שורה 66: |
שורה 66: |
| מעבר לכך, ככל שמדינה תזכה לדירוג נמוך יותר, כך התפיסה באותה מדינה בנוגע לשחיתות תתחזק ואנשים יתפסו את מדינתם כמושחתת יותר, אם מספר רב של אנשים במדינה מודעים לסקר או לתדמית בעקבות הסקר, תיווצר [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] והדירוג של המדינה יתדרר עוד יותר בסקר שנה לאחר מכן, כך שתוצאות הסקר עצמן עלולות להשפיעה על הסקר שלאחריו. | | מעבר לכך, ככל שמדינה תזכה לדירוג נמוך יותר, כך התפיסה באותה מדינה בנוגע לשחיתות תתחזק ואנשים יתפסו את מדינתם כמושחתת יותר, אם מספר רב של אנשים במדינה מודעים לסקר או לתדמית בעקבות הסקר, תיווצר [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] והדירוג של המדינה יתדרר עוד יותר בסקר שנה לאחר מכן, כך שתוצאות הסקר עצמן עלולות להשפיעה על הסקר שלאחריו. |
| | | |
− | בשנים האחרונות יש התייחסות גודלת והולכת לשחיתות מצד מדינות מערביות ומצד גופים בינלאומיים, בעיקר על רקע הגלובליזציה. אנחל גורייה, המזכיר הכללי של ארגון הOECD לדוגמה טוען | + | בשנים האחרונות יש התייחסות גודלת והולכת לשחיתות מצד מדינות מערביות ומצד גופים בינלאומיים, בעיקר על רקע הגלובליזציה. אנחל גורייה, המזכיר הכללי של ארגון ה-OECD לדוגמה טוען |
| "נהיינו המקור העיקרי למידע, חקיקה והנחייה במאבק בינלאומי נגד השחיתות. שחיתות היא הפשע הנפוץ ביותר והסיכון העיקרי לממשל ראוי, לפיתוח כלכלי בר-קיימא, לתהליכים דמוקרטיים ולפרקטיקה עסקית הוגנת. מדי שנה משולם ברחבי העולם שחוד עסקי בהיקף של אלף מיליארד דולר, בעינינו השחיתות היא סרטן בגוף הגלובליזציה". <ref name="plozker">9.11.2007, מה צריך להספיק לפני המיתון הבא, סבר פלוצקר, מוסף כלכלה, ידיעות אחרונות, </ref> | | "נהיינו המקור העיקרי למידע, חקיקה והנחייה במאבק בינלאומי נגד השחיתות. שחיתות היא הפשע הנפוץ ביותר והסיכון העיקרי לממשל ראוי, לפיתוח כלכלי בר-קיימא, לתהליכים דמוקרטיים ולפרקטיקה עסקית הוגנת. מדי שנה משולם ברחבי העולם שחוד עסקי בהיקף של אלף מיליארד דולר, בעינינו השחיתות היא סרטן בגוף הגלובליזציה". <ref name="plozker">9.11.2007, מה צריך להספיק לפני המיתון הבא, סבר פלוצקר, מוסף כלכלה, ידיעות אחרונות, </ref> |
| | | |
שורה 148: |
שורה 148: |
| * הגדרה ברורה של "ניגוד עניינים" אצל עובדי ציבור ונבחרי ציבור, וקביעת כללים חד משמעיים להימנעות ממנו ומניצולו לרעה. לשם כך הכין הארגון ארגז כלים מפורטa toolkit for managing conflict of intresest in the public sector | | * הגדרה ברורה של "ניגוד עניינים" אצל עובדי ציבור ונבחרי ציבור, וקביעת כללים חד משמעיים להימנעות ממנו ומניצולו לרעה. לשם כך הכין הארגון ארגז כלים מפורטa toolkit for managing conflict of intresest in the public sector |
| | | |
− | '''ניגוד עניינים''' לפי הארגז "מתקיים כאשר יש ניגוד בין החובה הציבורית לבין האינטרס הפרטי של איש הציבור" הניגוד לא חייב להתקיים בפעול כדי להזיק, די בניגוד עניינים לכאורה ואפילו בניגוד בכוח כדי לערער את אמון האזרחים. "ועדת שמגר" לאתיקה במגזר הציבורי התמנתה לעסוק בהמלצות בנושא זה וההמלצות שלהם אמורות להאיץ את קבלת ישראל לארגון הOECD.<ref name="plozker"/> | + | '''ניגוד עניינים''' לפי הארגז "מתקיים כאשר יש ניגוד בין החובה הציבורית לבין האינטרס הפרטי של איש הציבור" הניגוד לא חייב להתקיים בפעול כדי להזיק, די בניגוד עניינים לכאורה ואפילו בניגוד בכוח כדי לערער את אמון האזרחים. "ועדת שמגר" לאתיקה במגזר הציבורי התמנתה לעסוק בהמלצות בנושא זה וההמלצות שלהם אמורות להאיץ את קבלת ישראל לארגון ה-OECD.<ref name="plozker"/> |
| | | |
| העיתונאי מיקי רוזנטל טען כי ב"ידיעות אחרונות" אסור לגעת באנשים שקשורים באינטרסים של [[נוני מוזס]]. כמו כן ציין כי רפי גינת, שעשה תחקיר על הדייגים ב[[קישון]] נמנע מלהזכיר את הקשר של [[סמי עופר]] לזיהום בקישון, בגלל חברות בין גינת לעופר. הדברים נאמרו על רקע הקשר שקיים כביכול בין התנגדותו של יצחק לבני למיניו של רפי גינת למנכ"ל [[ערוץ 2]], לבין הדחתו של לבני מתפקידו כיו"ר דירקטוריון חברת החדשות בערוץ 2 על ידי נורית דאבוש (עופר הוא מהבעלים של ערוץ 2). עוד טען: | | העיתונאי מיקי רוזנטל טען כי ב"ידיעות אחרונות" אסור לגעת באנשים שקשורים באינטרסים של [[נוני מוזס]]. כמו כן ציין כי רפי גינת, שעשה תחקיר על הדייגים ב[[קישון]] נמנע מלהזכיר את הקשר של [[סמי עופר]] לזיהום בקישון, בגלל חברות בין גינת לעופר. הדברים נאמרו על רקע הקשר שקיים כביכול בין התנגדותו של יצחק לבני למיניו של רפי גינת למנכ"ל [[ערוץ 2]], לבין הדחתו של לבני מתפקידו כיו"ר דירקטוריון חברת החדשות בערוץ 2 על ידי נורית דאבוש (עופר הוא מהבעלים של ערוץ 2). עוד טען: |