שינויים

* '''השהיית זיהוי''' - עובר זמן בין התרחשות של בעיה מסויימת לבין זיהוי של בעיה זו. לדוגמה בין התחלת פליטה של CFC עד אשר מדענים התחילו להבין שהוא עלול [[דלדול שכבת האוזון|להזיק לשכבת האוזון]]. שימוש בפריאון - אחד הCFC הנפוצים בתעשיית הקירור, החל באופן מאסיבי בשנות ה-1930 לדוגמה.[http://en.wikipedia.org/wiki/Freon] תאוריות לגבי הרס של שכבת האוזון התקיימו משנת 1973 אבל הן התמקדו בפליטת חומרים אחרים לדוגמה חומרים ביולוגיים ופליטות ממעבורת החלל. זיהוי של "חור בשכת האוזון" וגודלו מעל יבשת אנטרקטיה התרחש רק בשנת 1985. [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion]

* '''השהיית זיהוי''' - עובר זמן בין התרחשות של בעיה מסויימת לבין זיהוי של בעיה זו. לדוגמה בין התחלת פליטה של CFC עד אשר מדענים התחילו להבין שהוא עלול [[דלדול שכבת האוזון|להזיק לשכבת האוזון]]. שימוש בפריאון - אחד הCFC הנפוצים בתעשיית הקירור, החל באופן מאסיבי בשנות ה-1930 לדוגמה.[http://en.wikipedia.org/wiki/Freon] תאוריות לגבי הרס של שכבת האוזון התקיימו משנת 1973 אבל הן התמקדו בפליטת חומרים אחרים לדוגמה חומרים ביולוגיים ופליטות ממעבורת החלל. זיהוי של "חור בשכת האוזון" וגודלו מעל יבשת אנטרקטיה התרחש רק בשנת 1985. [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion]

* '''השהיית עיבוד''' - עובר זמן בין זיהוי בעיה פוטנציאלית לבין ניסוח תאוריה, ביצוע ניסויים וויכוחים מדעיים בקשר לנכונות הבעיה. לדוגמה ויכוחים בין מדענים האם CFC מזיק לאוזון או לא או האם יש התחממות עולמית ומה הסיבות לה. עוד זמן עיבוד הוא זמן פוליטי שבו מידע מהמדענים מגיע אל הציבור ואו אל הפוליטיקאים ומתורגם להחלטות פוליטיות, כלכליות, תרבותיות וכו' בנסיון לפתור את הבעיה. שלב זה עלול להתעקב מאד עקב אינטרסים פוליטיים, כלכליים וכו' שמנסים להגיד שאין בכלל בעיה לפתור, וזמן נוסף מוצא על דיון מהו הפתרון הטוב ביותר. בתחום הגהנה על שכבות האוזון, דוח של האקדמיה למדעים בארצות הברית משנת 1976 גרר התחלת החרמה של חומרי CFC בידי מספר מדינות מערביות, אבל לאחר מכן התעקבה פעולה בינלאומית במשך מספשר שנים עקב חילוקי דעות פוליטיים. קונצזוס מדעי לגבי הסיבות לדילדול באוזון התרחש רק מספר שנים לאחר החתימה על פרוטוקול מונטריאול.  [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion]

* '''השהיית עיבוד''' - עובר זמן בין זיהוי בעיה פוטנציאלית לבין ניסוח תאוריה, ביצוע ניסויים וויכוחים מדעיים בקשר לנכונות הבעיה. לדוגמה ויכוחים בין מדענים האם CFC מזיק לאוזון או לא או האם יש התחממות עולמית ומה הסיבות לה. עוד זמן עיבוד הוא זמן פוליטי שבו מידע מהמדענים מגיע אל הציבור ו/או אל הפוליטיקאים ומתורגם להחלטות פוליטיות, כלכליות, תרבותיות וכו' בנסיון לפתור את הבעיה. שלב זה עלול להתעקב מאד עקב אינטרסים פוליטיים, כלכליים וכו' שמנסים להגיד שאין בכלל בעיה לפתור, וזמן נוסף מוצא על דיון מהו הפתרון הטוב ביותר. בתחום הגהנה על שכבות האוזון, דוח של האקדמיה למדעים בארצות הברית משנת 1976 גרר התחלת החרמה של חומרי CFC בידי מספר מדינות מערביות, אבל לאחר מכן התעקבה פעולה בינלאומית במשך מספשר שנים עקב חילוקי דעות פוליטיים. קונצזוס מדעי לגבי הסיבות לדילדול באוזון התרחש רק מספר שנים לאחר החתימה על פרוטוקול מונטריאול.  [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion]

* '''השעיית פעולה'''- עובר זמן נוסף מהרגע שמחליטים לבצע משהו עד שהוא מבוצע. לדוגמה חתימה על [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון, נחתם ב-16 בספטמבר 1987. הפרוטוקו נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1989. [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion] אבל במדינות מתפתחות המשיכו לייצר ולהתשתמש בחומרים. לדוגמה ישראל אישררה את האמנה רק ב-1992, והוא בא לידי ביטוי בתקנות בישראל רק בשנת 2004.  

* '''השעיית פעולה'''- עובר זמן נוסף מהרגע שמחליטים לבצע משהו עד שהוא מבוצע. לדוגמה חתימה על [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון, נחתם ב-16 בספטמבר 1987. הפרוטוקו נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1989. [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion] אבל במדינות מתפתחות המשיכו לייצר ולהתשתמש בחומרים. לדוגמה ישראל אישררה את האמנה רק ב-1992, והוא בא לידי ביטוי בתקנות בישראל רק בשנת 2004.  

* '''השהיית תגובה''' - מולקולות  CFC גוררת פירוק של מספר רב של מולוקלות אוזון במשך מספר שנים. כך שגם בזמן הפסקת ייצור CFC  ופליטתו, מולקלות CFC קיימות ממשיכות לפרק את האוזון. במקביל יש תהליך נוסף של בניית שכבת האוזון על ידי תהליכים טבעיים. כאשר קצב הפירוק קטן מספיק - בקצב נמוך מקצב ייצור האוזון - תתחיל בניית שכבת האוזון מחדש ועד לשיקום מלא של השכבה (והפסקת כניסה של קרינת UV מזיקה) יקחו עוד מספר שנים.  מאז האימוץ והחיזוק של פרוטוקול מונטריאול, יש ירידה בפליטה של CFC וחומרים דומים ויש ירידה בריכוזי האטמוספריים של החומרים המזיקים ביותר לאוזון. שיא הריכוז חומרי הגורמים לדלדול, הנמדד ב שווה ערך לכלור (Effective Equivalent Chlorine-  EECl) התרחש בשנת 1994, ומאז ועד 2008 היתה ירידה של 10% בריכוז האטמוספרי שלהם. על פי הערכות עד שנת 2015 החור באוזון מעל איזור אנטרקטיקה יקטן בכ-מיליון קמ"ר. החלמה מלאה של שכבת האוזון באנרטקטיקה צפויה לא לפני 2050. על פי מחקרים, רמות האוזון ישובו לרמות של 1980 רק באיזור שנת 2068.

* '''השהיית תגובה''' - מולקולות  CFC גוררת פירוק של מספר רב של מולוקלות אוזון במשך מספר שנים. כך שגם בזמן הפסקת ייצור CFC  ופליטתו, מולקלות CFC קיימות ממשיכות לפרק את האוזון. במקביל יש תהליך נוסף של בניית שכבת האוזון על ידי תהליכים טבעיים. כאשר קצב הפירוק קטן מספיק - בקצב נמוך מקצב ייצור האוזון - תתחיל בניית שכבת האוזון מחדש ועד לשיקום מלא של השכבה (והפסקת כניסה של קרינת UV מזיקה) יקחו עוד מספר שנים.  מאז האימוץ והחיזוק של פרוטוקול מונטריאול, יש ירידה בפליטה של CFC וחומרים דומים ויש ירידה בריכוזי האטמוספריים של החומרים המזיקים ביותר לאוזון. שיא הריכוז חומרי הגורמים לדלדול, הנמדד ב שווה ערך לכלור (Effective Equivalent Chlorine-  EECl) התרחש בשנת 1994, ומאז ועד 2008 היתה ירידה של 10% בריכוז האטמוספרי שלהם. על פי הערכות עד שנת 2015 החור באוזון מעל איזור אנטרקטיקה יקטן בכ-מיליון קמ"ר. החלמה מלאה של שכבת האוזון באנרטקטיקה צפויה לא לפני 2050. על פי מחקרים, רמות האוזון ישובו לרמות של 1980 רק באיזור שנת 2068.