שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''תחבורת ציבורית של מעברים''' היא מערכת [[תחבורה ציבורית]] שמקצרת את זמני הנסיעה ומשפרת את היעילות הכלכלית של תחבורה ציבורית. המערכת מבוססת על שימוש היררכי של כלי תחבורה ציבוריים (כמו אוטובוסים מהירים בנתיבים יעודיים ([[BRT]]), ואוטובוסים שכונתיים איטיים וקטנים יותר), הגדלת כמות המעברים בין אוטובוסים בכל נסיעה, והקטנת זמן המעבר בין אוטובוסים. המערכת דומה ל"כלי דם" בגוף שבהם יש קווים ראשיים ומשניים, וזאת לעומת מערכות תחבורה ציבוריות מסורתיות שניסו לחבר כל נקודה לכל נקודה באמצעות קווים מאספים. | + | '''תחבורת ציבורית של מעברים''' היא מערכת [[תחבורה ציבורית]] שמקצרת את זמני הנסיעה ומשפרת את היעילות הכלכלית של תחבורה ציבורית. המערכת מבוססת על שימוש היררכי של כלי תחבורה ציבוריים (כמו אוטובוסים מהירים בנתיבים יעודיים ([[BRT]]), ואוטובוסים שכונתיים איטיים וקטנים יותר), הגדלת כמות המעברים בין אוטובוסים בכל נסיעה, והקטנת זמן המעבר בין אוטובסים. המערכת דומה ל"כלי דם" בגוף שבהם יש קווים ראשיים ומשניים, וזאת לעומת מערכות תחבורה ציבוריות מסורתיות שניסו לחבר כל נקודה לכל נקודה באמצעות קווים מאספים. |
| | | |
| [[תמונה:PortlandStreetcar5.jpg|שמאל|thumb|300px|[[חשמלית]] ב[[פורטלנד]]. החשמלית מהווה רכיב ביניים בתחבורה המשולבת שיש בעיר - בין [[רכבת קלה|הרכבת הקלה]] המהירה, לבין אמצעים אחרים כמו [[הולכי רגל|הליכה ברגל]] ורכיבה על [[אופניים]]]] | | [[תמונה:PortlandStreetcar5.jpg|שמאל|thumb|300px|[[חשמלית]] ב[[פורטלנד]]. החשמלית מהווה רכיב ביניים בתחבורה המשולבת שיש בעיר - בין [[רכבת קלה|הרכבת הקלה]] המהירה, לבין אמצעים אחרים כמו [[הולכי רגל|הליכה ברגל]] ורכיבה על [[אופניים]]]] |
שורה 10: |
שורה 10: |
| התחבורה השכונתית - אל עורקי התנועה יכולה להיות [[הולכי רגל|הליכה רגלית]], נסיעה ב[[אופניים]], [[אופניים חשמליים]] או קורקינט חשמלי, או מיניבוסים שעושים סיבוב קצר בתוך השכונה או ב-1-3 שכונות. | | התחבורה השכונתית - אל עורקי התנועה יכולה להיות [[הולכי רגל|הליכה רגלית]], נסיעה ב[[אופניים]], [[אופניים חשמליים]] או קורקינט חשמלי, או מיניבוסים שעושים סיבוב קצר בתוך השכונה או ב-1-3 שכונות. |
| | | |
− | בעורקי התנועה יש תחבורה ציבורית מהירה - יש בהן מתן זכות קדימה לאוטובוסים (נתיב תחבורה ציבורית - נת"צ), זכות קדימה ברמזורים, ומאפיינים נוספים. התחבורה בעורקים הראשיים יכולה להיות אוטובוסים מהירים ([[BRT]]), חשמליות או רכבת קלה, רכבות תחתיות, או רכבות פרברים. מספר התחנות בעורקים הראשיים מועט (כך שהאוטובוס לא צריך לעצור כל הזמן), והעליה אל האוטובוס והירידה ממנו מהירה (על ידי תחנות אוטובוס חכמות יותר, וכרטוס חכם יותר) כתוצאה מכך ומהירות הנסיעה בהם מהירה. | + | בעורקי התנועה יש תחבורה ציבורית מהירה - יש בהן מתן זכות קדימה לאוטובוסים (נתיב תחבורה ציבורית - נת"צ), זכות קדימה ברמזורים, ומאפיינים נוספים. התחבורה בעורקים הראשיים יכולה להיות אוטובוסים מהירים ([[BRT]]), חשמליות או רכבת קלה, רכבות תחתיות, או רכבות פרברים. מספר התחנות בעורקים הראשיים מועט (כך שהאוטובוס לא צריך לעצור כל הזמן), והעליה אל האטובוס והירידה ממנו מהירה (על ידי תחנות אוטובוס חכמות יותר, וכרטוס חכם יותר) כתוצאה מכך ומהירות הנסיעה בהם מהירה. |
| | | |
− | הדגש במערכת תחבורת מעברים הוא בשילוב בין אמצעי תחבורה שונים לשם מתן מענה לצרכים שונים, שיפור היעילות התחברותית והכלכלית של הקווים ובקיצור זמן ההמתנה ומרחק ההליכה בעת המעברים, כדי לקבל תחבורה ציבורית איכותית. | + | הדגש במערכת תחבורת מעברים הוא בשילוב בין אמצעי תחבורה שונים לשם מתן מענה לצרכים שונים, שיפור היעילות התחבורתית והכלכלית של הקווים ובקיצור זמן ההמתנה ומרחק ההליכה בעת המעברים, כדי לקבל תחבורה ציבורית איכותית. |
| | | |
| ==דוגמה== | | ==דוגמה== |
שורה 24: |
שורה 24: |
| המעבר הבא הוא בעורק תחבורה שם יש תחנת של ל[[BRT|אוטובוס מערכתי מהיר]] או ל[[רכבת קלה]]. התשלום הוא בכניסה לתחנה , כך שאין עיקובים בעליה לאוטובוס. תדירות האוטובוסים במסלול המהיר היא גבוהה - כל 2-5 דקות, כך שלא משנה מתי מגיע הנוסע, הוא מחכה מעט זמן ועולה על אוטובוס מהיר. | | המעבר הבא הוא בעורק תחבורה שם יש תחנת של ל[[BRT|אוטובוס מערכתי מהיר]] או ל[[רכבת קלה]]. התשלום הוא בכניסה לתחנה , כך שאין עיקובים בעליה לאוטובוס. תדירות האוטובוסים במסלול המהיר היא גבוהה - כל 2-5 דקות, כך שלא משנה מתי מגיע הנוסע, הוא מחכה מעט זמן ועולה על אוטובוס מהיר. |
| | | |
− | עורק התחבורה הוא מסלול תחבורה ציבורית מהיר. במסלולים אלה נוסעהים אוטובוסים במהירות של כ 60 קמ"ש (בנסיעה עירונית) (בהשוואה לנסיעה של כ-20 קמ"ש לאוטובוס עירוני היום). האוטובוס המהיר נשאר על הנתיב המהיר ואינו מבצע סיבובים ופיתולים בכל העיר. | + | עורק התחבורה הוא מסלול תחבורה ציבורית מהיר. במסלולים אלה נוסעים אוטובוסים במהירות של כ 60 קמ"ש (בנסיעה עירונית) (בהשוואה לנסיעה של כ-20 קמ"ש לאוטובוס עירוני היום). האוטובוס המהיר נשאר על הנתיב המהיר ואינו מבצע סיבובים ופיתולים בכל העיר. |
| | | |
− | האוטובוס המהיר מסתמך על כך שהאוטובוסים השכונתיים מזינים נוסעים לתחנות שלו. התחנות של האוטובוס המהיר מעטות. הקטנת כמות העצירות, אמצעי מעבר מהיר אל ומהתחנה (ראו בהמשך) יחד עם נתיב אוטובוסים מהיר ומתן זכות קדימה לאוטובוסים פרושם שהאוטובוס המהיר מתפקד באופן דומה לרכבת קלה ומקשר חלקים שונים של העיר. נסיעה של מרחק של 10 ק"מ - לדוגמה בין חולון לתל אביב, אמורה לקחת לא יותר מ-10 דקות.
| + | האטובוס המהיר מסתמך על כך שהאוטובוסים השכונתיים מזינים נוסעים לתחנות שלו. התחנות של האוטובוס המהיר מעטות. הקטנת כמות העצירות, אמצעי מעבר מהיר אל ומהתחנה (ראו בהמשך) יחד עם נתיב אוטובוסים מהיר ומתן זכות קדימה לאוטובוסים פרושם שהאוטובוס המהיר מתפקד באופן דומה לרכבת קלה ומקשר חלקים שונים של העיר. נסיעה של מרחק של 10 ק"מ - לדוגמה בין חולון לתל אביב, אמורה לקחת לא יותר מ-10 דקות. |
| | | |
| הנוסע יכול לבצע החלפות נוספות בין 2 קווים מהירים- לדוגמה לעבור מציר בכיוון מזרח מערב לציר בכיוון צפון דרום. תדירות שני הקווים אמורה להיות גבוהה מאד, וההחלפה קלה. | | הנוסע יכול לבצע החלפות נוספות בין 2 קווים מהירים- לדוגמה לעבור מציר בכיוון מזרח מערב לציר בכיוון צפון דרום. תדירות שני הקווים אמורה להיות גבוהה מאד, וההחלפה קלה. |
שורה 36: |
שורה 36: |
| זמן הנסיעה הכולל מתקצר ברוב המקרים היות וזמן ההמתנה מתקצר וכך גם זמן הנסיעה. בדוגמה שלהלן - המתנה של 2 דקות בתחנה השכונתית, נסיעה של 5 דקות בקו השכונתי. המתנה של 2 דקות לקו המהיר, נסיעה של 10 דקות בקו המהיר, המתנה של 10 דקות לקו השכונתי השני (ליד מקום העבודה), ונסיעה של 5 דקות בקו זה. סה"כ זמן נסיעה מדלת לדלת של 35 דקות. כפי שניתן לראות שימוש באופניים ציבוריים בשכונה השנייה, ונסיעה בהם של 5 דקות, מקצרת את זמן הנסיעה ל-25 דקות. זאת בהשוואה לזמנים של שעה או יותר של נסיעה בקו אוטובוס היום בין חולון לתל אביב (המתנה של רבע שעה, ונסיעה של כ45 דקות). | | זמן הנסיעה הכולל מתקצר ברוב המקרים היות וזמן ההמתנה מתקצר וכך גם זמן הנסיעה. בדוגמה שלהלן - המתנה של 2 דקות בתחנה השכונתית, נסיעה של 5 דקות בקו השכונתי. המתנה של 2 דקות לקו המהיר, נסיעה של 10 דקות בקו המהיר, המתנה של 10 דקות לקו השכונתי השני (ליד מקום העבודה), ונסיעה של 5 דקות בקו זה. סה"כ זמן נסיעה מדלת לדלת של 35 דקות. כפי שניתן לראות שימוש באופניים ציבוריים בשכונה השנייה, ונסיעה בהם של 5 דקות, מקצרת את זמן הנסיעה ל-25 דקות. זאת בהשוואה לזמנים של שעה או יותר של נסיעה בקו אוטובוס היום בין חולון לתל אביב (המתנה של רבע שעה, ונסיעה של כ45 דקות). |
| | | |
− | יתרון נוסף של שיטה זו הוא שיפור באמינות הנסיעה. אי הוודעות של הנוסע לגבי זמן הנסיעה יורד כיוון שזמנים הקווים השכונתיים הם אמינים מאד (לא נתקעים בפקקים בצד השני של העיר) ואין צורך לחכות זמן רב לקווים הראשיים. | + | יתרון נוסף של שיטה זו הוא שיפור באמינות הנסיעה. אי הוודאות של הנוסע לגבי זמן הנסיעה יורד כיוון שזמנים הקווים השכונתיים הם אמינים מאד (לא נתקעים בפקקים בצד השני של העיר) ואין צורך לחכות זמן רב לקווים הראשיים. |
| | | |
| ==יישום של תחבורת מעברים בעולם== | | ==יישום של תחבורת מעברים בעולם== |
שורה 53: |
שורה 53: |
| * יש יעילות גדולה יותר של קווי האוטובוס מבחינת אנרגיה וכסף -בתחבורה ציבורית רגילה, אוטובוס צריך לאסוף את הנוסעים שלו מתחנות שונות, כך שחלק גדול מהנסיעה הוא נוסע עם פחות מידי נוסעים, ובחלק אחר יש בו לפעמים יותר מידי נוסעים. בתחבורת מעברים, הקווים המרכזיים והשכונתיים בנויים לקיבולות נוסעים שונות, כך שיש פחות מצבים של אוטובוסים מאספים שנוסעים ריקים. | | * יש יעילות גדולה יותר של קווי האוטובוס מבחינת אנרגיה וכסף -בתחבורה ציבורית רגילה, אוטובוס צריך לאסוף את הנוסעים שלו מתחנות שונות, כך שחלק גדול מהנסיעה הוא נוסע עם פחות מידי נוסעים, ובחלק אחר יש בו לפעמים יותר מידי נוסעים. בתחבורת מעברים, הקווים המרכזיים והשכונתיים בנויים לקיבולות נוסעים שונות, כך שיש פחות מצבים של אוטובוסים מאספים שנוסעים ריקים. |
| * בתחבורה ציבורית רגילה, קווי האוטובוס הופכים לארוכים ומפותלים וכתוצאה מכך שעת ההגעה שלהם לתחנות הופכת להיות בלתי צפויה (לדוגמה , מחכים לקו שאמור לצאת כל 20 דקות, ולאחר 40 דקות מגיעים שני אוטובוסים יחד). אי וודאות זו גורמת לבזבוז זמן גדול של הנוסע, ולפגיעה ברווחה שכן היא מקשה על תכנון תוכניות ומחייבת לקיחת קבועי זמן גדולים יותר שיתפקדו כמרווחי בטחון. מצב זה נמנע בתחבורת מעברים. | | * בתחבורה ציבורית רגילה, קווי האוטובוס הופכים לארוכים ומפותלים וכתוצאה מכך שעת ההגעה שלהם לתחנות הופכת להיות בלתי צפויה (לדוגמה , מחכים לקו שאמור לצאת כל 20 דקות, ולאחר 40 דקות מגיעים שני אוטובוסים יחד). אי וודאות זו גורמת לבזבוז זמן גדול של הנוסע, ולפגיעה ברווחה שכן היא מקשה על תכנון תוכניות ומחייבת לקיחת קבועי זמן גדולים יותר שיתפקדו כמרווחי בטחון. מצב זה נמנע בתחבורת מעברים. |
− | * במצב היום נוסע יכול לעמוד בעורק תחבורה ראשי (לדוגמה רחוב בגין בתל אביב) שבו עוברים מאות אוטובוסים בשעה, אבל עליו לחכות לאוטובוס מסוג מסויים שמתאים עבורו. בעורקי תחבורה בתחבורת מעברים המצב שונה. כל האוטובוסים באותו עורק תחבורה נוסעים על אותו המסלול - אין נסיון לחבר כל נקודה לכל נקודה במאצעות אוטובוס אחד - אלא יש תחבורה של מעברים. | + | * במצב היום נוסע יכול לעמוד בעורק תחבורה ראשי (לדוגמה רחוב בגין בתל אביב) שבו עוברים מאות אוטובוסים בשעה, אבל עליו לחכות לאוטובוס מסוג מסויים שמתאים עבורו. בעורקי תחבורה בתחוברת מעברים המצב שונה. כל האוטובסים באותו עורק תחבורה נוסעים על אותו המסלול - אין נסיון לחבר כל נקודה לכל נקודה במאצעות אוטובוס אחד - אלא יש תחבורה של מעברים. |
| * באותו אופן המידע לגבי כיוון נסיעות הקווים מפושט בהרבה - אין צורך למצוא את מספר האוטובוס המדוייק, אלא כל האוטובוסים על ציר תנועה אחד הם בעלי אותה התנהגות. | | * באותו אופן המידע לגבי כיוון נסיעות הקווים מפושט בהרבה - אין צורך למצוא את מספר האוטובוס המדוייק, אלא כל האוטובוסים על ציר תנועה אחד הם בעלי אותה התנהגות. |
− | * בשל השירות המוגדל המוצע לנוסע (אפשרות להגיע מכל מקום לכל מקום באופן נוח יחסית) עולה האטרקטיביות של התחבורה הציבורית ככפתרון תחבורתי מוביל וכולל, ויורדת האטרקטוביות של תחבורה מבוססת מכונית פרטית. וזאת בניגוד לתחבורה ציבורית רגילה שבה (בעיקר בנסיעות יוממות) קו אחד יכול להיות נוח לנסיעה אחת, ועבור אותו נוסע, נסיעה אחרת מחייבת שימוש באמצעי תחבורה אחר (מצב שיכול לחייב אותו לשמור על רכב כ"גיבוי"). | + | * בשל השירות המוגדל המוצע לנוסע (אפשרות להגיע מכל מקום לכל מקום באופן נוח יחסית) עולה האטרקטיביות של התחבורה הציבורית ככפתרון תחבורתי מוביל וכולל, ויורדת האטרקטיביות של תחבורה מבוססת מכונית פרטית. וזאת בניגוד לתחבורה ציבורית רגילה שבה (בעיקר בנסיעות יוממות) קו אחד יכול להיות נוח לנסיעה אחת, ועבור אותו נוסע, נסיעה אחרת מחייבת שימוש באמצעי תחבורה אחר (מצב שיכול לחייב אותו לשמור על רכב כ"גיבוי"). |
| * היחס בין המשקל העצמי של אמצעי התחבורה לבין משקל הנוסעים טוב יותר. דבר זה משפר בצורה ניכרת יעילות אנרגטית. | | * היחס בין המשקל העצמי של אמצעי התחבורה לבין משקל הנוסעים טוב יותר. דבר זה משפר בצורה ניכרת יעילות אנרגטית. |
| * ניתן לשנות את התדירות של הקווים השכונתיים בקלות, בלי קשר לתדירות של הקווים המרכזיים. | | * ניתן לשנות את התדירות של הקווים השכונתיים בקלות, בלי קשר לתדירות של הקווים המרכזיים. |
שורה 71: |
שורה 71: |
| קשיי המעבר פוגעים במיוחד באנשים שעלולים לסבול מניידות מוגבלת כמו זקנים, אנשים הסוחבים משא, הורים עם עגלות תינוקות, עיוורים או נכים. לפחות לגבי הקושי של עליה וירידה מאוטובוסים, הדבר מקבל מענה בחלק מהמקומות על ידי תחנות מוגבהות לגובה האוטובוס, שבהן יש גם מעלון לנכים ולמי שמתקשה לעלות במדרגות. כמו כן, דווקא זקנים סובלים במצב הנוכחי בו עליהם להשתמש בתחבורה ציבורית, אך זו אינה יעילה. אחת הבעיות של תחבורה ציבורית מכל נקודה לכל נקודה היא אי יעילות, המתנה ארוכה וקווים צפופים מידי - כל אלו גורמים לזמני עמידה ממושכים לפני העליה לאוטובוס ובאוטובוס, וכן ולנפילות רבות של הנוסעים, שהן מסוכנות במיוחד לזקנים. | | קשיי המעבר פוגעים במיוחד באנשים שעלולים לסבול מניידות מוגבלת כמו זקנים, אנשים הסוחבים משא, הורים עם עגלות תינוקות, עיוורים או נכים. לפחות לגבי הקושי של עליה וירידה מאוטובוסים, הדבר מקבל מענה בחלק מהמקומות על ידי תחנות מוגבהות לגובה האוטובוס, שבהן יש גם מעלון לנכים ולמי שמתקשה לעלות במדרגות. כמו כן, דווקא זקנים סובלים במצב הנוכחי בו עליהם להשתמש בתחבורה ציבורית, אך זו אינה יעילה. אחת הבעיות של תחבורה ציבורית מכל נקודה לכל נקודה היא אי יעילות, המתנה ארוכה וקווים צפופים מידי - כל אלו גורמים לזמני עמידה ממושכים לפני העליה לאוטובוס ובאוטובוס, וכן ולנפילות רבות של הנוסעים, שהן מסוכנות במיוחד לזקנים. |
| | | |
− | המעבר לתחבורת מעברים מחייב שינוי "בקפיצה" עבור חברות אוטובוסים. קשה לבצע אותו באופן מדורג, היות והוא דורש שינוי ברשת האוטובוסים כולה. דבר זה עלול ליצור תקופת מעבר שבה נעשות טעויות, יש קשיי הסתגלות של הנוסעים למצב החדש וכו'. עם זאת בדרך כלל רשת של תחבורת מעברים היא פשוטה יותר להבנה ולהתמצאות. | + | המעבר לתחבורת מעברים מחייב שינוי "בקפיצה" עבור חברות אוטובוסים. קשה לבצע אותו באופן מדורג, היות והוא דורש שינוי ברשת האטובוסים כולה. דבר זה עלול ליצור תקופת מעבר שבה נעשות טעויות, יש קשיי הסתגלות של הנוסעים למצב החדש וכו'. עם זאת בדרך כלל רשת של תחבורת מעברים היא פשוטה יותר להבנה ולהתמצאות. |
| | | |
| תחבורת מעברים דורשת הקצאת נתיבים לאוטובוסים על חשבון המכוניות, אפשר להתגבר על קושי זה באמצעות שימוש ברכבת תחתית, אלא שזו יקרה בהרבה. לפי ז'יימה לרנר, תחבורת מעברים מבוססת אוטובוסים היא בעלת יכולות דומות לרכבת תחתית, אבל העלות שלה היא מאית מעלותה של רכבת תחתית. | | תחבורת מעברים דורשת הקצאת נתיבים לאוטובוסים על חשבון המכוניות, אפשר להתגבר על קושי זה באמצעות שימוש ברכבת תחתית, אלא שזו יקרה בהרבה. לפי ז'יימה לרנר, תחבורת מעברים מבוססת אוטובוסים היא בעלת יכולות דומות לרכבת תחתית, אבל העלות שלה היא מאית מעלותה של רכבת תחתית. |
שורה 96: |
שורה 96: |
| * [http://www.themarker.com/cars/1.1190488תוכנית שהוגשה לועדת טרכטנברג: אוטובוסים מהירים על נת"צים במקום רכבות] דניאל שמיל, דה מארקר, 01.09.2011 | | * [http://www.themarker.com/cars/1.1190488תוכנית שהוגשה לועדת טרכטנברג: אוטובוסים מהירים על נת"צים במקום רכבות] דניאל שמיל, דה מארקר, 01.09.2011 |
| | | |
− | {{תבנית:אקולוגיה עירונית}} | + | {{אקולוגיה עירונית}} |
| | | |
| [[קטגוריה:עירוניות מתחדשת]] | | [[קטגוריה:עירוניות מתחדשת]] |