שינויים

הפעולה ננקטת ברוב המקרים על ידי [[תאגיד]]ים שפועלים נגד [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]], או נגד אנשים פרטיים המבקרים את הפעילות ה[[עסק]]ית של מיזם שלהם. המושג מתייחס בדרך כלל גם לעצם האיום בתביעת נזיקין בסכומי עתק, ללא קשר לסיכויי ההצלחה במשפט - התהליך המשפטי עצמו וההוצאות הנלוות לו אמורות להפחיד ולהתיש את הנתבע, כך שישעה את פעילותו "מרצונו".

הפעולה ננקטת ברוב המקרים על ידי [[תאגיד]]ים שפועלים נגד [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]], או נגד אנשים פרטיים המבקרים את הפעילות ה[[עסק]]ית של מיזם שלהם. המושג מתייחס בדרך כלל גם לעצם האיום בתביעת נזיקין בסכומי עתק, ללא קשר לסיכויי ההצלחה במשפט - התהליך המשפטי עצמו וההוצאות הנלוות לו אמורות להפחיד ולהתיש את הנתבע, כך שישעה את פעילותו "מרצונו".

במידה וה[[איום לא אמין|איום]] לא משיג את האפקט הרצוי, עשוי התובע לממש את איומו ולהתחיל בהליכים המשפטיים. כמו כן, במקרים רבים ההליכים ננטשים גם לאחר שהחלו, כאשר המטרה של השתקת הנתבע הושגה. עם זאת, איומים בתביעות סרק לרוב אינם מדווחים, או מדווחים שנים לאחר מעשה, מה שמקשה מאוד על הערכה מדויקת של היקף ו/אופי התופעה. תוצאה אופיינית נוספת של סלאפ"פ היא הרתעת אחרים מלהשתתף בדיון.

במידה וה[[איום לא אמין|איום]] לא משיג את האפקט הרצוי, עשוי התובע לממש את איומו ולהתחיל בהליכים המשפטיים. כמו כן, במקרים רבים ההליכים ננטשים גם לאחר שהחלו, כאשר המטרה של השתקת הנתבע הושגה. עם זאת, איומים בתביעות סרק לרוב אינם מדווחים, או מדווחים שנים לאחר מעשה, מה שמקשה מאוד על הערכה מדויקת של היקף ואופי התופעה. תוצאה אופיינית נוספת של סלאפ"פ היא הרתעת אחרים מלהשתתף בדיון.

בקנדה ובכ-30 מדינות ב[[ארצות הברית]] נחקקו חוקי אנטי-סלאפ"פ, המספקים מנגנוני הגנה ל[[חופש הביטוי]] של הנתבע: סילוק התביעה בשלב מקדמי של ההליכים לפני שהנתבע נאלץ להוציא כספים, והטלת סנקציות שונות על התובע. לדברי שופט בית המשפט העליון בניו יורק ג'יי ניקולס קולאבלה:  

בקנדה ובכ-30 מדינות ב[[ארצות הברית]] נחקקו חוקי אנטי-סלאפ"פ, המספקים מנגנוני הגנה ל[[חופש הביטוי]] של הנתבע: סילוק התביעה בשלב מקדמי של ההליכים לפני שהנתבע נאלץ להוציא כספים, והטלת סנקציות שונות על התובע. לדברי שופט בית המשפט העליון בניו יורק ג'יי ניקולס קולאבלה:  

{{ציטוט|תוכן=למעט הצמדת אקדח לרקה, קשה להעלות על הדעת איום גדול יותר לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.|מקור=Gordon v. Marrone, 590 N.Y.S. 2d 649, 656 (N.Y. Sup. Ct. 1992}}

{{ציטוט|תוכן=למעט הצמדת אקדח לרקה, קשה להעלות על הדעת איום גדול יותר לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.|מקור=Gordon v. Marrone, 590 N.Y.S. 2d 649, 656 (N.Y. Sup. Ct. 1992}}

ב[[ישראל]], בה פשטה התופעה כמה עשורים מאוחר יותר, אין כיום חקיקה ספציפית נגד תביעות [[לשון הרע]] אסטרטגיות, אולם [[שופט]]ים מנסים לעיתים קרובות להביא לעצירת התביעה, כאשר הם סבורים שמדובר בתביעות לא כנות תוך ניצול לרעה של הליכי בית משפט. נסיון חקיקה נגד תביעות סלאפ של שלי יחימוביץ, ניצן הורוביץ ו/אורי אורבך נחסם, ובמקומו מקודם הליך חקיקה להגברת האפקטביות של תביעות אלה. [http://www.themarker.com/opinion/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94/1.1516789]

ב[[ישראל]], בה פשטה התופעה כמה עשורים מאוחר יותר, אין כיום חקיקה ספציפית נגד תביעות [[לשון הרע]] אסטרטגיות, אולם [[שופט]]ים מנסים לעיתים קרובות להביא לעצירת התביעה, כאשר הם סבורים שמדובר בתביעות לא כנות תוך ניצול לרעה של הליכי בית משפט. נסיון חקיקה נגד תביעות סלאפ של שלי יחימוביץ, ניצן הורוביץ ואורי אורבך נחסם, ובמקומו מקודם הליך חקיקה להגברת האפקטביות של תביעות אלה. [http://www.themarker.com/opinion/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94/1.1516789]

את האפקטיביות של תביעות השתקה בישראל תארה העיתונאית אילנה דיין:

את האפקטיביות של תביעות השתקה בישראל תארה העיתונאית אילנה דיין: