815
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
האינפלציה מוגדרת כירידה בערך ה[[כסף]] לאורך זמן. כלומר תופעה בה לאחר זמן מסויים ניתן לרכוש ב[[מטבע]] מסויים פחות מאשר היה ניתן לקנות קודם. באופן ממשי האינפלציה מתבטאת בעליית המחירים. ההפך מאינפלציה הוא [[דיפלציה]].
==דרכי מדידת האינפלציה==
האינפלציה נמדדת על ידי חישוב השינויים במדדי מחירים מסויימים, בעיקר [[מדד המחירים לצרכן]] ו[[מדד יוקר המחייה]] מכיוון ששני מדדים אלו עוקבים אחרי המחירים המשפיעים על הצריכה של משקי הבית. בנוסף קיימים מדדי מחירים אחרים אולם אין להם חשיבות רבה במדידת האינפלציה. נהוג לפרסם את האינפלציה בכל חודש באמצעו.
==תחזית האינפלציה ומדידת הצפיות לאינפלציה==
בישראל מפורסמת תחזית אינפלציה שנתית ע"י [[בנק ישראל]] אשר קובע גם את יעד האינפלציה. תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי בכל מדינה הוא לשמור על יעד האינפלציה, זאת באמצעות קביעת שער ה[[ריבית]].<BR>
הציפיות לאינפלציה נמדדות ע"י החסרת תשואות איגרות החוב הצמודות (לאינפלציה) של הממשלה מתשואות איגרות החוב הלא-צמודות של הממשלה. בהנחה שהמשקיעים מכוונים לאותו רווח מבטא ההפרש את צפיית המשקיעים לאינפלציה בתקופה של אורך חיי האיגרת.
==האינפלציה בחשיבה הכלכלית המקובלת==
האינפלציה נחשבת כתופעה כלכלית וחברתית שלילית מכיוון שהיא שוחקת את כוח הקניה של משקי הבית. אינפלציה דוהרת משפיעה על תחומי הצריכה וגורמת לצרכנים להוציא את הכנסתם מהר ככל האפשר ויוצרת תוהו ובוהו בחיים הכלכליים. במשך רוב תקופות החשיבה הכלכלית ניסו הכלכלנים לשלוט באינפלציה.
===הסיבות לאינפלציה===
התיאוריה המקובלת מסבירה את האינפלציה כנתק בין הספירה הכלכלית ה'ריאלית' (של המוצרים) לספירה ה'נומינלית' (של הכסף). למעשה מצב בו הערכים הכספיים מבצעים 'תזוזה' בייחס לפעילות הכלכלית האמיתית. הגורמים לאינפלציה מתחלקים לשני תחומים: אינפלציה של צד ההיצע ואינפלציה של צד הביקוש.
אינפלציה של צד הביקוש מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית ה[[ביקוש]] המצרפי בשוק. עודפי הביקוש גורמים ליצרנים להעלות מחירים באופן כולל ולכן לאינפלציה. עודפי הביקוש נוצרים בד"כ משתי סיבות: עליית ההוצאות הממשלתיות (הדפסת כסף) ועליית השכר. כאשר הממשלה מממנת את הגירעון שלה באמצעות הדפסת כסף, כלומר רישום כמויות חדשות של כסף בספרי החשבונות היצע הכסף עולה וערכו יורד. כאשר עולה השכר השכירים מוציאים יותר על יותר מוצרים והיצרנים מעלים מחירים בהתאם.
אינפלציה של צד ה[[היצע]] מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור. מצב זה נגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועלייות שכר. כדי לשמר את המרווח היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים תחול עליית מחירים כללית במשק.
===הקשר בין אינפלציה, אבטלה ומיתון===
במחשבה ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסית]] ישנו קשר הפוך בין אינפלציה ל[[אבטלה]]. אינפלציה (סבירה) מייצגת מצב של [[צמיחה]], עליית ביקושים, התרחבו המשק וכו'. בעוד אינפלציה נמוכה או שלילית מאפיינת תקופות של [[מיתון]], עקב התמעטות הביקושים יורדים המחירים. רעיון זה נולד ע"י הכלכלן הבריטי פיליפס אשר ניסח את [[עקומת פיליפס]]. רעיון הקשר בין אינפלציה לאבטלה, הורחב ע"י [[סמואלסון]] ו[[סולו]] והפך לרעיון לפיו הממשלה יכולה לבחור בין רמת האינפלציה לרמת האבטלה.
==ביקורת על התיאוריה של האינפלציה==
במאה האחרונה התגלתה תופעה הסותרת את התיאוריה המקובלת על אינפציה, תופעת ה[[סטגפלציה]], בתופעה זו מיתון מלווה באינפלציה גבוהה, בניגוד לתיאוריה.<BR>
[[אסתר אלכסנדר]] ניסחה תיאוריה חלופית של האינפלציה. לפיה אינפלציה גורמת להעברת כח מהשכירים לבעלי ההון עקב קיומם של שני שווקים נפרדים, למוצרי יסוד ומוצרי יוקרה. עודף ביקוש למוצרי יוקרה מעלה את מחירם, יצרני מוצרי היסוד מעלים אף הם מחירים כדי להשוות את שיעור הרווח שלהם לזה של סוחרי היוקרה. לכן יורד כוח הקנייה של השכירים, דבר זה מוביל לירידה בביקוש לסחורות יסוד, עלייה באבטלה ועליית כוח הקניה של בעלי ההון המעלה את הביקוש למוצרי יוקרה וכך הלאה.
בספר [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] מוצגת תיאוריה אלטרנטיבית נוספת לפיה אינפלציה היא אמצעי של העמקת הצבר. בקצרה ניתן לומר כי בעלי ההון הדומיננטיפ מגדילים את כוחם ע"י העלאה מהירה יותר של המחירים שבשליטתם מקצב האינפלציה הכללי.
בנוסף ניתן לסתור את תיאוריית הגידול בכמות הכסף. עלייה בכמות הכסף הפנוי עקב עליות שכר או הדפסת כסף לא תגרום בהכרך לעליית מחירים אלא גם ליצירתם של מוצרים חדשים המספקים את הביקושים החדשים.
==דרכי מדידת האינפלציה==
האינפלציה נמדדת על ידי חישוב השינויים במדדי מחירים מסויימים, בעיקר [[מדד המחירים לצרכן]] ו[[מדד יוקר המחייה]] מכיוון ששני מדדים אלו עוקבים אחרי המחירים המשפיעים על הצריכה של משקי הבית. בנוסף קיימים מדדי מחירים אחרים אולם אין להם חשיבות רבה במדידת האינפלציה. נהוג לפרסם את האינפלציה בכל חודש באמצעו.
==תחזית האינפלציה ומדידת הצפיות לאינפלציה==
בישראל מפורסמת תחזית אינפלציה שנתית ע"י [[בנק ישראל]] אשר קובע גם את יעד האינפלציה. תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי בכל מדינה הוא לשמור על יעד האינפלציה, זאת באמצעות קביעת שער ה[[ריבית]].<BR>
הציפיות לאינפלציה נמדדות ע"י החסרת תשואות איגרות החוב הצמודות (לאינפלציה) של הממשלה מתשואות איגרות החוב הלא-צמודות של הממשלה. בהנחה שהמשקיעים מכוונים לאותו רווח מבטא ההפרש את צפיית המשקיעים לאינפלציה בתקופה של אורך חיי האיגרת.
==האינפלציה בחשיבה הכלכלית המקובלת==
האינפלציה נחשבת כתופעה כלכלית וחברתית שלילית מכיוון שהיא שוחקת את כוח הקניה של משקי הבית. אינפלציה דוהרת משפיעה על תחומי הצריכה וגורמת לצרכנים להוציא את הכנסתם מהר ככל האפשר ויוצרת תוהו ובוהו בחיים הכלכליים. במשך רוב תקופות החשיבה הכלכלית ניסו הכלכלנים לשלוט באינפלציה.
===הסיבות לאינפלציה===
התיאוריה המקובלת מסבירה את האינפלציה כנתק בין הספירה הכלכלית ה'ריאלית' (של המוצרים) לספירה ה'נומינלית' (של הכסף). למעשה מצב בו הערכים הכספיים מבצעים 'תזוזה' בייחס לפעילות הכלכלית האמיתית. הגורמים לאינפלציה מתחלקים לשני תחומים: אינפלציה של צד ההיצע ואינפלציה של צד הביקוש.
אינפלציה של צד הביקוש מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית ה[[ביקוש]] המצרפי בשוק. עודפי הביקוש גורמים ליצרנים להעלות מחירים באופן כולל ולכן לאינפלציה. עודפי הביקוש נוצרים בד"כ משתי סיבות: עליית ההוצאות הממשלתיות (הדפסת כסף) ועליית השכר. כאשר הממשלה מממנת את הגירעון שלה באמצעות הדפסת כסף, כלומר רישום כמויות חדשות של כסף בספרי החשבונות היצע הכסף עולה וערכו יורד. כאשר עולה השכר השכירים מוציאים יותר על יותר מוצרים והיצרנים מעלים מחירים בהתאם.
אינפלציה של צד ה[[היצע]] מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור. מצב זה נגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועלייות שכר. כדי לשמר את המרווח היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים תחול עליית מחירים כללית במשק.
===הקשר בין אינפלציה, אבטלה ומיתון===
במחשבה ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסית]] ישנו קשר הפוך בין אינפלציה ל[[אבטלה]]. אינפלציה (סבירה) מייצגת מצב של [[צמיחה]], עליית ביקושים, התרחבו המשק וכו'. בעוד אינפלציה נמוכה או שלילית מאפיינת תקופות של [[מיתון]], עקב התמעטות הביקושים יורדים המחירים. רעיון זה נולד ע"י הכלכלן הבריטי פיליפס אשר ניסח את [[עקומת פיליפס]]. רעיון הקשר בין אינפלציה לאבטלה, הורחב ע"י [[סמואלסון]] ו[[סולו]] והפך לרעיון לפיו הממשלה יכולה לבחור בין רמת האינפלציה לרמת האבטלה.
==ביקורת על התיאוריה של האינפלציה==
במאה האחרונה התגלתה תופעה הסותרת את התיאוריה המקובלת על אינפציה, תופעת ה[[סטגפלציה]], בתופעה זו מיתון מלווה באינפלציה גבוהה, בניגוד לתיאוריה.<BR>
[[אסתר אלכסנדר]] ניסחה תיאוריה חלופית של האינפלציה. לפיה אינפלציה גורמת להעברת כח מהשכירים לבעלי ההון עקב קיומם של שני שווקים נפרדים, למוצרי יסוד ומוצרי יוקרה. עודף ביקוש למוצרי יוקרה מעלה את מחירם, יצרני מוצרי היסוד מעלים אף הם מחירים כדי להשוות את שיעור הרווח שלהם לזה של סוחרי היוקרה. לכן יורד כוח הקנייה של השכירים, דבר זה מוביל לירידה בביקוש לסחורות יסוד, עלייה באבטלה ועליית כוח הקניה של בעלי ההון המעלה את הביקוש למוצרי יוקרה וכך הלאה.
בספר [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] מוצגת תיאוריה אלטרנטיבית נוספת לפיה אינפלציה היא אמצעי של העמקת הצבר. בקצרה ניתן לומר כי בעלי ההון הדומיננטיפ מגדילים את כוחם ע"י העלאה מהירה יותר של המחירים שבשליטתם מקצב האינפלציה הכללי.
בנוסף ניתן לסתור את תיאוריית הגידול בכמות הכסף. עלייה בכמות הכסף הפנוי עקב עליות שכר או הדפסת כסף לא תגרום בהכרך לעליית מחירים אלא גם ליצירתם של מוצרים חדשים המספקים את הביקושים החדשים.