שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ו/או" ב־"ואו"
שורה 7: שורה 7:     
קיימת האמונה כי כל פרט יכול להיחלץ ממקומו בתחתית הסולם הכלכלי על ידי פעולה אישית נחושה ומאומצת. מחקרם של Sennett & Cobb בשם - The Hidden Injuries of Class, מבאר מפגעים נוספים הנוצרים עקב אי שיוויון כלכלי, ומונעים מהאמונה הנ"ל להתממש:
 
קיימת האמונה כי כל פרט יכול להיחלץ ממקומו בתחתית הסולם הכלכלי על ידי פעולה אישית נחושה ומאומצת. מחקרם של Sennett & Cobb בשם - The Hidden Injuries of Class, מבאר מפגעים נוספים הנוצרים עקב אי שיוויון כלכלי, ומונעים מהאמונה הנ"ל להתממש:
* על מנת להתקדם בסולם החברתי, על אנשים להאמין שהם מסוגלים לעצב את חייהם. ו/אולם במערכת מעמדית, המעניקה למעמדות הנמוכים שכר נמוך ומנמקת זאת ביכולותיהם, הפנמת הרעיונות של המערכת תגרום למעמדות הנמוכים להסיק אין בידיהם הכלים לשנות את החייהם ולנוע במעלה הסולם החברתי.
+
* על מנת להתקדם בסולם החברתי, על אנשים להאמין שהם מסוגלים לעצב את חייהם. ואולם במערכת מעמדית, המעניקה למעמדות הנמוכים שכר נמוך ומנמקת זאת ביכולותיהם, הפנמת הרעיונות של המערכת תגרום למעמדות הנמוכים להסיק אין בידיהם הכלים לשנות את החייהם ולנוע במעלה הסולם החברתי.
 
* המאמץ להתקדם בסולם החברתי נוטה לפרק את הקשרים המשפחתיים שאמורים לתמוך במאמצים לעלות בסולם החברתי. עובדים המתאמצים להרוויח יותר על מנת לשפר את ההשכלה של צאצאיהם מפסידים זמן משפחתי משותף, ואם המאמץ מצליח, לרוב הצאצאים מעתיקים את מקודם המגורים ומתרחקים מההורים עוד יותר.
 
* המאמץ להתקדם בסולם החברתי נוטה לפרק את הקשרים המשפחתיים שאמורים לתמוך במאמצים לעלות בסולם החברתי. עובדים המתאמצים להרוויח יותר על מנת לשפר את ההשכלה של צאצאיהם מפסידים זמן משפחתי משותף, ואם המאמץ מצליח, לרוב הצאצאים מעתיקים את מקודם המגורים ומתרחקים מההורים עוד יותר.
 
* במידה והעובדים מעוניינים להתקדם בשולם השכר, עליהם לרצות את הממונים עליהם. התקדמות בדרגה משמעותה פעמים רבות הפעלת אותם פרקטיקות מדכאות שהיו מנתח חלקם של שעובדים טרם הקידום, כלפי עמיתיהם-לשעבר.
 
* במידה והעובדים מעוניינים להתקדם בשולם השכר, עליהם לרצות את הממונים עליהם. התקדמות בדרגה משמעותה פעמים רבות הפעלת אותם פרקטיקות מדכאות שהיו מנתח חלקם של שעובדים טרם הקידום, כלפי עמיתיהם-לשעבר.
שורה 13: שורה 13:  
==התנצלויות על אי-שיוויון: התיאוריה הפונקצונליסטית==
 
==התנצלויות על אי-שיוויון: התיאוריה הפונקצונליסטית==
   −
רובנו מאמינים באנושיות המשותפת של כל בנות ובני האדם. ו/אולם, קשה ליישב את האמונה הזו עם אי-שיוויון - מדוע אחדים הם למטה כאשר אחרים למעלה? לכן, התפתחו תיאוריות שבאות להצדיק את החלוקה האי-שיוויונית מבלי לערער על האנושיות המשותפת לכלל בנות ובני האדם, התיאוריה העיקרית מבין אלה היא התיאוריה הפונקציונליסטית.
+
רובנו מאמינים באנושיות המשותפת של כל בנות ובני האדם. ואולם, קשה ליישב את האמונה הזו עם אי-שיוויון - מדוע אחדים הם למטה כאשר אחרים למעלה? לכן, התפתחו תיאוריות שבאות להצדיק את החלוקה האי-שיוויונית מבלי לערער על האנושיות המשותפת לכלל בנות ובני האדם, התיאוריה העיקרית מבין אלה היא התיאוריה הפונקציונליסטית.
    
פונקציונליסט הוא מי שמסביר מוסדות חברתיים על פי החלק שהם ממלאים בתפקודה התקין של מערכת חברתית גדולה יותר, כלומר על פי הפונקציה שלהם. על פי הגישה, חלק מהמוסדות הם חיוניים לתפקודה של כל חברה - כמו מוסד אי-השיוויון.
 
פונקציונליסט הוא מי שמסביר מוסדות חברתיים על פי החלק שהם ממלאים בתפקודה התקין של מערכת חברתית גדולה יותר, כלומר על פי הפונקציה שלהם. על פי הגישה, חלק מהמוסדות הם חיוניים לתפקודה של כל חברה - כמו מוסד אי-השיוויון.
שורה 23: שורה 23:  
===בעיות בתיאוריה הפונקציונליסטית===
 
===בעיות בתיאוריה הפונקציונליסטית===
   −
התיאוריה אינה מסבירה את הסיבות לפעולת מנגנוני אי השיוויון, אלא רק מה אי-השיוויון עושה. בדומה, הסבר שהלב מזרים דם כדי לשמור על החיים לא מסביר מדוע הלב פעול וכיצד, אלא רק מה התוצאות של פעולתו. התיאוריה טוענת שיוקרה אינה מתלווה למשכורת גבוהה, אלא שמשכורת גבוהה היא תוצאה של חיוניות חברתית, ו/אולם לא מסבירה כיצד נקבעצ, נוצרת ומתוגמלת בפועל החיוניות הזו. ניתן להתגבר על מכשלה זו אם מניחים שהגורם שמכונן את הפער בתגמולים הוא ההסכמה החברתית בדבר נחיצותם של תפקידים מסויימים ויתירותם של אחרים והסכמה חברתית בדבר יכולתם של הפרשי התגמולים לספק את התוצאה החברתית הרצויה. מכאן עולה שהגורם המכונן את מנגנוני אי-השיוויון תלוי בעצם הקבלה של התיאוריה המצדיקה את אי-השיוויון. ג'יימס מדיסון, מאבות ארצות הברית, ראה כאחת ממטרותיה של הממשלה לדכא את כוחם של אלה שעשויים "לדרוש 'כסף-נייר', על מנת לחסל את החובות, ליצור חלוקה שויוויות של הרכוש, או לכל מטרה מרושעת אחרת" ([http://federali.st/10 הפדרליסט מספר 10]).
+
התיאוריה אינה מסבירה את הסיבות לפעולת מנגנוני אי השיוויון, אלא רק מה אי-השיוויון עושה. בדומה, הסבר שהלב מזרים דם כדי לשמור על החיים לא מסביר מדוע הלב פעול וכיצד, אלא רק מה התוצאות של פעולתו. התיאוריה טוענת שיוקרה אינה מתלווה למשכורת גבוהה, אלא שמשכורת גבוהה היא תוצאה של חיוניות חברתית, ואולם לא מסבירה כיצד נקבעצ, נוצרת ומתוגמלת בפועל החיוניות הזו. ניתן להתגבר על מכשלה זו אם מניחים שהגורם שמכונן את הפער בתגמולים הוא ההסכמה החברתית בדבר נחיצותם של תפקידים מסויימים ויתירותם של אחרים והסכמה חברתית בדבר יכולתם של הפרשי התגמולים לספק את התוצאה החברתית הרצויה. מכאן עולה שהגורם המכונן את מנגנוני אי-השיוויון תלוי בעצם הקבלה של התיאוריה המצדיקה את אי-השיוויון. ג'יימס מדיסון, מאבות ארצות הברית, ראה כאחת ממטרותיה של הממשלה לדכא את כוחם של אלה שעשויים "לדרוש 'כסף-נייר', על מנת לחסל את החובות, ליצור חלוקה שויוויות של הרכוש, או לכל מטרה מרושעת אחרת" ([http://federali.st/10 הפדרליסט מספר 10]).
   −
קל לקבוע מה הם הכישורים הנחוצים לתפקיד מסויים ועד כמה הם נדירים. ו/אולם, קשה לקבוע עד כמה תפקיד מסויים חיוני לחברה. איסוף זבל הוא תפקיד חיוני ביותר לחברה, חיוני יותר מיצירת פרסומות. ו/אולם, הכישורים הנדרשים לאיסוף זבל הם נפוצים והכישורים הדרושים ליצירת פרסומות הם נדירים. התיאוריה הפונקציונליסטית בעצם '''מחליפה''' בין מידת הנחיצות של תפקיד לחברה לנדירות הכישורים הדרושה למילוי התפקיד.
+
קל לקבוע מה הם הכישורים הנחוצים לתפקיד מסויים ועד כמה הם נדירים. ואולם, קשה לקבוע עד כמה תפקיד מסויים חיוני לחברה. איסוף זבל הוא תפקיד חיוני ביותר לחברה, חיוני יותר מיצירת פרסומות. ואולם, הכישורים הנדרשים לאיסוף זבל הם נפוצים והכישורים הדרושים ליצירת פרסומות הם נדירים. התיאוריה הפונקציונליסטית בעצם '''מחליפה''' בין מידת הנחיצות של תפקיד לחברה לנדירות הכישורים הדרושה למילוי התפקיד.
    
:בעיה נוספת שלא מצויינת על ידי המחברים היא, שבשוק חופשי בו קיימים מראש הפרשי הון גדולים, מי שקובע איזה תפקיד "חשוב" לחברה הוא מי שיש לו כסף, ולא החברה כולה באופן דמוקרטי. נקודה זו מסבירה מדוע פרסומאים מקבלים משכורות עתק ומורים משכורות חרפה. -[[משתמש:Yjonas83|יונתן]].
 
:בעיה נוספת שלא מצויינת על ידי המחברים היא, שבשוק חופשי בו קיימים מראש הפרשי הון גדולים, מי שקובע איזה תפקיד "חשוב" לחברה הוא מי שיש לו כסף, ולא החברה כולה באופן דמוקרטי. נקודה זו מסבירה מדוע פרסומאים מקבלים משכורות עתק ומורים משכורות חרפה. -[[משתמש:Yjonas83|יונתן]].

תפריט ניווט