שינויים

[[תמונה:World energy usage width chart.png|left|thumb|300px|מפת שימוש אנרגיה , נכון לשנת 2006]]

[[תמונה:World energy usage width chart.png|left|thumb|300px|מפת שימוש אנרגיה , נכון לשנת 2006]]

אנרגיה מהווה את [[בסיס אנרגטי לכלכלה|הבסיס לכלכלה האנושית]]. דבר זה נובע ישירות מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]] לפיו כל פעילות פיזית חייבת השקעה של [[אקסרגיה]] שהולכת לאיבוד. הדבר כולל את הקיום הביולוגי שלנו ושל יצורים אחרים, גידול מזון, ייצור מוצרים ושירותים,  תחבורה, ועיבוד ואכסון של [[מידע]] ו[[ידע]]. המין האנושי צורך אנרגיה בצורה ישירה ובצורה עקיפה. הצריכה הישירה כוללת [[כרייה]] ושאיבה של [[דלק מחצבי]] או הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] ושימוש של צורות אנרגיות אלה בתחומים שונים של הכלכלה כמו ב[[תעשייה]], ב[[חקלאות]], ב[[תחבורה]], ב[[דיור]] וכו'. הצריכה האנרגטית העקיפה של המין האנושי נובעת מכך שהוא מקבל שירותי חינם מהשמש ומהמערכות הגאופיזיות והאקולוגיות של הטבע: חום שמאפשר חיים, ו/אור מהשמש; רוח גשם והיבטים נוספים מהמערכת הגאופיזית, ו[[ייצור ראשוני]] ושירותים רבים נוספים - [[שירותי המערכת האקולוגית]] [[מערכת אקולוגית|מהמערכות האקולוגיות]] שבעצמן צריכות לרתום אנרגיה (לרוב - [[אנרגיית שמש]]). גם מבחינת כל צרכן אפשר לדבר על צריכה ישירה (לדוגמה צריכת חשמל, אנרגיה לתחבורה, חימום וקירור הבית) וכן על צריכה עקיפה - [[אנרגיה גלומה]] שנטבעה במוצרים ובשירותים בעת הפקתם.  

אנרגיה מהווה את [[בסיס אנרגטי לכלכלה|הבסיס לכלכלה האנושית]]. דבר זה נובע ישירות מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]] לפיו כל פעילות פיזית חייבת השקעה של [[אקסרגיה]] שהולכת לאיבוד. הדבר כולל את הקיום הביולוגי שלנו ושל יצורים אחרים, גידול מזון, ייצור מוצרים ושירותים,  תחבורה, ועיבוד ואכסון של [[מידע]] ו[[ידע]]. המין האנושי צורך אנרגיה בצורה ישירה ובצורה עקיפה. הצריכה הישירה כוללת [[כרייה]] ושאיבה של [[דלק מחצבי]] או הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] ושימוש של צורות אנרגיות אלה בתחומים שונים של הכלכלה כמו ב[[תעשייה]], ב[[חקלאות]], ב[[תחבורה]], ב[[דיור]] וכו'. הצריכה האנרגטית העקיפה של המין האנושי נובעת מכך שהוא מקבל שירותי חינם מהשמש ומהמערכות הגאופיזיות והאקולוגיות של הטבע: חום שמאפשר חיים, ואור מהשמש; רוח גשם והיבטים נוספים מהמערכת הגאופיזית, ו[[ייצור ראשוני]] ושירותים רבים נוספים - [[שירותי המערכת האקולוגית]] [[מערכת אקולוגית|מהמערכות האקולוגיות]] שבעצמן צריכות לרתום אנרגיה (לרוב - [[אנרגיית שמש]]). גם מבחינת כל צרכן אפשר לדבר על צריכה ישירה (לדוגמה צריכת חשמל, אנרגיה לתחבורה, חימום וקירור הבית) וכן על צריכה עקיפה - [[אנרגיה גלומה]] שנטבעה במוצרים ובשירותים בעת הפקתם.  

בשנת 2005 סך צריכת האנרגיה הישירה של המין האנושי, היתה 500  EJ או (20^10 [[ג'ול]]), או 138,900 TWh. הדבר הזה הוא שווה ערך להספק של 15 TW. מתוך כמות זו 86.5% זו באה ב[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]], אם כי יש אי-וודאות של לפחות 10% בנתון זה, אי הוודעות נובעת מכך שלא כל המדינות עוקבות בצורה מדוייקת אחר צריכת האנרגיה בתחומן, ובגלל שתכולת האנרגיה המדוייקת של חבית [[נפט]] או של טונה [[פחם]] משתנה בהתאם לאיכות.  

בשנת 2005 סך צריכת האנרגיה הישירה של המין האנושי, היתה 500  EJ או (20^10 [[ג'ול]]), או 138,900 TWh. הדבר הזה הוא שווה ערך להספק של 15 TW. מתוך כמות זו 86.5% זו באה ב[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]], אם כי יש אי-וודאות של לפחות 10% בנתון זה, אי הוודעות נובעת מכך שלא כל המדינות עוקבות בצורה מדוייקת אחר צריכת האנרגיה בתחומן, ובגלל שתכולת האנרגיה המדוייקת של חבית [[נפט]] או של טונה [[פחם]] משתנה בהתאם לאיכות.  

===פחם===

===פחם===

{{הפניה לערך מורחב|פחם}}

{{הפניה לערך מורחב|פחם}}

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]] נכון לשנת 2011, 35% מעתודות הפחם העולמיות נמצאות באירו-אסיה ואירופה (בעיקר ברוסיה ומדינות ברה"מ נוספות), 30% נמצאות באסיה הפסיפית (בעיקר סין ו/אוסטרליה), 28% נמצאים בצפון אמריקה, 4% בלבד במזרח התיכון ובאפריקה ו1.5% בדרום אמריקה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/>

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]] נכון לשנת 2011, 35% מעתודות הפחם העולמיות נמצאות באירו-אסיה ואירופה (בעיקר ברוסיה ומדינות ברה"מ נוספות), 30% נמצאות באסיה הפסיפית (בעיקר סין ואוסטרליה), 28% נמצאים בצפון אמריקה, 4% בלבד במזרח התיכון ובאפריקה ו1.5% בדרום אמריקה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/>

היחס בין עתודות מוכחת של פחם, ובין קצב ההפקה הנוכחי של פחם ירד מיחס של 1:200 בשנות 1980, ליחס של 1:118 בשנת 2010. במילים אחרות, אם בשנות 1980, היו עוברים ל[[כלכלת מצב יציב]] עם [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] אפסית, ואם לא היו מוצאים עתודות נוספות של פחם, אזי ברמות הצריכה של -1980 כמות הפחם היתה מספיקה עד לשנת 2180. היות ורמות הצריכה גדלו, ולמרות גילוי של מרבצי פחם חדשים, עתודות הפחם מספיקות, נכון לשנת 2010 ל-118 שנים בלבד, כלומד עד לשנת 2128.<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>  

היחס בין עתודות מוכחת של פחם, ובין קצב ההפקה הנוכחי של פחם ירד מיחס של 1:200 בשנות 1980, ליחס של 1:118 בשנת 2010. במילים אחרות, אם בשנות 1980, היו עוברים ל[[כלכלת מצב יציב]] עם [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] אפסית, ואם לא היו מוצאים עתודות נוספות של פחם, אזי ברמות הצריכה של -1980 כמות הפחם היתה מספיקה עד לשנת 2180. היות ורמות הצריכה גדלו, ולמרות גילוי של מרבצי פחם חדשים, עתודות הפחם מספיקות, נכון לשנת 2010 ל-118 שנים בלבד, כלומד עד לשנת 2128.<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>  

עיקר הירידה ביחס עתודות-הפקה התרחש בדרום ומרכז אמריקה, במזרח התיכון ובאפריקה, ובאסיה הפסיפית (המזרח הרחוק ו/אוסטרליה), כאשר צפון אמריקה ואירו-אסיה ואירופה שמרו על יחס דומה לאורך השנים.<ref name="BP2011"/>

עיקר הירידה ביחס עתודות-הפקה התרחש בדרום ומרכז אמריקה, במזרח התיכון ובאפריקה, ובאסיה הפסיפית (המזרח הרחוק ואוסטרליה), כאשר צפון אמריקה ואירו-אסיה ואירופה שמרו על יחס דומה לאורך השנים.<ref name="BP2011"/>

==מגמות על פני זמן==

==מגמות על פני זמן==

בין השנים 1925-1945 צריכת האנרגיה לנפש נשארה במגמה דומה של 3 BOE לנפש. צריכה זו עלתה ל-12 BOE לנפש בשנת 1979, ומאז ועד 2003, גידול האנרגיה לנפש נעצר.[http://www.theoildrum.com/story/2006/8/2/114144/2387] עם זאת, חלוקת האנרגיה בין מדינות השתנתה, צריכת האנרגיה לנפש של תושבי המדינות העניות יותר כמו סין, הודו, דרום אמריקה עלתה בצורה דרמטית.  

בין השנים 1925-1945 צריכת האנרגיה לנפש נשארה במגמה דומה של 3 BOE לנפש. צריכה זו עלתה ל-12 BOE לנפש בשנת 1979, ומאז ועד 2003, גידול האנרגיה לנפש נעצר.[http://www.theoildrum.com/story/2006/8/2/114144/2387] עם זאת, חלוקת האנרגיה בין מדינות השתנתה, צריכת האנרגיה לנפש של תושבי המדינות העניות יותר כמו סין, הודו, דרום אמריקה עלתה בצורה דרמטית.  

עיקר האנרגיה העולמית מופקת כאמור, מדלקים מחצביים כימיים ומאורניום. כל המקורות האלה סובלים מירידה מתמשכת ב[[החזר האנרגטי]] שלהם. ככל ששואבים יותר נפט, יש צורך לשאוב את הנפט ממקורות עמוקים יותר. נפט עמוק יותר דורש השקעת יותר אנרגיה בהוצאה שלו (בגלל שיקולי עומק ולחץ). גם הזיקוק שלו דורש אנרגיה רבה יותר היות והוא כבד יותר וגם מכיל כמות גבוהה יותר של מזהמים כמו [[גופרית]]. ככל שעובר הזמן נגמרים מקורות הנפט הקלים לשאיבה ולזיקוק, וחברות הפקה עוברות לנצל מאגרים קשים יותר להפקה כמו בארות ליד הקטבים, או בערות בעומק הים. ההחזר האנרגטי של הנפט ירד מ-1:100 (מאה חביות שמתקבלות כתוצאה מהשקעת חבית נפט אחת בהפקה) בשנות 1930 לאיזור 1:20-1:10 בשנות ה-2000. מקורות אנרגיה מחצביים אחרים כמו גז, פחם ו/אורניום הם בעלי החזר אנרגטי נמוך יותר, וגם הם סובלים מתופעות דומות של ירידה בהחזר האנרגטי לאורך זמן.  

עיקר האנרגיה העולמית מופקת כאמור, מדלקים מחצביים כימיים ומאורניום. כל המקורות האלה סובלים מירידה מתמשכת ב[[החזר האנרגטי]] שלהם. ככל ששואבים יותר נפט, יש צורך לשאוב את הנפט ממקורות עמוקים יותר. נפט עמוק יותר דורש השקעת יותר אנרגיה בהוצאה שלו (בגלל שיקולי עומק ולחץ). גם הזיקוק שלו דורש אנרגיה רבה יותר היות והוא כבד יותר וגם מכיל כמות גבוהה יותר של מזהמים כמו [[גופרית]]. ככל שעובר הזמן נגמרים מקורות הנפט הקלים לשאיבה ולזיקוק, וחברות הפקה עוברות לנצל מאגרים קשים יותר להפקה כמו בארות ליד הקטבים, או בערות בעומק הים. ההחזר האנרגטי של הנפט ירד מ-1:100 (מאה חביות שמתקבלות כתוצאה מהשקעת חבית נפט אחת בהפקה) בשנות 1930 לאיזור 1:20-1:10 בשנות ה-2000. מקורות אנרגיה מחצביים אחרים כמו גז, פחם ואורניום הם בעלי החזר אנרגטי נמוך יותר, וגם הם סובלים מתופעות דומות של ירידה בהחזר האנרגטי לאורך זמן.  

יתרון חשוב של [[אנרגיה מתחדשת]] היא שההחזר האנרגטי שלה לא אמור לרדת על פני זמן, אלא להשער קבוע.

יתרון חשוב של [[אנרגיה מתחדשת]] היא שההחזר האנרגטי שלה לא אמור לרדת על פני זמן, אלא להשער קבוע.