47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
סיכום(לא מדוייק) של דונאלה מזווז - נקודות מפנה. מקומות להתערבות במערכת.
וכן הערות של דרור.
==מבוא – מערכת פשוטה אמבטיה==
מאגר, מלאי – גובה המים בתוך המאבט.
שליטה על זרמים – ברז פנימה וברז החוצה. אלו הם שני דוגמאות למושב שלילי.
בדרך כלל מצב המערכת מאופיין על ידי גודל של מאגר. לדוגמה גובה המים.
מערכת יותר מעניינת – יש בה כמה מצבים בו זמנית - לדגומה שני ברזים של מים חמים וקרים, וצירך גם להגיע לטמפרטורה מתאימה ולא רק לגובה מים מתאים. אם הברז של המים החמים מגיב ביאחור בגלל שהוא מגיע מדוד שמש מרוחק, אז הביעה נהיית יותר ראלית ומסובכת ומעניינית.
דוגמה למורכבות מערכת – חשבון בנק הוא סוג של אמבט כאשר המשכורת היא ברז פנימה והצקים שאנו כותבים הם הברז החוצה. הריבית החיובית היא עוד ברז קטן שמוסיף מים כאשר האמבט מלא, והריבית על חובות היא ברז מיוחד שמרוקן האמבט עוד יותר כאשר הוא ריק. אם נחבר אלף אמבטיות כאלה לבנק, ו1000 בנקים כאלה למערכת כספית לאומית, נתחיל להבין כמה המערכת הזו מסובכת
[הערה , דרור– מדווז מדברת על מצב המערכת כאל מלאים שלה, אבל מה עם מצב האגם? הוא לא מאופיין רק על ידי גובה המים שלו אלא לדוגמה טיב הבוץ , או אמבט – במצב הסדקים שיש בו]
==קבועים==
הקבועים הם גודל הזרימה שנכנסת דרך כל ברז. יש ברזים יותר גדולים ויותר קטנים.
דוגמה למאגר הוא החוב הלאומי של מדינה. השינוי בחוב הוא הגרעון. ה"ברזים" שמקטינים את החוב הן ההכנוסת הנגבות מהציבור. פתח הניקוז הן ההוצאות של הממשלה. הכנסת משרדי הממשלה והשרים רבים הרבה על הקבועים ששולטים בפתחים האלה, והם משתנים שיש להם השפעה פוליטית עלינו. למרות זאת, במדינות כמו ארה"ב החוב הלאומי תופח תמיד, לא משנה מי הנשיא ומאיזו מפלגה.
לעיתים רחוקות יש מצבים בהם קבועים הם נקודות מפתח. המקרים האלה הם בדרך כלל כאשר המערכת נמצאת ליד גבול קריטי וכל שינוי קטן משנה. מקרים אחרים הם כאשר הקבועים הם של לולואת משוב חיובי (כמו ריבית או ריבוי אוכלוסין) – אז לקבועים יש ערך משמעותי. אבל בדרך כלל מערכות מתוכננות או מתפתחות למב בו לקבועים יש השפעה מעטה על התנהגותן. מצב בלתי יציב ישאר לא יציב, ומצב יציב לא ישתנה הרבה בגלל שינוי של הקבועים.
אחרי הרבה זמן של תקנות זיהום אוויר והחלטות על קבועים בשבילה, האויר בלוס אנגלס פחות מזוהם אבל הוא לא נקי.
==הגודל של מארגים חוצצים יחסית לזרמים==
אמבטיה גודלה עם ברזים קטנים, או אמבטיה קטנה עם ברזים גדולים. זה ההבדל בין אגם לבין נהר. גודל האמבט יחסית לגודל הזרם משמש כ"בולם זעוזים". מאגרים משמשים כגורם מייצב של מערכת, מסיבה זו שומעים הרבה יותר על נהרות העולים על גדותיהם מאשר אגמים. בכימיה מאגר מייצב נקרא באפר, או חוצץ.
הכוח המייצב של מאגרים הוא הסיבה שאנו שומרים כסף בבנק ולא מוצאים מיד את מה שהרווחנו. או הסיבה שפירמות מחזיקות מלאי במחסנים ולא מזמינות אותו רק אחרי שאנשים הוציאו את הסחורה מהחנות, או הסיבה לכך שגודל האוכלוסיה של מין בסכנת הכחדה צריך להיות גדול יותר ממה שמאפשר לשמור על מינימום שלה.
ניתן להגדיל יציבות מערכת על ידי הגדלת המאגר, אבל מאגר גדול מידי מפריע לתגוביות.
הוא מגיב לאט מידי .
חלק מהמלאים גדולים (כמו מחסן גדול או מאגר מים) יקר להקים ולתחזק. עסקים המציאו הזפקה בדיוק בזמן, בגלל שהם הגיעו למסקנה שכדאי לפשל מידי פעם ולהדפק מאשר להחזיק מלאי גדול ויקר, וכן בגלל שדבר זה מאפשר להם להיות גמישים יותר בתגובה לתאנים משתנים.
יכול להיות שהרבה עסקים המבצעים החלטות לגבי מדיניות מלאי קטנים שטובה להם, מצטרפות יחד למערכת כלכלית פחות יציבה. (דרור – למה?)
הגודל היחסי של מלאים נראה דבר שיכול להיות דבר מאוד משפיע, אבל הם בדרך כלל דברים פיזיים שקשה מאוד לשנות, ולכן מדווז שמה אותם בתחילת הרשימה.
[הערה- מדווז מדברת לע ביקוש משתנה, אבל גם הספקים יכולים להשתנות, או תנאי ייצור אחרים(לדוגמה שביתה בנמלים, כניסת מתחרים) , ואז יכול להיות שכדאי לעבור מתת קבוצה אחת של חומרי גלם לתת קבוצה אחרת]
[הערה - במחסן יש עלוית מידע עולות?]
[הערה – מה משפיע על "ההפרעות" שגורמות לכך שגודל הזרם אינו תמיד שווה? איך יודעים מה תחום השינוי של הזרם?]
[[הערה – תגובתיות היא דבר שאנשי עסקים מפנים כנגד עסקים גדולים – "הם דינוזאורים", לעומת זאת העסקים הגודלים נהנים מיכולת בולמי זעזוים גדולים יותר מול שינויים כמו מחזורי עסקים]
[הערה – כדי לתחזק מלאי יש להשקיע אנרגיה – בגלל שמלאי הוא דבר הומוגני ויש לו נטיה טבעית להתערבב עם הסביבה כדי להגדיל אנטרופיה].
[הערה – יש יתרון לגודל (עלות תחזוקה יורדת), היות ומלאי גדל בנפח רדיוס בשלישית והמעטפת גדלה בשטח – רדיוס בריבוע, או בהתאמה שטח והיקף במקרה של מלאי דו מימדי כמו שטח חקלאי, מצד שני , הפיתוי של מלאי גדול יותר והפגיעות שלו גדולה יותר – לא לשמור כל הביצים בסל אחד?)
==המבנה של זרמים, מאגרים ונקודות הצטלבות==
המבנה הפיזי של דברים, כמו מבנה הצנרת, משנה
כאשר רשת הכבישים ההוגרנית הונחה כך שכל התנועה במדינה עוברת דרך בודפסט , זה משפיע הרבה על זיהום האוויר ועל היוממנות וקשה מאוד לתקן את זה על ידי תקנות זיהום, רמוזרים או הגבלות מהירות.
הדרך היחידה לתקן מערכת שבנויה רע היא לבנות אותה מחדש, אם אפשר, לרוב אי אפשר, היות ושינויים פיזיים הם השינויים האיטיים והיקרים ביותר לרוב במערכת.
דור הביבי בום הפעיל לחץ על הגנים, אחר כך בתי הספר, אחר כך הקולגי'ם, אחר כך הדיור והעבודה. אי אפשר לעשות הרבה בעניין זה, כנ"ל גם לגבי מולקלות של CFC שמפרקות האוזון. הקצב בו מזהמים נשטפים מהאקוויפר, או הוצאה של צי רכבים לא יעיל במשך 10- 20 שנה.
מבנים פיסיים הם קריטיים למערכת, אבל לרוב קשה לשנות אותם לכן הם לא נקודות מינוף טובות.
נקודות המינוף בנושא זה הם בתיכנון טוב. לאחר שהמבנה גמור, נקודות המינוף הן להבין את צווארי הבקבוק ואת המגבלות שלו ולהמנע משינויים או הרחבות שיעמיסו על הקיבולת שלו.
[הערה – בהנדסה וגם בתכנות – מודלים, תכנון איטרטיבי, תכנון איטרבטי הוא אבולציוני אבל מנוגד לייצור ההמוני של פס ייצור]
[הערה – יש כאן אי רברסבליות , בגלל חוק שני תמיד?]
וכן הערות של דרור.
==מבוא – מערכת פשוטה אמבטיה==
מאגר, מלאי – גובה המים בתוך המאבט.
שליטה על זרמים – ברז פנימה וברז החוצה. אלו הם שני דוגמאות למושב שלילי.
בדרך כלל מצב המערכת מאופיין על ידי גודל של מאגר. לדוגמה גובה המים.
מערכת יותר מעניינת – יש בה כמה מצבים בו זמנית - לדגומה שני ברזים של מים חמים וקרים, וצירך גם להגיע לטמפרטורה מתאימה ולא רק לגובה מים מתאים. אם הברז של המים החמים מגיב ביאחור בגלל שהוא מגיע מדוד שמש מרוחק, אז הביעה נהיית יותר ראלית ומסובכת ומעניינית.
דוגמה למורכבות מערכת – חשבון בנק הוא סוג של אמבט כאשר המשכורת היא ברז פנימה והצקים שאנו כותבים הם הברז החוצה. הריבית החיובית היא עוד ברז קטן שמוסיף מים כאשר האמבט מלא, והריבית על חובות היא ברז מיוחד שמרוקן האמבט עוד יותר כאשר הוא ריק. אם נחבר אלף אמבטיות כאלה לבנק, ו1000 בנקים כאלה למערכת כספית לאומית, נתחיל להבין כמה המערכת הזו מסובכת
[הערה , דרור– מדווז מדברת על מצב המערכת כאל מלאים שלה, אבל מה עם מצב האגם? הוא לא מאופיין רק על ידי גובה המים שלו אלא לדוגמה טיב הבוץ , או אמבט – במצב הסדקים שיש בו]
==קבועים==
הקבועים הם גודל הזרימה שנכנסת דרך כל ברז. יש ברזים יותר גדולים ויותר קטנים.
דוגמה למאגר הוא החוב הלאומי של מדינה. השינוי בחוב הוא הגרעון. ה"ברזים" שמקטינים את החוב הן ההכנוסת הנגבות מהציבור. פתח הניקוז הן ההוצאות של הממשלה. הכנסת משרדי הממשלה והשרים רבים הרבה על הקבועים ששולטים בפתחים האלה, והם משתנים שיש להם השפעה פוליטית עלינו. למרות זאת, במדינות כמו ארה"ב החוב הלאומי תופח תמיד, לא משנה מי הנשיא ומאיזו מפלגה.
לעיתים רחוקות יש מצבים בהם קבועים הם נקודות מפתח. המקרים האלה הם בדרך כלל כאשר המערכת נמצאת ליד גבול קריטי וכל שינוי קטן משנה. מקרים אחרים הם כאשר הקבועים הם של לולואת משוב חיובי (כמו ריבית או ריבוי אוכלוסין) – אז לקבועים יש ערך משמעותי. אבל בדרך כלל מערכות מתוכננות או מתפתחות למב בו לקבועים יש השפעה מעטה על התנהגותן. מצב בלתי יציב ישאר לא יציב, ומצב יציב לא ישתנה הרבה בגלל שינוי של הקבועים.
אחרי הרבה זמן של תקנות זיהום אוויר והחלטות על קבועים בשבילה, האויר בלוס אנגלס פחות מזוהם אבל הוא לא נקי.
==הגודל של מארגים חוצצים יחסית לזרמים==
אמבטיה גודלה עם ברזים קטנים, או אמבטיה קטנה עם ברזים גדולים. זה ההבדל בין אגם לבין נהר. גודל האמבט יחסית לגודל הזרם משמש כ"בולם זעוזים". מאגרים משמשים כגורם מייצב של מערכת, מסיבה זו שומעים הרבה יותר על נהרות העולים על גדותיהם מאשר אגמים. בכימיה מאגר מייצב נקרא באפר, או חוצץ.
הכוח המייצב של מאגרים הוא הסיבה שאנו שומרים כסף בבנק ולא מוצאים מיד את מה שהרווחנו. או הסיבה שפירמות מחזיקות מלאי במחסנים ולא מזמינות אותו רק אחרי שאנשים הוציאו את הסחורה מהחנות, או הסיבה לכך שגודל האוכלוסיה של מין בסכנת הכחדה צריך להיות גדול יותר ממה שמאפשר לשמור על מינימום שלה.
ניתן להגדיל יציבות מערכת על ידי הגדלת המאגר, אבל מאגר גדול מידי מפריע לתגוביות.
הוא מגיב לאט מידי .
חלק מהמלאים גדולים (כמו מחסן גדול או מאגר מים) יקר להקים ולתחזק. עסקים המציאו הזפקה בדיוק בזמן, בגלל שהם הגיעו למסקנה שכדאי לפשל מידי פעם ולהדפק מאשר להחזיק מלאי גדול ויקר, וכן בגלל שדבר זה מאפשר להם להיות גמישים יותר בתגובה לתאנים משתנים.
יכול להיות שהרבה עסקים המבצעים החלטות לגבי מדיניות מלאי קטנים שטובה להם, מצטרפות יחד למערכת כלכלית פחות יציבה. (דרור – למה?)
הגודל היחסי של מלאים נראה דבר שיכול להיות דבר מאוד משפיע, אבל הם בדרך כלל דברים פיזיים שקשה מאוד לשנות, ולכן מדווז שמה אותם בתחילת הרשימה.
[הערה- מדווז מדברת לע ביקוש משתנה, אבל גם הספקים יכולים להשתנות, או תנאי ייצור אחרים(לדוגמה שביתה בנמלים, כניסת מתחרים) , ואז יכול להיות שכדאי לעבור מתת קבוצה אחת של חומרי גלם לתת קבוצה אחרת]
[הערה - במחסן יש עלוית מידע עולות?]
[הערה – מה משפיע על "ההפרעות" שגורמות לכך שגודל הזרם אינו תמיד שווה? איך יודעים מה תחום השינוי של הזרם?]
[[הערה – תגובתיות היא דבר שאנשי עסקים מפנים כנגד עסקים גדולים – "הם דינוזאורים", לעומת זאת העסקים הגודלים נהנים מיכולת בולמי זעזוים גדולים יותר מול שינויים כמו מחזורי עסקים]
[הערה – כדי לתחזק מלאי יש להשקיע אנרגיה – בגלל שמלאי הוא דבר הומוגני ויש לו נטיה טבעית להתערבב עם הסביבה כדי להגדיל אנטרופיה].
[הערה – יש יתרון לגודל (עלות תחזוקה יורדת), היות ומלאי גדל בנפח רדיוס בשלישית והמעטפת גדלה בשטח – רדיוס בריבוע, או בהתאמה שטח והיקף במקרה של מלאי דו מימדי כמו שטח חקלאי, מצד שני , הפיתוי של מלאי גדול יותר והפגיעות שלו גדולה יותר – לא לשמור כל הביצים בסל אחד?)
==המבנה של זרמים, מאגרים ונקודות הצטלבות==
המבנה הפיזי של דברים, כמו מבנה הצנרת, משנה
כאשר רשת הכבישים ההוגרנית הונחה כך שכל התנועה במדינה עוברת דרך בודפסט , זה משפיע הרבה על זיהום האוויר ועל היוממנות וקשה מאוד לתקן את זה על ידי תקנות זיהום, רמוזרים או הגבלות מהירות.
הדרך היחידה לתקן מערכת שבנויה רע היא לבנות אותה מחדש, אם אפשר, לרוב אי אפשר, היות ושינויים פיזיים הם השינויים האיטיים והיקרים ביותר לרוב במערכת.
דור הביבי בום הפעיל לחץ על הגנים, אחר כך בתי הספר, אחר כך הקולגי'ם, אחר כך הדיור והעבודה. אי אפשר לעשות הרבה בעניין זה, כנ"ל גם לגבי מולקלות של CFC שמפרקות האוזון. הקצב בו מזהמים נשטפים מהאקוויפר, או הוצאה של צי רכבים לא יעיל במשך 10- 20 שנה.
מבנים פיסיים הם קריטיים למערכת, אבל לרוב קשה לשנות אותם לכן הם לא נקודות מינוף טובות.
נקודות המינוף בנושא זה הם בתיכנון טוב. לאחר שהמבנה גמור, נקודות המינוף הן להבין את צווארי הבקבוק ואת המגבלות שלו ולהמנע משינויים או הרחבות שיעמיסו על הקיבולת שלו.
[הערה – בהנדסה וגם בתכנות – מודלים, תכנון איטרטיבי, תכנון איטרבטי הוא אבולציוני אבל מנוגד לייצור ההמוני של פס ייצור]
[הערה – יש כאן אי רברסבליות , בגלל חוק שני תמיד?]