שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אכלוס" ב־"אוכלוס"
שורה 6: שורה 6:     
==פיצוץ אוכלוסין אנושי==
 
==פיצוץ אוכלוסין אנושי==
בהקשר של חברות אנושיות, פיצוץ אוכלוסין, או אכלוס יתר מתרחש כאשר צפיפות האוכלוסין הינה גדולה כל כך עד שהיא גורמת לפגיעה באיכות החיים, להרס סביבתי ניכר, או למחסור ארוך טווח בשרותים ובמוצרים חינויים.  
+
בהקשר של חברות אנושיות, פיצוץ אוכלוסין, או אוכלוס יתר מתרחש כאשר צפיפות האוכלוסין הינה גדולה כל כך עד שהיא גורמת לפגיעה באיכות החיים, להרס סביבתי ניכר, או למחסור ארוך טווח בשרותים ובמוצרים חינויים.  
    
יש הגורסים כי איכלוס יתר אינו סתם חוסר איזון בין מספר הפרטים בהשוואה ל[[משאבים]] הנדרשים לשם שרידה, או היחס בין האוכלוסין לבין משאבים (לדוגמה ייצור מזון) להם הם זקוקים כדי לשרוד, וכי תחת זאת זהו מצב של מחסור של משאבים שחייב להגרם על ידי אוכלוסין ולא על ידי גורמים חברתיים אחרים. זאת היות וחוסר איזון זה יכול להגרם ממספר גורמים אחרים כמו ניהול גרוע, מלחמה, שחיתות או עוני מקומי. עם זאת הדבר מניח כי כושר הנשיאה של [[הסביבה הטבעית|הטבע]] נשאר קבוע.  
 
יש הגורסים כי איכלוס יתר אינו סתם חוסר איזון בין מספר הפרטים בהשוואה ל[[משאבים]] הנדרשים לשם שרידה, או היחס בין האוכלוסין לבין משאבים (לדוגמה ייצור מזון) להם הם זקוקים כדי לשרוד, וכי תחת זאת זהו מצב של מחסור של משאבים שחייב להגרם על ידי אוכלוסין ולא על ידי גורמים חברתיים אחרים. זאת היות וחוסר איזון זה יכול להגרם ממספר גורמים אחרים כמו ניהול גרוע, מלחמה, שחיתות או עוני מקומי. עם זאת הדבר מניח כי כושר הנשיאה של [[הסביבה הטבעית|הטבע]] נשאר קבוע.  
שורה 17: שורה 17:     
==הקשר בין גידול אוכלוסין לבין פיצוץ אוכלוסין==
 
==הקשר בין גידול אוכלוסין לבין פיצוץ אוכלוסין==
המחברים של הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] מציינים כי פיצוץ אוכלוסין לא חייב להגרם בהכרח במצב בו האכלוסיה גדלה, אלא יכול להגרם גם עקב כל מצב של "[[תגובת יתר|החטאה מלמעלה]]" של גודל האוכלוסיה יחסית לגודל הגומחה האקולוגית.  
+
המחברים של הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] מציינים כי פיצוץ אוכלוסין לא חייב להגרם בהכרח במצב בו האוכלוסיה גדלה, אלא יכול להגרם גם עקב כל מצב של "[[תגובת יתר|החטאה מלמעלה]]" של גודל האוכלוסיה יחסית לגודל הגומחה האקולוגית.  
    
לדוגמה ייתכן והאוכלוסיה יציבה (או אפילו יורדת), אך כושר הנשיאה של הגומחה האקולוגית הולך ויורד - לדוגמה בעקבות זיהום, [[סחף קרקע]] [[המלחת קרקע]] ובעיות נוספות. השאלה של המצאות במצב של פיצוץ אוכלוסין מושפעת מגדלי המאגר של גודל האוכלוסיה וכושר הנשיאה של המערכות התומכות שלה. מובן שגורמי זרם רבים וגדלים סקלאריים אחרים משפיעים על גדלי מאגר אלה - כמו זרמי הזיהום, העלות האנרגטית של הפקת מזון, אחוז השטח המעובד למזון, [[פריון חקלאי|הפריון של אדמות]] ועוד.
 
לדוגמה ייתכן והאוכלוסיה יציבה (או אפילו יורדת), אך כושר הנשיאה של הגומחה האקולוגית הולך ויורד - לדוגמה בעקבות זיהום, [[סחף קרקע]] [[המלחת קרקע]] ובעיות נוספות. השאלה של המצאות במצב של פיצוץ אוכלוסין מושפעת מגדלי המאגר של גודל האוכלוסיה וכושר הנשיאה של המערכות התומכות שלה. מובן שגורמי זרם רבים וגדלים סקלאריים אחרים משפיעים על גדלי מאגר אלה - כמו זרמי הזיהום, העלות האנרגטית של הפקת מזון, אחוז השטח המעובד למזון, [[פריון חקלאי|הפריון של אדמות]] ועוד.
שורה 28: שורה 28:  
{{הפניה לערך מורחב| קטסטרופה מלתוסיאנית}}
 
{{הפניה לערך מורחב| קטסטרופה מלתוסיאנית}}
   −
[[תומס מלתוס]] טען בספרו [[מאמר על עקרונות של אוכלוסיה]], שפורסם ב-1798, כי אם לא תוטל מגבלה על אוכלוסיות של בני אדם, הן תמשכנה ותגדלנה עד שיהפכו גדולות מידי, והמזון שמגודל באדמה חקלאית זמינה לא יספיק. הוא חזה שתהליך זה יתרחש עד אמצע המאה ה-19. הוא טען כי בעוד שמשאבים נוטים לגידול לינארי, אוכלוסיה גדלה [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]]. בנקודה זו, האוכלוסיה תוגבל על ידי גוויעה ברעב וב[[רעב המוני]]. מלתוס קרא ל[[בקרת אכלוסין]], על ידי "ריסון מוסרי", כדי למנוע מצב זה. כאשר אוכלוסיה של מין מסויים עוברת את הגבול של משאבים נתונים, היא קטנה, לעיתים באופן חד, היות והמחסור במשאבים גורם לעליה בתמותה. תהליך זה של משוב מחליש משאיר את האוכלוסיה בגודל מתאים, ומבטיח שהיא לא עוברת את כמות המשאבים הנתונה. החיזוי הספציפי של מלתוס נכשל, היות והוא השתמש ב[[ניתוח סטטי]], וחישב מספרים אל העתיד באופן שנכשל לעיתים קרובות ב[[מערכת מורכבת|מערכות מורכבות]] כמו החברה האנושית.  
+
[[תומס מלתוס]] טען בספרו [[מאמר על עקרונות של אוכלוסיה]], שפורסם ב-1798, כי אם לא תוטל מגבלה על אוכלוסיות של בני אדם, הן תמשכנה ותגדלנה עד שיהפכו גדולות מידי, והמזון שמגודל באדמה חקלאית זמינה לא יספיק. הוא חזה שתהליך זה יתרחש עד אמצע המאה ה-19. הוא טען כי בעוד שמשאבים נוטים לגידול לינארי, אוכלוסיה גדלה [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]]. בנקודה זו, האוכלוסיה תוגבל על ידי גוויעה ברעב וב[[רעב המוני]]. מלתוס קרא ל[[בקרת אוכלוסין]], על ידי "ריסון מוסרי", כדי למנוע מצב זה. כאשר אוכלוסיה של מין מסויים עוברת את הגבול של משאבים נתונים, היא קטנה, לעיתים באופן חד, היות והמחסור במשאבים גורם לעליה בתמותה. תהליך זה של משוב מחליש משאיר את האוכלוסיה בגודל מתאים, ומבטיח שהיא לא עוברת את כמות המשאבים הנתונה. החיזוי הספציפי של מלתוס נכשל, היות והוא השתמש ב[[ניתוח סטטי]], וחישב מספרים אל העתיד באופן שנכשל לעיתים קרובות ב[[מערכת מורכבת|מערכות מורכבות]] כמו החברה האנושית.  
    
במשך 200 השנים שעברו מאז פרסם מלתוס את התאוריה, התרחשו ברחבי העולם מקרים רבים של [[רעב המוני]] שגרמו למותם של מילוני בני אדם באזורים שונים; תומכי התאוריה של [[קטסטרופה מלתוסיאנית]] טענו שמקרים אלו הם דוגמאות להתממשות התחזיות של מלתוס. מתנגדי התאוריה טענו שהם התרחשו בקביעות כתוצאה מנפילה פתאומית בייצור, ולא כתוצאה ישירה של עלייה באוכלוסייה. עם זאת פרוש הדבר ש[[חוסן|החוסן]] של מערכות חקלאות ומזון יורד עם גידול האוכלוסיה - היכולת להשתקם מהפתעות לרעה יורד כאשר המערכת פועלת בצורה אינטנסיבית יותר.  
 
במשך 200 השנים שעברו מאז פרסם מלתוס את התאוריה, התרחשו ברחבי העולם מקרים רבים של [[רעב המוני]] שגרמו למותם של מילוני בני אדם באזורים שונים; תומכי התאוריה של [[קטסטרופה מלתוסיאנית]] טענו שמקרים אלו הם דוגמאות להתממשות התחזיות של מלתוס. מתנגדי התאוריה טענו שהם התרחשו בקביעות כתוצאה מנפילה פתאומית בייצור, ולא כתוצאה ישירה של עלייה באוכלוסייה. עם זאת פרוש הדבר ש[[חוסן|החוסן]] של מערכות חקלאות ומזון יורד עם גידול האוכלוסיה - היכולת להשתקם מהפתעות לרעה יורד כאשר המערכת פועלת בצורה אינטנסיבית יותר.  

תפריט ניווט