שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 28: שורה 28:  
ברודל מתאר ספירה נוספת המתקיימת לצד שתי הקודמות, הקפיטליסטית. ברודל נדרש בצדק לשרטט את ההבדלים בין הספירה הקפיטליסטית לספירת החליפין, אך לפניכן יש לציין על עניין חשוב: ע"פ ברודל הספירה הקפיטליסטית איננה 'המצאה מודרנית'. היא החלה להתקיים בכיסים קטנים בתקופות שונות בהיסטוריה וצברה תאוצה במערב וביפן במאות האחרונות. במאה העשרים הספירה הקפיטליסטית התרחבה באופן משמעותי עקב יכולתה לשלוט ולהשתלב באופן חלק לתוך ה[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים]]. בכל המקומות בהן הופיעה הספירה הקפיטליסטית היא הופיעה בקרב השכבה הגבוהה ביותר של החברה, תופעה זו קשורה ל[[התאוריה של מעמד הפנאי]] של [[תורסטיין ובלן]]. תפיסה זו נוגדת הן את הכנ"ק והן את הגישה ה[[מארקס|מארקסיסטית]] הרואות בקפיטליזם תופעה של העת מודרנית.
 
ברודל מתאר ספירה נוספת המתקיימת לצד שתי הקודמות, הקפיטליסטית. ברודל נדרש בצדק לשרטט את ההבדלים בין הספירה הקפיטליסטית לספירת החליפין, אך לפניכן יש לציין על עניין חשוב: ע"פ ברודל הספירה הקפיטליסטית איננה 'המצאה מודרנית'. היא החלה להתקיים בכיסים קטנים בתקופות שונות בהיסטוריה וצברה תאוצה במערב וביפן במאות האחרונות. במאה העשרים הספירה הקפיטליסטית התרחבה באופן משמעותי עקב יכולתה לשלוט ולהשתלב באופן חלק לתוך ה[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים]]. בכל המקומות בהן הופיעה הספירה הקפיטליסטית היא הופיעה בקרב השכבה הגבוהה ביותר של החברה, תופעה זו קשורה ל[[התאוריה של מעמד הפנאי]] של [[תורסטיין ובלן]]. תפיסה זו נוגדת הן את הכנ"ק והן את הגישה ה[[מארקס|מארקסיסטית]] הרואות בקפיטליזם תופעה של העת מודרנית.
   −
ברודל מתאר לעומק את ההבדלים בין ספירת החליפין לספירה הקפיטליסטית. הקפיטליזם נשען על ספירת החליפין והשווקים ומהווה התפתחות שלהם לכיוון מסויים. בכלליות ניתן לומר כי ההבדל המרכזי בין ספירה החליפין לספירה הקפיטליסטית נעוץ בשלושה עניינים בסיסיים: מהו הגורם המכוון את המסחר? מהי מידת ה'משוכללות' של המסחר? ומה בעצם מוכרים? הגורם המכוון את המסחר בספירת החליפין הוא צרכי הייצור, הלוקחים חלק בשוק עושים זאת על בסיס כישורי הייצור שלהם ומנסים למלא את כישורי הייצור הנחוצים להם. הגורם המכוון את המסחר הקפיטליסטי הוא הרווח - היכולת להגדיל את מלאי ההון שברשותו. המשוכללות של המסחר בספירה החליפין הוא גבוה: אין מידע מוסתר, ישנו מספר גדול של מוכרים וקונים והשוק מאוד מבוזר. בשוק החליפין מוכרים מוצרים ושירותים, בשוק הקפיטליסטי מוכרים בעלות על: תהליכי ייצור, ארגונים של מס' תהליכי ייצור ומסחר וזכויות יתר לשליטה במסחר - לכן ערך הסחורות בספירה הקפיטליסטית הוא ערך הרווח הניתן להפיק מהם ולא ערך השימוש שלהם. המסחר בספירה הקפיטליסטית בנוי מקרטלים ומונופולים בתחומים שונים, הוא משתמש במערכת ענפה של מתווכחי סחורות, הוא מתבסס על הסתרת מידע ומניעת תחרות. בחליפין השוק שקוף ופתוח לכולם, אין מידע נסתר, בקפיטליזם מושג רווח כתוצאה משליטה במידע שאינו גלוי. כל היוצרים והצרכנים משתתפים בשוק החליפין, בקפיטליזם משתתפים רק אלו שיש בידם [[הון]] המאפשר להם לפעול בהיקפים גדולים ולבצע מינופים והשקעות. בשוק החליפין כמעט ואין מתווכים, הקפיטליזם המוקדם הוא כולו מסחר של מתווכים, בייחוד על פני מרחקים גיאוגרפיים (לקנות בזול פה ולמכור ביוקר שם). בשוק החליפין נסחרים מוצרים ושירותים בודדים, בקפיטליזם חלקים שוניר של תהליך הייצור והמסחר מכונסים תחת בעלות אחת, החל מהייצור, ההובלה ועד למכירה לצרכנים. שוק החליפין הוא מבוזר, הקפיטליזם נוטה לריכוזיות. בקפיטליזם נולדים המוסדות הפיננסיים המאפשרים השקעה ומופיע מושג החוזה על תהליך עתידי. הקפיטליסט קונה את תוצרתו העתידית של החקלאי תמורת מזומן היום, סחורות נמכרות לפני שהגיעו ליעדם (ואף לפני שיצאו לדרכם!) למעשה נמכרת הבעלות על הרווחים מ'''המסחר''' בסחורה ולא מהסחורה עצמה. [הערה - דוגמה מומחזת לסוג זה של מסחר ניתן למצא בהסוחר מוונציה של שייקספיר, שהייתה לב מערכת כלכלה-עולם בתקופה המתוארת במחזה. עמדה דומה מאוד בנוגע למהות הקפיטליזם מציגים ביכלר וניצן בספרם [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]].]
+
ברודל מתאר לעומק את ההבדלים בין ספירת החליפין לספירה הקפיטליסטית. הקפיטליזם נשען על ספירת החליפין והשווקים ומהווה התפתחות שלהם לכיוון מסויים. בכלליות ניתן לומר כי ההבדל המרכזי בין ספירה החליפין לספירה הקפיטליסטית נעוץ בשלושה עניינים בסיסיים:  
 +
#מהו הגורם המכוון את המסחר?  
 +
#מהי מידת ה'משוכללות' של המסחר?  
 +
#ומה בעצם מוכרים?  
   −
גילומו הבולט ביותר של הקפיטליזם לפי ברודל הוא השוק הפרטי (Privet Market) או שוק הנגד. שוק הנגד הוא ההפך משוק החליפין למרות גם הוא תהליך של החלפת סחורות ושירותים. שוק הנגד הוא למעשה המסחר המתבצע 'מחוץ' לשוק הפיזי וידוע. מדובר בעסקאות הנסגרות באמצעות מתווכים, לכן היא איננה ידועה לשאר השחקים בשוק. הפועלים בה הם סוחרים ולא יצרנים. לרוב היא כרוכה בפעילויות פיננסיות המכוונות לעתיד כגון קנייה ומכירה של תוצרת עתידית. לרוב תחום המסחר הוא מונופולי או דורש סכומי מזומנים גדולים כדי להתחיל לפעול בו ולכן הוא ריכוזי מאוד. דוגמא לשוק הנגד הוא המצב בו סוחר קונה כמויות של בדים בצפון אירופה ומוביל אותן לאיטליה ושם הוא מוכר אותם. כך הוא מתווך בין שני שווקים אשר אינם יכולים לראות את המחירים האחד של השני, משתמש במינוף פיננסי כדי לממן את ההובלה על בסיס הרווחים הצפויים לו. הסוחר אינו עוסק עוד באריגים אלא במסחר אשר מטרתו רווח. אם ירד הרווח בשוק האריגים, או שהרווח הצפוי משליחתם לספרד יהיה גבוה יותר, ישנה הסוחר את עסקיו. דוגמה אשר השתמרה לאורך ההיסטוריה של שוק נגד בולט היה המסחר וההובלה של פלפל. התחום היה סגור ברוב החברות בפני כולם למעט שכבת אליטה מצומצמת אשר סחרה בפלפל בין מרכזי הכלכלה העולמית השונים.
+
הגורם המכוון את המסחר בספירת החליפין הוא צרכי הייצור, הלוקחים חלק בשוק עושים זאת על בסיס כישורי הייצור שלהם ומנסים למלא את כישורי הייצור הנחוצים להם. הגורם המכוון את המסחר הקפיטליסטי הוא הרווח - היכולת להגדיל את מלאי ההון שברשותו.
 +
 
 +
המשוכללות של המסחר בספירה החליפין הוא גבוה: אין מידע מוסתר, ישנו מספר גדול של מוכרים וקונים והשוק מאוד מבוזר. בשוק החליפין מוכרים מוצרים ושירותים, בשוק הקפיטליסטי מוכרים בעלות על: תהליכי ייצור, ארגונים של מס' תהליכי ייצור ומסחר וזכויות יתר לשליטה במסחר - לכן ערך הסחורות בספירה הקפיטליסטית הוא ערך הרווח הניתן להפיק מהם ולא ערך השימוש שלהם. המסחר בספירה הקפיטליסטית בנוי מקרטלים ומונופולים בתחומים שונים, הוא משתמש במערכת ענפה של מתווכחי סחורות, הוא מתבסס על הסתרת מידע ומניעת תחרות.
 +
 
 +
בחליפין השוק שקוף ופתוח לכולם, אין מידע נסתר, בקפיטליזם מושג רווח כתוצאה משליטה במידע שאינו גלוי. כל היוצרים והצרכנים משתתפים בשוק החליפין, בקפיטליזם משתתפים רק אלו שיש בידם [[הון]] המאפשר להם לפעול בהיקפים גדולים ולבצע מינופים והשקעות. בשוק החליפין כמעט ואין מתווכים, הקפיטליזם המוקדם הוא כולו מסחר של מתווכים, בייחוד על פני מרחקים גיאוגרפיים (לקנות בזול פה ולמכור ביוקר שם). בשוק החליפין נסחרים מוצרים ושירותים בודדים, בקפיטליזם חלקים שונים של תהליך הייצור והמסחר מכונסים תחת בעלות אחת, החל מהייצור, ההובלה ועד למכירה לצרכנים.
 +
 
 +
שוק החליפין הוא מבוזר, הקפיטליזם נוטה לריכוזיות. בקפיטליזם נולדים המוסדות הפיננסיים המאפשרים השקעה ומופיע מושג החוזה על תהליך עתידי. הקפיטליסט קונה את תוצרתו העתידית של החקלאי תמורת מזומן היום, סחורות נמכרות לפני שהגיעו ליעדם (ואף לפני שיצאו לדרכם!) למעשה נמכרת הבעלות על הרווחים מ'''המסחר''' בסחורה ולא מהסחורה עצמה.
 +
 
 +
[הערה - דוגמה מומחזת לסוג זה של מסחר ניתן למצא בהסוחר מוונציה של שייקספיר, שהייתה לב מערכת כלכלה-עולם בתקופה המתוארת במחזה. עמדה דומה מאוד בנוגע למהות הקפיטליזם מציגים ביכלר וניצן בספרם [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]].]
 +
 
 +
גילומו הבולט ביותר של הקפיטליזם לפי ברודל הוא השוק הפרטי (Privet Market) או שוק הנגד. שוק הנגד הוא ההפך משוק החליפין למרות גם הוא תהליך של החלפת סחורות ושירותים. שוק הנגד הוא למעשה המסחר המתבצע 'מחוץ' לשוק הפיזי וידוע. מדובר בעסקאות הנסגרות באמצעות מתווכים, לכן היא איננה ידועה לשאר השחקים בשוק. הפועלים בה הם סוחרים ולא יצרנים. לרוב היא כרוכה בפעילויות פיננסיות המכוונות לעתיד כגון קנייה ומכירה של תוצרת עתידית. לרוב תחום המסחר הוא מונופולי או דורש סכומי מזומנים גדולים כדי להתחיל לפעול בו ולכן הוא ריכוזי מאוד.  
 +
 
 +
דוגמא לשוק הנגד הוא המצב בו סוחר קונה כמויות של בדים בצפון אירופה ומוביל אותן לאיטליה ושם הוא מוכר אותם. כך הוא מתווך בין שני שווקים אשר אינם יכולים לראות את המחירים האחד של השני, משתמש במינוף פיננסי כדי לממן את ההובלה על בסיס הרווחים הצפויים לו. הסוחר אינו עוסק עוד באריגים אלא במסחר אשר מטרתו רווח. אם ירד הרווח בשוק האריגים, או שהרווח הצפוי משליחתם לספרד יהיה גבוה יותר, ישנה הסוחר את עסקיו. דוגמה אשר השתמרה לאורך ההיסטוריה של שוק נגד בולט היה המסחר וההובלה של פלפל. התחום היה סגור ברוב החברות בפני כולם למעט שכבת אליטה מצומצמת אשר סחרה בפלפל בין מרכזי הכלכלה העולמית השונים.
    
==כלכלה-עולם==
 
==כלכלה-עולם==

תפריט ניווט