שינויים

בולדינג היה הנשיא של אגודות מלומדים רבות. הוא היה הנשיא [[האגודה למחקר של מערכות  כלליות]] (the Society for General Systems Research ) בשנים 1955-9, נשיא [[האגודה האמריקנית לכלכלה]] (1968), נשיא החברה הבינלאומית לחקר השלום (1969-70), נשיא Association for the Study of the Grants Economy  בשנים 1970-89, נשיא האגודה למחקרים בינלאומיים, נשיא האגודה האמריקאית לקידום המדע (1979), ונשיא המחלקה לכלכלה של האיגוד הבריטי לקידום המדע בשנים 1982-3. הוא היא חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (נבחר בשנת 1975), במכון לרפואה, ובאקדמיה האמריקאית לאמונות ולמדע.<ref name="Emmett_2006"/>  

בולדינג היה הנשיא של אגודות מלומדים רבות. הוא היה הנשיא [[האגודה למחקר של מערכות  כלליות]] (the Society for General Systems Research ) בשנים 1955-9, נשיא [[האגודה האמריקנית לכלכלה]] (1968), נשיא החברה הבינלאומית לחקר השלום (1969-70), נשיא Association for the Study of the Grants Economy  בשנים 1970-89, נשיא האגודה למחקרים בינלאומיים, נשיא האגודה האמריקאית לקידום המדע (1979), ונשיא המחלקה לכלכלה של האיגוד הבריטי לקידום המדע בשנים 1982-3. הוא היא חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (נבחר בשנת 1975), במכון לרפואה, ובאקדמיה האמריקאית לאמונות ולמדע.<ref name="Emmett_2006"/>  

הוא לא היה רק כותב פורה, ואינטגרטור יצירתי של ידע, אלא איש אקדמיה בשעור קומה עולמי - דמות מלכותית בדיסציפלינה של מדעי החברה. עבור בולדינג, כלכלה ו[[סוציולוגיה]] לא היו מדעים חברתיים - תחת זאת הם היו היבטים של מדע חברתי אחד המוקדש ללימוד של האישיות האנושיות והיחסים בינהם (ארגונים). בולדינג פרץ את הדרך בגישה [[כלכלה אבולוציונית|אבולוציונית]] (במקום זו של [[שיווי משקל סטטי]]) בכלכלה.  

הוא לא היה רק כותב פורה, ואינטגרטור יצירתי של ידע, אלא איש אקדמיה בשעור קומה עולמי - דמות מלכותית בדיסציפלינה של מדעי החברה. עבור בולדינג, כלכלה ו[[סוציולוגיה]] לא היו מדעים חברתיים - תחת זאת הם היו היבטים של מדע חברתי אחד המוקדש ללימוד של האישיות האנושיות והיחסים ביניהם (ארגונים). בולדינג פרץ את הדרך בגישה [[כלכלה אבולוציונית|אבולוציונית]] (במקום זו של [[שיווי משקל סטטי]]) בכלכלה.  

הרבה מעובדותו היה נסיון להתקדם מעבר לראייה הצרה של [[האדם הכלכלי]] ש[[מיקסום תועלת|ממקסם תועלת]] באופן [[ראציונאליזם|ראציונלי]], לכיוון של מדע חברתי רחב יותר תוך ניצול רחב יותר של הידע ברשונתו. הוא לא ידוע בתרומה יחידה וגדולה לתאוריה הכלכלית, אלא בתור אחד שהביעה תובנות רבות, שבהן הגישה הצרה של [[כלכלה נאו קלאסית]] לא הצליחה להכיל.<ref name="Emmett_2006"/>  

הרבה מעובדותו היה נסיון להתקדם מעבר לראייה הצרה של [[האדם הכלכלי]] ש[[מיקסום תועלת|ממקסם תועלת]] באופן [[ראציונאליזם|ראציונלי]], לכיוון של מדע חברתי רחב יותר תוך ניצול רחב יותר של הידע ברשונתו. הוא לא ידוע בתרומה יחידה וגדולה לתאוריה הכלכלית, אלא בתור אחד שהביעה תובנות רבות, שבהן הגישה הצרה של [[כלכלה נאו קלאסית]] לא הצליחה להכיל.<ref name="Emmett_2006"/>