שינויים

אך כיצד מתייחס מדע הכלכלה למעשה לבעיות שהועלו בפרקים הקודמים? כשהכלכלן פוסק שפעילות זו או אחרת "סבירה מבחינה כלכלית" או "בלתי משתלמת מבחינה כלכלית", עולות שתי שאלות חשובות, הקשורות קשר הדוק זו בזו: ראשית כל, מה משמעותו של פסק-הדין הזה? ושנית, האם זהו פסק דין סופי במובן זה שסביר לקבוע לאורו מה ייעשה?

אך כיצד מתייחס מדע הכלכלה למעשה לבעיות שהועלו בפרקים הקודמים? כשהכלכלן פוסק שפעילות זו או אחרת "סבירה מבחינה כלכלית" או "בלתי משתלמת מבחינה כלכלית", עולות שתי שאלות חשובות, הקשורות קשר הדוק זו בזו: ראשית כל, מה משמעותו של פסק-הדין הזה? ושנית, האם זהו פסק דין סופי במובן זה שסביר לקבוע לאורו מה ייעשה?

אם נפנה אל ההיסטוריה ניזכר, אולי, כשדובר לפני 150 שנה, על הקמת קתדרה לכלכלה מדינית באוקספורד, רבים היו אלא שלא התלהבו כלל מן התוכנית. אדוארד קופלסטון, ראש המכללה הנודע של אורייל קולג', סירב לכלול בתוכנית הלימודים של האוניברסיטה מדע "הנוטה כל-כך לגזול מן האחרים"; ואפילו הנרי דארמונד, מאלברי פארק, שב1825- העניק את הקרן להקמת הקתדרה הזאת, חש צורך להבהיר שהוא מצפה שהאוניברסיטה תקפיד שהמחקר החדש "ידע את מקומו". הפרופסור הראשון שישב על הקתדרה הזאת, נאסו סניור, בוודאי לא היה אדם שניתן להחזיקו במקום נחות. מיד עם מינויו, בהרצאה שנשא לרגל המאורע, הוא חזה שהמדע החדש "ייחשב בעיני הציבור כמדע הניצב בשורה הראשונה של מדעי המוסר, מבחינת העניין והתועלת שלו", ואף הכריז ש"רדיפת העושר… היא, לגבי רוב רובה של האנושות, מקור חשוב לשיפור מוסרי".

אם נפנה אל ההיסטוריה ניזכר, אולי, כשדובר לפני 150 שנה, על הקמת קתדרה לכלכלה מדינית באוקספורד, רבים היו אלא שלא התלהבו כלל מן התוכנית. אדוארד קופלסטון, ראש המכללה הנודע של אורייל קולג', סירב לכלול בתוכנית הלימודים של האוניברסיטה מדע "הנוטה כל-כך לגזול מן האחרים"; ואפילו הנרי דארמונד, מאלברי פארק, שב-1825 העניק את הקרן להקמת הקתדרה הזאת, חש צורך להבהיר שהוא מצפה שהאוניברסיטה תקפיד שהמחקר החדש "ידע את מקומו". הפרופסור הראשון שישב על הקתדרה הזאת, נאסו סניור, בוודאי לא היה אדם שניתן להחזיקו במקום נחות. מיד עם מינויו, בהרצאה שנשא לרגל המאורע, הוא חזה שהמדע החדש "ייחשב בעיני הציבור כמדע הניצב בשורה הראשונה של מדעי המוסר, מבחינת העניין והתועלת שלו", ואף הכריז ש"רדיפת העושר… היא, לגבי רוב רובה של האנושות, מקור חשוב לשיפור מוסרי".

יומרות נשגבות כאלה לא היו כמובן נחלתם של כל הכלכלנים. [[ג'ון סטיוארט מיל]] (1873-1806) ראה בכלכלה המדינית "לא דבר-מה העומד בפני עצמו, אלא קטע ממסכת שלמה, ענף של הפילוסופיה החברתית, המשולב ביתר ענפיה עד כדי-כך, שמסקנותיו, אפילו אלה שייכים לתחומו הוא, אמיתיות רק באופן מותנה, וכפופות להשפעות ולפעולות-נגד של סיבות שמחוץ לשדה מחקרו." ואפילו [[קיינס]], בסתירה לעצתו ש"הקמצנות, נשיכת-הנשך והזהירות צריכות להיות לנו לאלים עוד זמן-מה", הזהירנו שלא "להעריך יתר על המידה את חשיבותה של הבעיה הכלכלית, ושלא להקריב למען צרכיה המשוערים עניינים שמשמעותם גדולה ומתמידה יותר."  

יומרות נשגבות כאלה לא היו כמובן נחלתם של כל הכלכלנים. [[ג'ון סטיוארט מיל]] (1873-1806) ראה בכלכלה המדינית "לא דבר-מה העומד בפני עצמו, אלא קטע ממסכת שלמה, ענף של הפילוסופיה החברתית, המשולב ביתר ענפיה עד כדי-כך, שמסקנותיו, אפילו אלה שייכים לתחומו הוא, אמיתיות רק באופן מותנה, וכפופות להשפעות ולפעולות-נגד של סיבות שמחוץ לשדה מחקרו." ואפילו [[קיינס]], בסתירה לעצתו ש"הקמצנות, נשיכת-הנשך והזהירות צריכות להיות לנו לאלים עוד זמן-מה", הזהירנו שלא "להעריך יתר על המידה את חשיבותה של הבעיה הכלכלית, ושלא להקריב למען צרכיה המשוערים עניינים שמשמעותם גדולה ומתמידה יותר."