259
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 4:
שורה 4: − 1. דלקים פוסיליים (מאגרים לא מתחדשים)+ − 2. מינרלים (חלקם ניתנים למחזור, חלקם לא מתחדשים)+ − 3. מים (מאגר/קרן לא מתחדש/ת, תלוי בשימוש, ניתן למחזור)+ − 4. אנרגיה סולארית (קרן "בלתי ניתנת למיצוי" indestructible)+ − 5. קרקע ריכארדית Richardian Land (קרן "בלתי ניתנת למיצוי")+ − 6. משאבים מתחדשים (מאגר מתחדש)+ − 7. שרותים של המערכת האקולוגית Ecosystem services (קרן מתחדשת)+ − 8. יכולת קליטת פסולת (קרן מתחדשת)+ שורה 86:
שורה 86: − ===5.מוצרים ציבוריים טהורים- לא בלבדיים ולא יריביים=== − כלכלנים מודים שהשוק לא יכול לייצר ולהקצות ביעילות מוצרים ציבוריים טהורים כי כ"א יכול להשתמש במוצר ציבורי (הוא לא בלבדי), בלי קשר למי משלם עבורו. − − במוצר שוקי, כ"א צורך בדיוק עפ"י מה שהוא מוכן לשלם. במוצר ציבורי טהור, כל פרט צורך כמו מה שכל החברה צורכת יחדיו. למשל, פלוני צורך ביטחון ברמה שכל תושבי ישראל צורכים ביטחון יחדיו, כי מטוסי ח"א מגנים על כולם. במוצר שוקי שווה לייצר עוד יחידת תוצר ממנו, אם לפחות פרט אחד מוכן לשלם את ה- MC לייצורו או יותר. במוצר ציבורי טהור, שווה לייצר עוד יחידת תוצר, אם כל החברה יחדיו מוכנה לשלם את ה-MC לייצורו. − נניח עיר שיעלה 100 מליון ש"ח להקים שם פארק גדול לרווחת התושבים. החברה כולה מוכנה לשלם עבור הפארק 150 מיליון ולכן כדאי שהפארק יקום, כי מספיק שכ"א ייתן 2/3 ממה ששווה לו הפארק, ויגיעו ל- 100 מליון. הבעיה היא לאסוף מהאנשים את הכסף שהם מוכנים לשלם עבור הפארק. נניח תקום פירמה פרטית שתגבה 150 ש"ח מכ"א עבור כניסה לכל החיים. יהיו כאלו שזה לא יהיה להם שווה, והפירמה, תפסיד את כספם. כמו כן, יהיו כאלו שהפארק שווה להם יותר מ-150 ש"ח , וישמחו לתת רק 150, ושוב הפירמה תפסיד את כספם, ויתכן שלא תגיע לסכום המינימלי להקמת הפארק- 100 מליון ש"ח. אז נניח שהפירמה תגבה שקל לכל כניסה. במקרה כזה, כולם ישתמשו בפארק פחות לו היו משתמשים בו אם הכניסה הייתה חופשית, והחברה מאבדת רווחה. אם הכניסה תהיה חופשית, הרווחה החברתית תהיה מקסימלית, אך אף פירמה לא תקים אותו. − − בעיה זו נקראת אפקט הטרמפיסט- נניח שהפארק שווה לאדם 1000ש"ח. האדם הרציונאלי עושה חשבון שאם הוא לא ייתן כלום, וכל השאר יתנו את מה שהפארק שווה להם, עדיין יקום פארק אך טיפה קטן יותר. לכן יעדיף לא לשלם כלום ולקבל פארק טיפה קטן יותר, ולכן לא ישלם. האסטרטגיה העדיפה של אותו פרט היא לא לשלם כלום, אך אם כולם ינהגו כך, לא יקום פארק וכולם מפסידים. − − ניקח לדוגמא אריס עובד אדמה בברזיל. הבעלים גרש אותו מאדמתו כדי לגדל סויה ולייצא אותה לאירופה כמזון לבקר, כי זה משתלם יותר מלגדל מזון למקומיים. האריס יכול לתפוס חלקת יער אמזונס ולעבד אותה ואז להרוויח 10$ לדונם באופן חד פעמי עבור העץ, ועוד $3.3 לשנה מ[[חקלאות כרות והבער]]. לעומת זאת האנושות מעריכה את השירותים האקולוגיים של דונם ב-$166 לשנה (דיילי מביא את הנתונים ממאמר של קונסטנזה ואחרים שפורסם ב- Nature ב 1997) [האין זוהי כלכלה סביבתית רחמנא לצלן?, קוט]. ברור שעדיף שהאנושות תשלם לאריס פחות מ- $166, ושהוא יקבל יותר מ $13.3 עבור זה שלא יכרות את היער. − − אך עסקה כזו לא תתקיים כי: − * רוב האנשים לא מעריכים את הערך האדיר שיש לשירותי הטבע. − * אפקט הטרמפיסט יגרום לאנשים לשלם כלום או פחות מה שהם מקבלים באמת מאותו יער. − * אין לנו כרגע מוסדות שיעבירו כסף מהאנושות לאיכר עבור שמירת האקוסיסטמה. − לכן האיכר הרציונאלי יעדיף לכרות את היער. − − ==א.מחסור במוצרים ציבוריים== − כל מי שמבין שהאקוסיסטמה מייצרת שירותים תומכי חיים, מבין את החשיבות הרבה של מוצרים ציבוריים. אך כלכלת השוק מציעה מעט מידי בכל הקשור לייצור יעיל וחלוקה אופטימאלית של מוצרים ציבוריים. ייצור מוצרים בשוק דורש חומרי גלם מהאקוסיסטמה ופליטת פסולת. שני דברים אלו פוגעים באקוסיסטמה וביכולתה ליצור שירותים תומכי חיים. אחת מהנחות היסוד של הכלכלה האקולוגית היא שרבים מהמקורות החשובים ביותר הם מוצרים ציבוריים המיוצרים ע"י הטבע, אך הכלכלה מתייחסת רק למוצרי שוק. − − נחזור למידע וידע. אמרנו שאם הוא בלבדי הוא לא יוקצה כהלכה, ואם הוא מוצר ציבורי יתכן והוא לא ייוצר מספיק. על פניו נראה שהמערכת עובדת וההתקדמות הטכנולוגית משביעת רצון. מדוע אם כן להתערב? − סיבה ראשונה היא כי המשאבים ליצירת ידע (מדענים, מעבדות) מוגבלים, ואם הם משמשים ליצרית ידע שיביא לרווחים (תרופות למחלות של עשירים), אי אפשר להשתמש בהם ליצירת ידע לרווחת הכלל (תרופות למחלות מדבקות ומגפות). בשנות ה-50 מצאו דרכים יעילות להלחם בשחפת. משירד שיעור ההדבקות, הורידו את התקציבים לטפל במחלה. בשנות ה- 70-80 חולים רבים לא קיבלו טיפול הולם והמחלה התפרצה שוב בשנות ה- 80 ומעל מיליארד $ הושקעו כדי למגרה שוב. − − שחפת היא מחלה של עניים. רק 13 מ-1240 התרופות החדשות שיצאו בין בשנים 1975-1996 היו למחלות של אנשים במדינות מתפתחות. וגם כשיש תרופות הן יקרות מידי, למרות שממשלות וגם ה"עשירים" ייהנו מכך שהחולים ייטלו את התרופות, כי זה יפחית את ההדבקות ויביא לרווחה לכולם. − − כיום המגזר הפרטי מממן מחקרים אקדמאיים. חייבים שיהיה מימון ציבורי למחקרים שיהיו לטובת הכלל, אחרת אף אחד לא יחקור ויפתח מוצרים ציבוריים. טיפשי שממשלה מזרימה כסף למחקר, ומאפשרת לחברות לרשום עליהם פטנטים. כך כסף ציבורי מגיע לפירמות המרוויחות בזכותו כסף, בגלל יכולתן לרשום פטנטים. אין הכוונה שכל המחקרים יהיו ממשלתיים, אך אם לא נזרים כסף ציבורי לממן מחקרים לפיתוח מוצרים ציבוריים, התקדמות טכנולוגית תזניח מוצרים שאינם שוקיים. − − סיבה נוספת שצריך להתערב היא שלא כל ידע חדש מועיל לאנושות. תמרוץ ידע אשר יועיל לאנושות במקום לתת רווחים לפירמות, הוא מתכון מוצלח יותר שיביא תרופה לאיידס, מלריה ושחפת במקום השתלות לב. − אם תמשיך המגמה של ייצור מוצרי שוק , והזנחת מוצרים ציבוריים, תגבר הבעיה של הקצאת מאקרו: חלוקת משאבים בין מוצרי ושירותי שוק, לבין כאלו שאינם שוקיים. − − ==ב.תחלופה של מוצרים ציבוריים== − כלכלנים ניאו קלאסיים (כנ"ק) טוענים שהון מעשה ידי אדם הוא תחליף מצויין להון טבעי. כהוכחה הם מציינים את מלטוס שצפה קריסה של משאבים, אך קריסה לא באה. כנ"ק טוענים שכשמשאב אוזל מחירו עולה, וזה מהווה תמריץ למצוא תחליפים. נכון שהיו חברות שנכחדו בגלל ניצול ייתר של משאבים, אך הקפיטליזם ימנע זאת. היקש זה הוא כמו לומר שהתמריץ לרווח חזק יותר מייצר ההישרדות. − הוכחת העבר שתחליפים נמצאו, אינה בהכרח מבטיחה שתמריצים כאלו יימצאו בעתיד. יותר מזה: מה יקרה כשהמוצרים שיחסרו הם מוצרים ציבוריים? כיוון שאין להם מחיר, מחירם לא יכול לעלות, והיצרנים לא יבחינו שיש להם ביקוש. בנוסף אין בייצורם אפשרות לרווחים, כך שאף אחד לא ייצר אותם. [זה טיעון טוב אך לא מדויק. בגלל הפגיעה באוזון, אנשים נצרבים מהשמש, ויש ביקוש וייצור של תחליבי הגנה. כך גם עם אויר ומים נקיים- מייצרים היום מע' טיהור אויר ומים. אני מסכים שמחסור במוצר ציבורי לא יגרום לאיתות בשוק ע"י מנגנון המחירים, כי למוצר ציבורי אין מחיר, אך כן ייווצר שוק של תחליפים למוצר.] − − ==ג. האופי הגלובלי של מוצרים ציבוריים== − יערות עץ המונגרובה מייצבים את משטר המים והאקלים ברמה המקומית, תורמים לדגה במובן האזורי, ולהתחממות כדה"א במובן הגלובלי. מדינות ריבוניות אינן דואגות מספיק למוצרים ציבוריים ברמה הגלובלית. למקבלי החלטות ברמות שונות (מקומי, איזורי, ארצי, בינ"ל ובין דורי) יהיו תמריצים שונים והם יגיעו להחלטות שונות. למרבה הצער, מע' פוליטיות מבוססות על מדינות או יחידות קטנות יותר, ולכן לא מתאימות לדון בנושאים גלובליים. − − == סיכום הקומבינציות בין התכונות השונות והמדיניות העדיפה.== − בטבלה להלן מסוכמות הקומבינציות האפשריות בין תכונות המוצרים. − בלבדי (Excludable) לא בלבדי (Nonexcludable) − יריבי Rival)) מוצר שוקי- מזון, בגדים, מכוניות, בתים, יכולת ספיגת זיהום כשהזיהום תחת פיקוח. משאבים עם גישה חופשית ("טרגדיית נחלת הכלל")- מדגה באוקיינוסים, יערות לא מוגנים, זיהום אויר, יכולת ספיגת זיהום כשהזיהום אינו מפוקח. − לא יריבי (Nonrival) מוצרי שוק בפוטנציה- מידע, טלוויזיה בכבלים, טכנולוגיה. (פרטים צורכים פחות מהאופטימום, קרי MB>MC) מוצרי שוק טהורים-מגדלורים, תאורת רחוב, ביטחון לאומי, רוב שירותי הטבע. − לא יריבי אך דחיס (Nonrival but Ongestible) מוצר שוקי, אך היעילות תגדל אם המחיר ישתנה בהתאם לשימוש- כבישי אגרה, אתרי סקי. מוצר לא שוקי אך גביית תשלום עבור שימוש בשעות העומס יכול להגדיל יעילות- כבישים, חופים ציבוריים, פארקי טבע. − − ==ג.השפעות חיצוניות== − השפעה חיצונית היא כאשר עסקה בין שחקנים (פירמות,פרטים) מסוימים משפיעה גם על שחקנים שאינם צד בעסקה לטוב או לרע. עלות שולית חיצונית היא העלות לחברה של השפעה חיצונית שלילית מפעילות של שחקנים. למשל: מפעל פחם המוכר מוצר לצרכנים (השחקנים בעסקה הם המפעל והקונים של המוצרים שלו), מלכלך את הכביסה של מכבסה סמוכה (המכבסה היא חיצונית לעסקה). זיהום של נחל משפיע על אחרים. כך גם זיהום אויר ע"י מכוניות. הצבת עציץ על עדן החלון היא דוגמא להשפעה חיצונית חיובית, כי העסקה היא בין מוכר העציץ לדייר הקונה, אך כל העוברים ברחוב נהנים מהעציץ. − − בגלל שהשחקן לא מפוצה או נקנס על ההשפעה החיצונית החיובית/שלילית שלו, יש פחות מידי עסקאות עם השפעה חיובית, ויותר מידי עסקאות עם השפעה שלילית. אם היו מפצים/קונסים את השחקן, הוא היה מפנים את ההשפעות, הן כבר לא היו חיצוניות, והיה מתקיים MB=MC. − − כלכלנים טוענים שזכויות קניין יפתרו את הבעיה. אם למכבסה יש זכות לאוויר נקי, המפעל יפצה אותה ויוביל לשו"מ יעיל. אם לחלופין למפעל יש זכות לזהם, המכבסה תשלם לו להפחית את הזיהום. − רונאלד קואס (Ronald Coase) הוכיח שלא משנה למי נותנים את הזכויות, בשני המקרים יגיעו לאותו שו"מ יעיל שבו מחיר הזיהום = מחיר התועלת מאי זיהום (בתנאים מסוימים כגון שוק תחרותי). המסקנה היא שעלויות חיצוניות לא דורשות התערבות ממשלתית. זוהי תאורית קואס. − − הערה: פיצוי המכבסה למשל, לא יוביל בהכרח לשו"מ יעיל, שכן יש אפשרות שתקום עוד מכבסה בקרבת מקום רק כדי ליהנות מפיצויים. − − [דיילי מביא הסבר לרמת זיהום אופטימאלית. אני מעדיף הסבר מעט שונה ויותר ברור לדעתי. שניהם מגעים לאותו שו"מ. − − נניח תהליך ייצור שמזהם. ההתייחסות היא לייצור כמות קבוע של מוצר ולשאלה כמה לזהם כשמייצרים כמות זו. למשל: מייצרים KW חשמל, והשאלה היא כמה להפחית את הזיהום בייצור, ולא האם לייצר פחות חשמל. − עלות הפחתת הזיהום הולכת ועולה מימין לשמאל, כי ככל שרוצים פחות זיהום, זה יעלה יותר. נניח למשל שכדי לזהם פחות שמים פילטר על הארובה. כל פילטר קולט 80% מהמזהמים. לכן הפילטר הראשון קולט 80% מהמזהמים, השני מעליו קולט 80% מה-20% הנותרים כלומר 16% בלבד, וכך הלאה. אפשר גם לומר שכדי לזהם טיפה פחות, מספיק להגביה ארובות, אם רוצים להפחית עוד את הזיהום צריך להתקין פילטרים (יותר יקר), ואם רוצים לזהם מעט מאוד, צריך לעבור לגז- מאוד יקר. − − נהוג להסתכל על הנזק השולי מזיהום כעולה ככל שיש יותר זיהום. בזיהום קטן, אין נזק למכבסה. כשהזיהום גדל,המכבסה תצטרך לייבש את הכבסים בפנים, ואם יש זיהום גדול, היא תצטרך להתקין מטהרי אויר. כך גם עם מספר מכוניות בכבישים, רעש וכ"ו. − − נראה שהכמות היעילה של פליטת מזהם היא Q. הגישה של כלכלה סביבתית תטען את הדבר הבא: המוצר שבגללו יש זיהום תורם לרווחת החברה, שכן אם מייצרים אותו, מישהו קונה אותו ונהנה ממנו. לכן הדרישה לא לייצר אותו אינה הגיונית. TNS יטענו שאסור לזהם יותר ממה שהאקוסיסטמה יכולה לטפל. בנקודה R למשל, עלות הנזק השולי מהזיהום היא W ועלות הפחתת יחידת זיהום היא V ולכן כדאי להפחית את הזיהום. המכבסה תהיה מוכנה לשלם כל סכום נמוך מ-W, והמפעל יהיה מוכן לזהם פחות עבור כל סכום גבוה מ- V, ולכן יש מקום לעסקה. כמו כן, בכל נקודה משמאל ל- Q, עלות הפחתת הזיהום גדולה מעלות הנזק, ולכן כדאי לזהם יותר. − − צריך לשים לב להנחות שעלות הפחתת הזיהום הולכת וגדלה, ושהנזק מזיהום גם הולך וגדל. במציאות איני בטוח שהדברים תמיד נראים כך. כמו כן, ההתייחסות לכמות המוצר המיוצר כקבועה, מגבילה את הניתוח. אולי הכי יעיל לייצר קצת פחות חשמל?] − − בעיות חמורות בניתוח: − * הניתוח מניח ששני הצדדים מוכנים ויכולים לשלם. אם כתוצאה מזה שהמכבסה תשלם למפעל לזהם פחות תפשוט את הרגל, אזי לא נגיע ל-Q. − * הניתוח מניח שאין עלויות עסקה. אך בפועל, הבדיקות, המחקרים, עו"ד וכ"ו כדי להגיע להסכם יכולות להיות יקרות מאוד, שכן מפעל מזהם פוגע מקומית, אך גם גורם לאובך וגשם חומצי במקומות רחוקים ולהתחממות גלובלית. קשה להעריך נזק מורכב שכזה. קשה גם להושיב את כל הנפגעים והמזהמים יחד למו"מ. − * יתכן אפקט הטרמפיסט- מישהו מהנפגעים לא ירצה לשלם עבור הפחתת הנזק, וייהנה מההפחתה בלי תשלום. − קואס זיהה את העובדה שעלות ומורכבות העיסקה יכולה להצדיק התערבות ממשלתית, אך אבחנה זו נשמטה מממשיכיו. מסקנתו של קואס, שלא משנה למי נותנים את הזכויות, השוק יגיע לאותה כמות זיהום יעילה, נכונה לשוק משוכלל שבו יש מידע מלא ועלויות העסקה הן אפס. − − כמו כן, שוק חופשי מביא לשו"מ יעיל בהינתן חלוקת עושר מסוימת. נתינת זכות הזיהום למפעל, או הזכות לאוויר נקי למכבסה, היא בבחינת שינוי העושר ההתחלתי, דבר שיביא לשו"מ יעילים אך שונים! − למרות העיסוק השולי של הכנ"ק בעלויות חיצוניות, עלות חיצונית היא הכלל ולא היוצא מהכלל. כל ייצור מלווה בהשפעות חיצוניות כי חומרי גלם נלקחים מהאקוסיסטמה, וזיהום נפלט אליה, וזה פוגע בשירותי החינם של הטבע. השפעות חיצוניות הן ברמה מקומית, אזורית, גלובלית ובין דורית, ולכן עלויות העסקה להפחתת הזיהום יהיו אדירות. השוק לא יפתור בעיה זו לבד. בנוסף, חסר מידע לגבי השלכות הזיהום. יש המון בורות ואי ודאות בנושא, ולכן קשה לדעת מהי עקומת העלות השולית מהנזק. מצד שני, גם לא פשוט לדעת מהי עלות הפחתת הזיהום-מידע אשר אם קיים נמצא בד"כ אצל המזהם, והוא יכול כמובן לטעון שעלות ההפחתה גבוה הרבה יותר ממה שהיא באמת. − [פיתרון אפשרי הוא לסחור במכסות זיהום] − − ==ד.שווקים חסרים-היכן הם הדורות הבאים?== − כדי ששוק יהיה יעיל, צריך שכל מי שיש לו עניין במוצר, יוכל להיות מעורב בקנייתו ובייצורו. אך כיוון שאי אפשר שהדורות הבאים ישתתפו בשווקים בהווה, שו"מ לא מתחשב ברצונותיהם ולכן לא יכול להיות יעיל. − איך אפשר בכל זאת להתחשב במי שאינו קיים עדיין? אפשר לחייב קריטריון של קיימות. למשל: חייבים להשקיע חלק מהרווחים מניצול משאבים מתכלים לפיתוח משאבים לא מתכלים לדורות הבאים. − − מבחינה אתית ברור שלא יעיל לצרוך היום משאב שנותן רווחה לא הכרחית, אם בעתיד הדבר יגרום לאסון, או שיביא − לרווחה אדירה. בהכרה של בורותינו בכל הנוגע לאקוסיסטמה, עלינו להיזהר במעשינו. האפשרות הנוספת היא להמשיך להתנהג כרגיל עפ"י הכנ"ק- לפעול רק למקסום רווחה בהווה. אי אפשר להעלות את רמת המחייה בהווה ע"י חלוקת משאבים לעתיד, ולכן עפ"י הכנ"ק אין עלינו לדאוג לדורות הבאים. כמו שקנת' בולדינג שאל פעם: מה דורות העתיד עשו אי פעם בשבילנו? בפועל הכנ"ק לא מתעלמים לגמרי מדורות העתיד, הם פשוט מפחיתים בניתוח שלהם כל השפעה על העתיד-הרחבה בפרקים 11-12. [הרשו לי להוסיף מדרך חשיבתם של אדומי העור מצפון אמריקה. הם יוצאים מנקודת מוצא שלא האדמה שייכת לנו, כי אם אנחנו שייכים לאדמה. כל החלטה שלהם נמדדת במבחן 7 דורות קדימה: איך הדור השביעי יושפע בעתיד, מההחלטה שאנו מקבלים כיום.] − − 1.הפחתת הערך של העתיד − כנ"ק מפחיתים בשיטתיות עלויות ותועלות של העתיד לעומת ההווה. בעיניהם, 100 ₪ היום שווים יותר מ-100 ש"ח עוד שנה, כי אני יכול לשים אותם בבנק ולקבל 5% ריבית ריאלית. הם מתייחסים לכסף כתחליף לכל דבר, ולכן כל דבר בעתיד שווה פחות מאותו דבר היום. [לא מדויק. אם צופים שמחירי הנפט יעלו, אז חבית נפט היום שווה פחות מחבית נפט עתידית, וכך גם ערך חברות הנפט למשל]. − הערך בהווה של X ₪ בעוד t שנים עם ריבית במשק בגובה r הוא:PV=Xt/(1+r)t (Preset Value). חישוב עלות תועלת של ערך נקי בהווה (NVP=Net Present Value) ניראה כך: − NPV=tT=0 (Benefitst-costst)(1/1+r)t − ככל שהתועלת/ עלות הם בעתיד היותר רחוק, הערך שלהם בהווה קטן יותר בגלל שהמכפיל קטן מ-1: (1/1+r)<1. − − ==ה.מונופול:== − בפרק 8 ע"מ 133-134 דיילי מסביר על כשל שוק במקרה של מונופול. ההסבר הוא מתמטי. אני העדפתי לדבר על מונופול בפרק על כשלי שוק, ולהביא את ההסבר האינטואיטיבי. − מונופול הוא מצב שיש במשק יצרן אחד בלבד. הדבר קורה כשיש פטנט או מונופול טבעי. − מונופול טבעי- קורה כשיש עלות קבועה (עלות לייצר יחידה ראשונה של תוצר) גדולה מאוד, ועלות שולית אפסית. למשל- הולכת חשמל. − − מונופול יקבע את המחיר כך שהוא ימקסם את רווחיו. בשוק תחרותי, שו"מ היה בנקודה E והרווח ליצרנים הוא השטח המקווקו הכחול (CEB). אך מונופול יעדיף לייצר רק K יחידות, להפסיד רווח של משולש EGF אבל להוסיף רווח של מלבן משובץ כחול JMGC ע"ח רווחת הצרכנים. שו"מ בנקודה M אינו יעיל כי החברה איבדה רווחה בגודל MFE. − כמה המונופול יזוז? כמה רחוק K מ- H ? זה תלוי בעקומות אך בטוח ש- K<H ופיתרון המונופול לא יעיל. לכן צריך את התערבות הממשלה שתפקח על מחירי המונופול. − − ==ו.אינפורמציה א-סימטרית== − דיילי לא כותב על זה בנפרד אף כי דיבר על כך שאין מידע מלא בקשר לתיאורית קואס. אינפורמציה אסימטרית מוכרת ע"י כנ"ק ככשל שוק רביעי. − זהו מצב שבו יש פערי מידע בין השחקנים השונים. נראה שפערי מידע מביאים לשו"מ לא יעיל. − נניח שוק מכוניות משומשות ובו 2 סוגי מכוניות- 50% טובות ו-50% גרועות. להלן שווי המכוניות למוכר ולקונה עפ"י איכותן. − איכות שווי לקונה שווי למוכר − טובה 2400 2000 − גרועה 1200 1000 − הקונה לא יודע את איכות המכונית והמוכר כן. בממוצע הקונה מוכן לשלם על מכונית 1800=2/(2400+1200). ב-1800 המוכר מוכן למכור רק גרועות, ולכן רק מכוניות גרועות ימכרו. עסקאות שהיו יכולות להתבצע בשוק המכוניות הטובות לא יתבצעו וזהו כשל שוק. − פיתרון:אפשר לקחת את המכוניות לבדיקה ולצמצם את פערי המידע. הבעיה: הבדיקה עולה כסף ועדייו הפיתרון לא יעיל. − כך גם בשוק העבודה (המעביד יודע על המועמד למשרה פחות מהמועמד עצמו ולכן יש מכוני פילת למיניהם), ביטוחי בריאות וכ"ו.]
דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 11, כשלי שוק ומשאבים א-ביוטיים (הצגת מקור)
גרסה מ־13:57, 22 ביוני 2006
, 13:57, 22 ביוני 2006אין תקציר עריכה
בפרק 10 ראינו את המקרים בהם השוק יכול לפעול כמנגנון הקצאה יעיל. בפרק זה נבחן כיצד פועל השוק כאשר מדובר בהקצאת המשאבים והשרותים שאנו מקבלים מהמערכת האקולוגית.
בפרק 10 ראינו את המקרים בהם השוק יכול לפעול כמנגנון הקצאה יעיל. בפרק זה נבחן כיצד פועל השוק כאשר מדובר בהקצאת המשאבים והשרותים שאנו מקבלים מהמערכת האקולוגית.
דאלי בוחן 8 מקרים:
דאלי בוחן 8 מקרים:
*דלקים פוסיליים (מאגרים לא מתחדשים)
*מינרלים (חלקם ניתנים למחזור, חלקם לא מתחדשים)
*מים (מאגר/קרן לא מתחדש/ת, תלוי בשימוש, ניתן למחזור)
*אנרגיה סולארית (קרן "בלתי ניתנת למיצוי" indestructible)
*קרקע ריכארדית Richardian Land (קרן "בלתי ניתנת למיצוי")
*משאבים מתחדשים (מאגר מתחדש)
*שרותים של המערכת האקולוגית Ecosystem services (קרן מתחדשת)
*יכולת קליטת פסולת (קרן מתחדשת)
אלו אינם מוצרים שוקיים- כבישים, חופים ציבוריים, פארקי טבע. הקצאה יעילה תהיה אם בזמני עומס שימוש יגבה תשלום, ובשעות שפל הגישה תהיה חופשית. יתכן ושיטת תשלום זו תהיה מסובכת ויקרה לביצוע, ותלויה ברמת הבלבדיות של המוצר.
אלו אינם מוצרים שוקיים- כבישים, חופים ציבוריים, פארקי טבע. הקצאה יעילה תהיה אם בזמני עומס שימוש יגבה תשלום, ובשעות שפל הגישה תהיה חופשית. יתכן ושיטת תשלום זו תהיה מסובכת ויקרה לביצוע, ותלויה ברמת הבלבדיות של המוצר.
ז. סיכום
ז. סיכום