שינויים

החל מתחילת שנת 2004 משמש הגז ממאגר "מרי" את [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] להפעלת אחדות מתחנות הכוח שלה, במקום ה[[מזוט]] ששימש בעבר. המעבר לגז מקטין משמעותית את חלקן של תחנות הכוח ב[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] ואת עלויות ההפעלה שלהן. באפריל 2004 הסתיימה הסבת כל ארבע יחידות הייצור ב"[[תחנת הכוח אשכול]]" שבאשדוד להפעלה באמצעות גז טבעי. נכון לתום 2010 נשארו במאגר מרי כ-10 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז, והוא להתרוקן לקראת סוף שנת 2012.<ref>[http://money-talks.co.il/general/natural_gas/ שמים גז – התחרות בשוק האנרגיה הישראלי הולכת ומתחממת | בלוג מגדל שוקי הון]</ref> בשל תקלה במאגר נותר בו גז כלוא שלא הופק. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000731402] [http://www.themarker.com/dynamo/1.1889997]

החל מתחילת שנת 2004 משמש הגז ממאגר "מרי" את [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] להפעלת אחדות מתחנות הכוח שלה, במקום ה[[מזוט]] ששימש בעבר. המעבר לגז מקטין משמעותית את חלקן של תחנות הכוח ב[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] ואת עלויות ההפעלה שלהן. באפריל 2004 הסתיימה הסבת כל ארבע יחידות הייצור ב"[[תחנת הכוח אשכול]]" שבאשדוד להפעלה באמצעות גז טבעי. נכון לתום 2010 נשארו במאגר מרי כ-10 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז, והוא להתרוקן לקראת סוף שנת 2012.<ref>[http://money-talks.co.il/general/natural_gas/ שמים גז – התחרות בשוק האנרגיה הישראלי הולכת ומתחממת | בלוג מגדל שוקי הון]</ref> בשל תקלה במאגר נותר בו גז כלוא שלא הופק. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000731402] [http://www.themarker.com/dynamo/1.1889997]

ב־18 בינואר 2009 הוכרז על ידי השותפויות "אבנר", "דלק קידוחים" ו"[[ישראמקו]]" כי התגלו שלושה מאגרי ענק של גז טבעי בקידוח '''"[[תמר 1]]"''' כ-90 קילומטר מול חופי חיפה. לפי הערכות ראשוניות נאמדה כמות הגז בו ב-142 מיליארד מטר מעוקב (BCM), כמות הגדולה כמעט פי שלושה מעתודות הגז שנמצאו במאגר של "ים תטיס" מול חופי אשקלון. מאוחר יותר, ב-8 ביולי, דווח כי הכמות אף גדולה יותר ומסתכמת ב-180 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000478780&fid=585}}. בתחילת 2011 כמות הגז הוערכה ביותר מ-240 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|מקור - דו"חות החברות}}, וועדת צמח העריכה את העתודות ב260 BCM.  

ב־18 בינואר 2009 הוכרז על ידי השותפויות "אבנר", "דלק קידוחים" ו"[[ישראמקו]]" כי התגלו שלושה מאגרי ענק של גז טבעי בקידוח '''"[[תמר 1]]"''' כ-90 קילומטר מול חופי חיפה. לפי הערכות ראשוניות נאמדה כמות הגז בו ב-142 מיליארד מטר מעוקב (BCM), כמות הגדולה כמעט פי שלושה מעתודות הגז שנמצאו במאגר של "ים תטיס" מול חופי אשקלון. מאוחר יותר, ב-8 ביולי, דווח כי הכמות אף גדולה יותר ומסתכמת ב-180 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000478780&fid=585}}. בתחילת 2011 כמות הגז הוערכה ביותר מ-240 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|מקור - דו"חות החברות}}, וועדת צמח העריכה את העתודות ב-260 BCM.  

זמן קצר לפני הגילוי החליט בני שטיינמץ לעזוב את הענף, ודבר זה יצר מחסור מזומנים עבור יוסי לנגוקצי, והוא נאלץ לאזוב את שותפות תמר בלי שהספיק לגייס שותף חדש. כך נוצר מצב שבו האיש שיזם את גילוי הגז בישראל נותר ללא כל זכויות בגז. בעקבות תביעה מולו שילם שטיינמץ ללנגוצקי 50 מיליון ש"ח פיצוי על הנזק שנגרם לו. <ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000859153 שטיינמץ יפצה את ד"ר יוסי לנגוצקי בכ-50 מיליון שקל] חן מענית, עמירם ברקת, גלובס 03/07/2013</ref>]<ref name="languzky2014"/>

זמן קצר לפני הגילוי החליט בני שטיינמץ לעזוב את הענף, ודבר זה יצר מחסור מזומנים עבור יוסי לנגוקצי, והוא נאלץ לאזוב את שותפות תמר בלי שהספיק לגייס שותף חדש. כך נוצר מצב שבו האיש שיזם את גילוי הגז בישראל נותר ללא כל זכויות בגז. בעקבות תביעה מולו שילם שטיינמץ ללנגוצקי 50 מיליון ש"ח פיצוי על הנזק שנגרם לו. <ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000859153 שטיינמץ יפצה את ד"ר יוסי לנגוצקי בכ-50 מיליון שקל] חן מענית, עמירם ברקת, גלובס 03/07/2013</ref>]<ref name="languzky2014"/>