ביקורת יסודית יותר של דיילי על רעיון הערך הכלכלי ומושג הייצור והצריכה בתאור של הכלכלה הנאו קלאסית מתייחסת לרעיון שמבוטא לדוגמה על ידי [[אלפרד מרשל]] לפיו בני האדם אינם מכלים דבר במהלך הצריכה. אותה כמות של חומר/אנרגיה שנכנסת אל התהליך הכלכלי היא אותה כמות של חומר שיוצא מתהליך זה, ולכן כלכלנים אינם מתייחסים לחומר שנכנס ויוצא ממערכת זו. דיילי מבקר את הטענה הזאת על ידי שימוש ב[[חוק השני של התרמודינמיקה]] - שכן החומר שאותו משנים בני האדם במהלך תהליך הייצור הוא לא באותה איכות ([[אנטרופיה]]) כמו החומר שיוצא לאחר שהצרכנים גמרו את הצריכה - [[המערכת האקולוגית]] והמערכת הביופיזית של כדור הארץ הטביעו בחומר ערך ב[[תהליך|תהליכים טבעיים]] במסגרת [[שירותי המערכת האקולוגית]]. בני האדם מוסיפים אליו ערך על ידי [[עבודה]] ו[[הון]] - אבל הערך שנטבע על ידי הטבע לא נכלל במסגרת החישובים הכלכליים, ולאחר גמר הצריכה יש קושי לשחזר ערך זה (לפעמים הדבר אפשרי על ידי השקעת עבודה נוספת, ולפעמים הדבר הוא יקר מאד או בלתי אפשרי). | ביקורת יסודית יותר של דיילי על רעיון הערך הכלכלי ומושג הייצור והצריכה בתאור של הכלכלה הנאו קלאסית מתייחסת לרעיון שמבוטא לדוגמה על ידי [[אלפרד מרשל]] לפיו בני האדם אינם מכלים דבר במהלך הצריכה. אותה כמות של חומר/אנרגיה שנכנסת אל התהליך הכלכלי היא אותה כמות של חומר שיוצא מתהליך זה, ולכן כלכלנים אינם מתייחסים לחומר שנכנס ויוצא ממערכת זו. דיילי מבקר את הטענה הזאת על ידי שימוש ב[[חוק השני של התרמודינמיקה]] - שכן החומר שאותו משנים בני האדם במהלך תהליך הייצור הוא לא באותה איכות ([[אנטרופיה]]) כמו החומר שיוצא לאחר שהצרכנים גמרו את הצריכה - [[המערכת האקולוגית]] והמערכת הביופיזית של כדור הארץ הטביעו בחומר ערך ב[[תהליך|תהליכים טבעיים]] במסגרת [[שירותי המערכת האקולוגית]]. בני האדם מוסיפים אליו ערך על ידי [[עבודה]] ו[[הון]] - אבל הערך שנטבע על ידי הטבע לא נכלל במסגרת החישובים הכלכליים, ולאחר גמר הצריכה יש קושי לשחזר ערך זה (לפעמים הדבר אפשרי על ידי השקעת עבודה נוספת, ולפעמים הדבר הוא יקר מאד או בלתי אפשרי). |