"פ על מכירת התרופה ללא תשלום מלא על זכויות יוצרים). האירוניה היא שזכויות יוצרים מוגנות ע"י השוק החופשי, אך הן יוצרות מעין מונופול שהוא מנוגד לשוק החופשי! − − ובכן, הבעיה במידע היא שאם אין עליו הגנה, אין תמריץ לפתחו (הלינוקס היא דוגמא הפוכה המראה שדווקא שיתוף מידע ולא רווחים, מביא לפיתוח מוצלח של ידע). מצד שני, אם מידע יהיה חופשי, יעשה בו שימוש עד שיתקיים התנאי להקצאה אופטימאלית, קרי עד אשר MU=MC. כיוון ש- 0=MC (אין עלות לשימוש נוסף במידע) הרי שאופטימאלי ששימוש במידע יעשה באופן אינסופי! זהו המצב היעיל! זכויות יוצרים פוגעות ביעילות של השוק. − בעייתיות זו הביאה ל- Copyleft- הרשאה להפצה ולשימוש של מידע בתנאי שכל הנגזרות שלו יהיו גם כן Copyleft − [יש כאן כמה נקודות עדינות, לא בטוח שMU=MC; די בטוח שלינוקס מפותח גם בגלל הרצון בהורדת מחיר למוצר משלים; ועלות שימוש במידע נוסף אינה אפס אלא עלות הלמידה של מידע זה, האזרח דרור]. − − ===3.מוצרים בלבדיים ודחיסים=== − אלו הם מוצרים שוקיים כמו כבישי אגרה, בריכות שחיה ואתרי סקי [וכן גישה לצינורות כלשהם - קווי מתח גבוה, שרתי אינטנט, ביוב, קוי טלפון לחו"ל, האזרח דרור]. יעילות גדולה יותר תהיה אם המחיר ישתנה בהתאם לשימוש- בשעות השיא מחירים גבוהים, ובשעות השפל נמוכים. − − ===4.מוצרים לא בלבדיים ודחיסים=== − אלו אינם מוצרים שוקיים- כבישים, חופים ציבוריים, פארקי טבע. הקצאה יעילה תהיה אם בזמני עומס שימוש יגבה תשלום, ובשעות שפל הגישה תהיה חופשית. יתכן ושיטת תשלום זו תהיה מסובכת ויקרה לביצוע, ותלויה ברמת הבלבדיות של המוצר. − − − ז. סיכום − − [[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 11, כשלי שוק ומשאבים א-ביוטיים (הצגת מקור)
גרסה מ־15:42, 22 ביוני 2006
, 15:42, 22 ביוני 2006אין תקציר עריכה
'''[[מוצר בלבדי]] (Excludable) ''' - כזה שיש מנגנונים חברתיים המאפשרים לבעלות בלבדית עליו. השימוש בו מותר לבעליו, או למי שבעליו מרשה לו להשתמש במוצר. זהו שם נרדף לזכויות קניין.
'''[[מוצר בלבדי]] (Excludable) ''' - כזה שיש מנגנונים חברתיים המאפשרים לבעלות בלבדית עליו. השימוש בו מותר לבעליו, או למי שבעליו מרשה לו להשתמש במוצר. זהו שם נרדף לזכויות קניין.
==1.דלקים פוסיליים==
==פירוט==
===דלקים פוסיליים===
דלקים פוסיליים הינם גם '''יריביים''' וגם '''בלבדיים''', ולכאורה ניתן להשתמש במנגנון ההאאצה של השוק. ההקצאה הטובה ביותר למשאב זה (אם מתעלמים מכשלי שוק ומחסור עתידי) הוא המפגש של עקומות ההיצע והביקוש בנקודה בה עקומת ההיצע שווה לעלות השולית של הפקת המשאב (marginal extraction costs - MEX, כולל עבודה, ציוד, והמימון).
דלקים פוסיליים הינם גם '''יריביים''' וגם '''בלבדיים''', ולכאורה ניתן להשתמש במנגנון ההאאצה של השוק. ההקצאה הטובה ביותר למשאב זה (אם מתעלמים מכשלי שוק ומחסור עתידי) הוא המפגש של עקומות ההיצע והביקוש בנקודה בה עקומת ההיצע שווה לעלות השולית של הפקת המשאב (marginal extraction costs - MEX, כולל עבודה, ציוד, והמימון).
''''בעיות''''
''''בעיות''''
===עלויות חיצוניות===
====עלויות חיצוניות====
להפקה וצריכה של דלקים פוסיליים עלויות חיצוניות ניכרות, מקומיות, אזוריות וגלובאליות: התחממות כדור-הארץ, גשם חוצי, דליפות נפט, נזקים בתהליך השאיבה וההפקה, (מלחמות),זיהום מים, זיהום קרקע, זיהום אויר - חלקיקים וגזים.
להפקה וצריכה של דלקים פוסיליים עלויות חיצוניות ניכרות, מקומיות, אזוריות וגלובאליות: התחממות כדור-הארץ, גשם חוצי, דליפות נפט, נזקים בתהליך השאיבה וההפקה, (מלחמות),זיהום מים, זיהום קרקע, זיהום אויר - חלקיקים וגזים.
לפיכך, הקצאה יעילה של
לפיכך, הקצאה יעילה של
===עלויות שימוש===
====עלויות שימוש====
===בעיות בניתוח===
====בעיות בניתוח====
==2.מינרלים==
====מינרלים====
==3.מים==
====מים====
====אדמה ריקארדית====
====אנרגיה סולארית ====
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]