שינויים

==הים סביבנו וקצה הים==

==הים סביבנו וקצה הים==

קרסון התקדמה בשירות הדגה וחיי הבר, פיקחה על צוות כתיבה קטן ב1945, ועד 1949 הפכה לעורכת הראשית של פרסומי השירות. למרות שעמדתה סיפקה לה יותר הזדמנויות למחקרי שדה וחופש גדול יותר בבחירת נושאי הכתיבה שלה, היא היתה גם כרוכה באחריות אדמיניסטרטיבית מייגעת. עד 1948 קרסון עבדה על חומרים לספרה השניה, וגמרה אומר לעבור לכתוב במשרה מלאה. באותה שנה היא שכרה את שירותיה של סוכנת ספרותית Marie Rodell איתה היא עבדה בקשרים מקצועיים קרובים לכל אורך הקריירה של קרסון.  

קרסון התקדמה בשירות הדגה וחיי הבר, פיקחה על צוות כתיבה קטן ב-1945, ועד 1949 הפכה לעורכת הראשית של פרסומי השירות. למרות שעמדתה סיפקה לה יותר הזדמנויות למחקרי שדה וחופש גדול יותר בבחירת נושאי הכתיבה שלה, היא היתה גם כרוכה באחריות אדמיניסטרטיבית מייגעת. עד 1948 קרסון עבדה על חומרים לספרה השניה, וגמרה אומר לעבור לכתוב במשרה מלאה. באותה שנה היא שכרה את שירותיה של סוכנת ספרותית Marie Rodell איתה היא עבדה בקשרים מקצועיים קרובים לכל אורך הקריירה של קרסון.  

קרסון ניסתה למצוא מגזין שיפרסם פרקים מספרה השני. אחרי דחיות מחמישה עשר מגזינים שונים, פורסם הספר בפרקים על ידי המגזין "ת'ה קטי" בשנת 1951, תחת השם "פרופיל של הים". חלקים אחרים הופיעו לאחר זמן קצר ב"נייצ'ר" והוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד פרסמה את הספר תחת השם "הים סביבנו". הספר היה להצלחה גדולה: הוא שהה במשך 86 שבועות ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס", הופיע בגרסה מקוצרת ב"רידרז דייג'סט", זכה בפרס הספר הלאומי של שנת 1952, ואף הוביל לכך שקרסון קיבלה שני תוארי דוקטור לשם כבוד.

קרסון ניסתה למצוא מגזין שיפרסם פרקים מספרה השני. אחרי דחיות מחמישה עשר מגזינים שונים, פורסם הספר בפרקים על ידי המגזין "ת'ה קטי" בשנת 1951, תחת השם "פרופיל של הים". חלקים אחרים הופיעו לאחר זמן קצר ב"נייצ'ר" והוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד פרסמה את הספר תחת השם "הים סביבנו". הספר היה להצלחה גדולה: הוא שהה במשך 86 שבועות ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס", הופיע בגרסה מקוצרת ב"רידרז דייג'סט", זכה בפרס הספר הלאומי של שנת 1952, ואף הוביל לכך שקרסון קיבלה שני תוארי דוקטור לשם כבוד.