שינויים

עקרון מרכזי במדיניות הסיוע בדיור הוא כי הסיוע הניתן לזכאי נקבע בהתאם למצבו הסוציו-אקונומי. בניגוד לעקרון זה, החוק מעניק לדיירים ממשיכים זכאות להמשך המגורים בדירה הציבורית, באותו שכר דירה ששילם הזכאי, וזאת תוך התעלמות ממאפייני והסוציו אקונומיים של הדייר הממשיך, להבדיל מהזכאי המקורי, למעט הדרישה הקבועה בחוק שאין בבעלות הדייר הממשיך דירה אחרת, אולם ללא בחינה נוספת של מעמדו הסוציו-אקונומי, שהינה כאמור הבסיס לבחינת זכאות לדיור ציבורי, דרך כלל.

עקרון מרכזי במדיניות הסיוע בדיור הוא כי הסיוע הניתן לזכאי נקבע בהתאם למצבו הסוציו-אקונומי. בניגוד לעקרון זה, החוק מעניק לדיירים ממשיכים זכאות להמשך המגורים בדירה הציבורית, באותו שכר דירה ששילם הזכאי, וזאת תוך התעלמות ממאפייני והסוציו אקונומיים של הדייר הממשיך, להבדיל מהזכאי המקורי, למעט הדרישה הקבועה בחוק שאין בבעלות הדייר הממשיך דירה אחרת, אולם ללא בחינה נוספת של מעמדו הסוציו-אקונומי, שהינה כאמור הבסיס לבחינת זכאות לדיור ציבורי, דרך כלל.

כפועל יוצא מכך, הקצאת דירות ציבוריות לדיירים ממשיכים, אשר על פי כללי הסיוע של משרד הבינוי והשיכון לא היו זכאים לדירה ציבורית על יסוד מאפייניהם הסוציו אקונומיים, באה על חשבון מאות זכאים הממתינים לפתרונות דיור במסגרת הדיור הציבורי, והינם עומדים בתנאים הסוציו-אקונומיים שנקבעו לכך, תוצאה שמשמעותה פגיעה בשכבות החלשות ביותר. על פי נתוני משרד הבינוי והשיכון, הקצאת דירות לדיירים ממשיכים מהווה כ-15%-10% מכלל האכלוסים החדשים של דיור ציבורי בשנה, שהינם כ-300 יח"ד בשנה.

כפועל יוצא מכך, הקצאת דירות ציבוריות לדיירים ממשיכים, אשר על פי כללי הסיוע של משרד הבינוי והשיכון לא היו זכאים לדירה ציבורית על יסוד מאפייניהם הסוציו אקונומיים, באה על חשבון מאות זכאים הממתינים לפתרונות דיור במסגרת הדיור הציבורי, והינם עומדים בתנאים הסוציו-אקונומיים שנקבעו לכך, תוצאה שמשמעותה פגיעה בשכבות החלשות ביותר. על פי נתוני משרד הבינוי והשיכון, הקצאת דירות לדיירים ממשיכים מהווה כ-15%-10% מכלל האוכלוסים החדשים של דיור ציבורי בשנה, שהינם כ-300 יח"ד בשנה.

{{חוק ההסדרים 2009|זכויות דייר ממשיך בדיור הציבורי}}

{{חוק ההסדרים 2009|זכויות דייר ממשיך בדיור הציבורי}}